גיא ורטיקובסקי ממושב מרגליות, הגיע למקום הראשון בתחרות ה”ספיישל אולימפיקס” – אולימפיאדה המיועדת לספורטאים עם מוגבלות שכלית התפתחותית * “אני מתרגש מאוד ושמח על הזכייה” אמר גיא, שקטף מדליית זהב במקצה 1500 מטר מים פתוחים * ישי אדלר, האיש שאימן את גיא מאז היותו ילד, אומר: “גיא הוא איש מיוחד, ספורטאי מיוחד עם משפחה מיוחדת לא פחות. בלי התמיכה שלהם, זה לא היה מצליח”         

גיא ורטיקובסקי ממושב מרגליות זכה השבוע במדליית זהב אולימפית במקצה 1500 מטר מים פתוחים, בתחרות ה”ספיישל אולימפיקס” באבו דאבי לבעלי צרכים מיוחדים. “זאת הפעם הראשונה שאני זוכה במקצה מים פתוחים וזה מעמד גדול עבורי. אני מתרגש מאוד ושמח על הזכייה” אמר גיא לאחר הזכייה.

ראש המועצה, בני בן מובחר, בירך את גיא: “זו גאווה ארצית אך גם גאווה מקומית שלנו, המועצה האזורית מבואות החרמון, ששמחה ללוות את גיא בתהליך ולתמוך בהשתתפותו בתחרות הבינלאומית. אני רוצה להודות לישי אדלר, מנהל בית הספר שחפים ומטפל במרכז ההידרותראפי, אשר ליווה את גיא באופן אישי, על פעילותו הכוללת במרכז הטיפולי שבמתחם המועצה. מזה שנתיים שהמועצה האזורית מבואות החרמון מארחת תחרויות לאומיות של ספורטאים בעלי צרכים מיוחדים, במטרה לעודד את ערכי הספורט ולשלבם בחברה ובקהילה. גיא יקר, כולנו גאים בך”.

גיא הוא בעל תסמונת אספרגר, שנמצאת על הרצף האוטיסטי, ועיקר לקותה הוא בתקשורת הבלתי מילולית עם הסביבה. יש אדלר, שב-13 השנים האחרונות מנהל את בית הספר “שחפים” לילדים עם צרכים מיוחדים, אימן את גיא במשך שנים, מאז היותו ילד. “זכיתי בכבוד לאמן אחד כמו גיא שהוא איש מיוחד, ספורטאי  מיוחד עם משפחה מיוחדת לא פחות. אני עוסק בחינוך שנים רבות וגם מורה לחינוך גופני ומאמן שחייה. בזמנו אמרו לי שגיא לא יכול להיות תחרותי, כי זה מה שמאפיין ילדים עם תסמונת אספרגר. אמרתי להם שהם יקחו את מה שכתוב בספרים, אבל אנחנו נוכיח שזה לא נכון” אומר אדלר. ” ראיתי את גיא הבן אדם, הספורטאי. ראיתי את הדברים אחרת והוא הלך איתי יד ביד לאורך שנים. עשינו צעד אחר צעד, התקדמות ועוד התקדמות, והיה ממש כיף לעבוד איתו”.

אתה מורה לחינוך גופני, איך זה לאמן ילדים עם צרכים מיוחדים?

“כל מי שעובד עם ילדים מיוחדים יקבל מתנות רבות שהוא לא יוכל לקבל בשום מקום אחר. המתנה שלי היא שזכיתי לעבוד עם גיא. זו מתנה שליוותה אותי לדרך ארוכה. לפני שנים יצא לי לשחות עם גיא באימון לקראת נסיעה לספיישל אולימפיקס. הוא שחה כמעט 1800 מטרים בטמפרטורה של 10 מעלות. גיא הוא אישיות מיוחדת במינה ואני בטוח שקיבלתי ממנו לא פחות ממה שהוא קיבל ממני”.

אדלר מספר שגיא שומר על הפעילות הספורטיבית מאז היותו ילד, עם תיווך רציני מאביו, אימו ואחיו. “יש לגיא משפחה שתומכת מאוד בפעילות הספורטיבית שלו. הם מסיעים אותו לכל אימון או תחרות, מממנים את הכל. ייאמר לזכותם שהם מבינים שיש לזה משמעות גדולה מאוד בשבילו”.

הוא השתתף בתחרויות העבר?

“בוודאי. הוא התחיל בתור ילד. בהמשך הייתי מאמן השחייה של הספיישל אולימפיקס וטסתי איתו מספר פעמים לתחרויות בחו”ל. גיא כבר שנים מפתח קריירה של ספורטאי, של שחיין. המים הם המקום שלו”.

בדרך כלל לילדים על הרצף יש תסכול גדול מכשלון. איך גיא התמודד עם חוסר הצלחה?

“כולם אמרו לי את זה ושזה לא יצליח. אני שמתי את המחקרים בצד. ברור שהיו חוויות של כשלונות ותסכולים, אבל הוא למד איך לחוות אותם ואיך להתגבר עליהם. זה חלק מהעניין וזה משליך על החיים האמיתיים. כמובן שהתסכול גדול יותר עבורו מאשר בן אדם אחר, אבל כשיש את האדם הנכון שיכול לעבוד איתו, אז השמיים הם הגבול. אני גם מאמין שבלי משפחה תומכת שתלווה את הספורטאי, עם או בלי צרכים מיוחדים, שום דבר לא יכול להצליח. אפילו עכשיו, אבא של גיא נמצא איתו בתחרות באבו דאבי. הם שם בשבילו לאורך כל הדרך”.

הוא אמר לך למה הוא בחר בשחייה ולא בענף אחר?

“גיא תמיד אהב את המים והם עשו לו טוב. לבעלי אספרגר הרבה יותר קל להתמודד עם שחייה מאשר ריצה, למשל. בריצה יש הרבה גירויים מסביב שיכולים למשוך את תשומת ליבו. במים הרבה יותר קל מאחר ויש מסגרת שעוטפת אותך ונותנת לך את המקום להיות. מים זה גם כלי טיפולי מומלץ לאנשים על הרצף האוטיסטי בגלל המונוטוניות והקביעות. השחייה יכולה לתת לבעלי צרכים מיוחדים כלים לחיים, אבל זה הרבה עבודה. חווים בדרך תסכולים וחוסר הצלחה, אבל גם זה חלק מהחיים ולומדים להתמודד איתם”.