אופטימיות זהירה בנושא העברת מכון ולקני לגליל 0 פעילות מוגברת של שדולות, תושבים וראשי רשויות להסדרת תקציב הפריפריה הגלילית 0 שייע אייכנר סוגר 60 שנים בקואופרטיב

במרס 2016, עצר הגליל העליון נשימתו, עת נודע, כי מכון ולקני (מנהל המחקר החקלאי) יועתק לצפון. העתקת המכון, נכתב במדור זה באפריל 2016, צפויה להתקיים במסגרת התוכנית לפיתוח הצפון, לה הוקצבו 18 מיליארד שקלים. למרבה הצער התקציבים שהובטחו אז בוטלו, והמאבק על השבתם מתנהל בימים אלו בכל עוזו. האם התוכנית להעתקת מכון ולקני תיגנז? כלל לא בטוח. מידע עכשווי ואופטימי בהמשך הכתבה. להזכירכם, התקווה הגדולה היתה שהתוכנית תחולל בגליל המזרחי שינוי משמעותי, שישפיע מאד על האזור. את התוכנית קידם שר החקלאות ח”כ אורי אריאל. לדבריו, מכון המחקר החקלאי יעבור מצומת בית דגן לגליל באופן הדרגתי, ובתוך חמש שנים. יצוין כי ההחלטה על העתקת המכון לגליל המזרחי, חצתה משרדי ממשלה. הסכימו עליה שר האוצר כחלון, שר הפנים ופיתוח הגליל והנגב אריה דרעי ומשרד ראש הממשלה. גורמים באזור תיארו את המכון כגדול יותר מעיר הבה”דים בדרום.
השר אריאל מסר כי: “היוזמה להעתקת מכון
ולקני לגליל נולדה מתוך הבנת הצורך להרחבת המחקר והפיתוח החקלאי, ובמקביל לחיזוק הפריפריה. מדובר בצעד חשוב מאין כמותו, שיביא תנופה כלכלית וחברתית לתושבי הגליל שיזכו להעצמת הידע באזור, ירחיב את היקף התעסוקה וימשוך אוכלוסיות חזקות לישובי הצפון”.
17 ראשי הרשויות באשכול גליל מזרחי, בראשם אלי מלכה, ראש המועצה האזורית גולן ויו”ר פורום ראשי רשויות, בירכו על ההחלטה והיוזמה מחוללת השינוי. הם ציינו, כי הבשורה המרגשת מעוררת תקווה עבור הגליל המזרחי והחקלאות במדינת ישראל. מלכה הוסיף כי הקרבה בין החקלאים, החוקרים והמכללות באזור, יאפשרו פיתוח של חקלאות עתירת ידע, פורצת דרך, שתשתלב עם התוכנית האזורית לקידום תזונה מקדמת רפואה, מזון עלית וחקלאות מותאמת גנטיקה. גם גיורא זלץ, ראש המועצה האזורית הגליל העליון מעדכן, כי נושא העתקת המכון לאזור שלנו מטופל בעוצמה רבה במסגרת דיוני ועדת מנכ”לים של משרדי ממשלה ואנשי מקצוע לקידום התוכנית האסטרטגית לפיתוח הצפון.
לדברי דוברת הפרויקט אושרת נגר, מתנהל ממש בימים אלו משא ומתן מאד אינטנסיבי במסגרת ועדת מנכ”לים מצומצמת, בה יושבים נציגי משרד האוצר, המשרד לפיתוח הנגב והגליל ומשרד הביטחון. האחרון צורף לדיונים, מאחר ושר האוצר כחלון מבקש במסגרת תוכנית פיתוח הצפון הגדולה להעביר לאזור נצרת את בסיסי משא”ת (חימוש, תיקון טנקים).
ועדת המנכ”לים צפויה להגיש את תוכניתה לפיתוח הצפון, מגובשת, מתוקצבת, סגורה וגמורה להחלטת הממשלה. זה אמור לקרות בחודשים הקרובים. תוכנית הפיתוח של הגליל המזרחי, כפי שהוגשה על ידי ראשי הרשויות באזור, היא חלק מ-18 מיליארד שקלים לפיתוח הצפון כולו. עם הגשת התוכנית לאישור הממשלה, לא צפויות להיות מלחמות על התוכנית ותקציביה.
האם מכון וולקני יהיה חלק מהתוכנית הגדולה?
אושרת נגר: “עד שלא יהיה אישור סופי של ועדת המנכ”לים לתוכנית כולה, לא נדע בוודאות. אנו מקווים מאד שכן”.
יש התנגדות גדולה של עובדי וחוקרי מכון ולקני להעברה, ומדובר בכ-500 עובדים בכל הדרגות
“מהבדיקה שקיימנו, מעל 60% מהעובדים במכון, נכון להיום, מתקרבים לגיל הפנסיה. העברת המכון תעשה בהליך הדרגתי במשך כעשר שנים, כך שחלק מהעובדים יצאו בשנים הקרובות לגמלאות, לאחרים יינתן פיצוי ופרישה מרצון, ויהיו רבים שיירצו לעבור לצפון. מעבר זה של מכון ולקני, הוא הזדמנות טובה להחיות אותו ולרעננו עם חוקרים צעירים”.
שמונה עשר מיליארד שקלים יכולים להיבלע בקלות בהעברת הבסיסים ובעוד עניינים זניחים
“מכירתן של הקרקעות עליהן היו בסיסי הצבא, יממנו את תקציב ההעתקה. כך גם קרקעות המכון, המיועדות לבניה למגורים. פינוי המכון המשתרע על 3,000 דונם, צפוי להכניס למדינה מיליארדי שקלים מבניה למגורים שתתקיים בשטח שיתפנה. העברת המכון תתרום לצמיחה כלכלית וחברתית בגליל המזרחי. החשוב מכל בתכנית הם שידרוג תשתיות, תחבורה, הקמת מכונים חדשים המקשרים בין מכון ולקני, מיג”ל והמכללה האקדמית תל-חי וחיזוק בית החולים ‘זיו’ בצפת. את נושא החקיקה של התוכנית הגדולה, תקדם שדולת ‘לב הגליל’ בכנסת, בה חברים ח”כים שונים. היא ומקבלי ההחלטות פועלים במקביל”.

אין תקציב ללא הצפון

ובעוד ועדת המנכ”לים רכונה על תקציבי פתוח הגליל, נראית בשטח פעילות מוגברת של שדולות, תושבים וראשי רשויות בגליל, שמטרתם להפעיל לחץ ולהסדיר את התקציב והפיתוח לפריפריה הגלילית. לפני שבועיים יצאו כ-500 תושבי הצפון להפגנה בכנסת ישראל בירושלים, ודרשו להחזיר לתקציב המדינה את 18 המיליארדים שהובטחו לצפון. במקביל, חתמו 18 חברי כנסת מכל סיעות הקואליציה על מכתב הקורא לממשלה לפעול למען תקצוב תוכנית הצפון, בהם שמונה חברי כנסת מהליכוד. “לא יתכן תקציב ללא הצפון” כתבו הח”כים והוסיפו: “אנו חברי הכנסת מהקואליציה, נפעל להכללת התכנית הלאומית לפיתוח הצפון בתקציב המדינה”.
מדובר ביוזמה של ארגון “לב בגליל” הפועל לקידום מדיניות ממשלתית לפיתוח הגליל. מנכ”ל “לב בגליל” אופיר שיק אמר, כי: “ההצהרה החשובה הזאת מעידה על קואליציה שמבינה את חשיבות תקצוב תוכנית צפון, ורתומה למען השגת תקציב זה. אין כאן התנגחות בממשלה, אלא קריאה של סיעות הממשלה בעצמה: “אין תקציב ללא הצפון!!” אנחנו צריכים להבטיח שהכספים שהובטחו על מנת לצמצם את הפערים בין הצפון לשאר חלקי הארץ, אכן יאושרו ויוכנסו לתקציב המדינה 2017-18″
ח”כ מיקי זוהר, יו”ר הוועדה לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי, קיים בשבועיים האחרונים חמישה דיונים בנושא חיזוק הצפון בתחומי הבריאות, הרשויות המקומיות, התעסוקה וההשכלה. ח”כ זוהר הדגיש כי הפערים בין הצפון למרכז בלתי הגיוניים ועל הממשלה לעשות הכול על מנת לפעול לצמצום הפערים הללו. חשוב לציין כי ארגון “לב בגליל” הציף בשבועות האחרונים את המערכת הפרלמנטארית בדרישות לדיונים בוועדות, בשאילתות אל השרים, בפניות חברי השדולה למנכ”לי המשרדים וכעת בחיבור הקואליציה למען הצפון. כמו כן, יזם “לב בגליל” יחד עם יושבי הראש של שדולת הצפון את יום הגליל בכנסת שיערך ב-29.11.16 ויוקדש כולו לנושאי הגליל.
בנוסף, קוראת בימים אלה תנועת “שינוי כיוון” לתושבי הגליל העליון, ומבקשת מהם להירתם למאבק החשוב של הגליל בקריאה “אל תאבדו את הצפון”.
מורן סולימני, חברת מעין ברוך ותנועת “שינוי כיוון”, אומרת: “אנו מנהלים מזה שלושה חדשים מאבק בלתי מתפשר נגד החלטת הממשלה לגנוז את תכנית הצפון שהובטחה לנו במשך שנתיים, זאת בשיתוף ומעורבות של גופים רבים באזור – אגודת הסטודנטים בתל-חי, פעילים חברתיים, עסקים מקומיים ועוד רבים וטובים. אחרי מאות כותרות והבטחות על תכנית של 18 מיליארדים, היא נעלמה כלא הייתה, ולכן החלטנו לצאת למאבק”.  ב”שינוי כיוון” אומרים, כי בשבועות האחרונים הפעילה הפריפריה לחץ ציבורי, תקשורתי ופוליטי בהיקפים חסרי תקדים, כדי שהתוכנית לפיתוח הצפון תחזור לשולחן שר האוצר והממשלה. בתנועה אומרים כי הם לא מרפים מהמאבק העיקש הנעשה בהתנדבות מלאה, כדי שממשלת ישראל תקיים את שהבטיחה ותקצה תקציב לפיתוח כלכלי של הגליל. עוד הם אומרים: “עכשיו אנחנו בזמן אמת ואנחנו צריכים את עזרתכם בגיוס המשאבים לקרב מאסף אחרון – חודש של מלחמה על הבית”. סולימני: “עלינו לאוויר עם קמפיין למימון המונים למאבק. כל תמיכה שלכם תושקע בפעולות להגברת המודעות והפעלת לחץ על מקבלי ההחלטות”.

60 שנות יציבות גלילית

במציאות של המילניום הנוכחי, בה מובן מאליו שאנשים מרבים להחליף מקומות מגורים ועבודות בתחומים רבים ומאופיינים בתזזיתיות, הרי ששייע אייכנר מוכיח שאפשר גם אחרת, כשאו-טו-טו יציין 60 שנות יציבות. הוא עובד מסור בקואופרטיב התחבורה של החברה לפיתוח הגליל מזה 30 שנה, חבר ותיק בקיבוץ שניר מאז הקמתו בשנת 1967 ונשוי לרחל כבר 40 שנה.
למרות התמודדות קשה שהוא מקיים מזה 20 שנה עם מחלת הטרשת נפוצה, אייכנר לא עוצר את שגרת חייו בעבודה ומחוצה לה. מלבד עיסוק יום יומי במשאיות בקואופרטיב, הוא מרבה לבלות בספורט מוטורי וטיולי שטח בארץ ובעולם.
לדבריו: “אחרי שנים בהן אני מבלה יותר בעבודה מאשר בבית, אפשר לומר שהקואופרטיב זה הבית השני שלי. החיבור לעבודה מגיע מהעניין הרב, הסיפוק והאנשים הטובים שעובדים בקואופרטיב. בפרספקטיבה של 30 שנה, כיף לראות את השינויים בחברה, את העלייה הגדולה בהספק, במקצועיות ובעיקר ברמת השירות הגבוהה שאנחנו נותנים ללקוחות” אומר אייכנר. אגב, ב-30 שנות עבודתו בחברה, הספיק שייע לעבוד במגוון רחב של תפקידים, מגרריסט ונהג ועד למנהל משק.
קואופרטיב הגליל העליון, עוסק בהובלת תוצרת וחומרי גלם לחקלאות ולתעשייה בגליל העליון מזה 70 שנה. לקואופרטיב 52 משאיות חדישות ו-35 מובילי משנה.
הקואופרטיב משרת מאות לקוחות מתחומי התעשייה והחקלאות. הוא עוסק בהובלה בקירור, הובלת דלקים, ציוד כבד, הובלת תוצרת חקלאית, חלב, מכולות, תערובות לבעלי חיים וכדומה.