מאת אל״ם סיון בלוך, מפקד עוצבת ‘חירם’.
“בדיוק ביום זה, לפני 25 שנה, פקד את כולנו אסון שאף אחד לא היה מוכן לו. לא לצפות לו, לא לעכל אותו, אפילו גם לא את כובד האובדן.
ומבעד לרגעים של ההלם הראשוני ביום ההוא, הזיכרון מציף תחושה ברורה של שייכות, לצד האבל. עוד הרבה לפני שהגעתי לתפקיד בו אני משרת כיום, ולפני שהתגייסתי לצה”ל ברמה הערכית היה לי ברור כי, 73 הלוחמים שנפלו אלה לוחמים שעשו הכל כדי להגן עליי, על המשפחה שלי, על החברים והשכנים – הם הגנו על כולנו.
לאורך השנים, ההגנה הזאת שהם סיפקו לנו התגלתה עבורי כעמוקה יותר ויותר. היא לא רק הגנה במובן הביטחוני אלא גם במובן החברתי. הצבא יצר, ועודו יוצר את הסולידריות שהייתה באותו יום שחור. גם באותו מסוק היה את עם ישראל כולו. אף אחד לא הסתכל מה כל אחד חובש מתחת לקסדה כשהם עלו למסוק ונהרגו יחד. הם היו יחד באותה המשימה, יהודים, דרוזים, מוסלמים, דתיים וחילונים, כולם כאחד.
הם הצליחו לאהוב אחד את השני, להיות חברים אחד של השני ולנהל אורח חיים כן ביחד. המפגש הזה של האוכלוסייה הישראלית מכל קצוותיה, כמו במסוק, מייצר עם ישראל חזק. זה מפגש המסמל סולידריות, שחשוב לקחת איתנו לדורות.
בימים אלו, בתור מפקד הגזרה בה אירע אז האסון, החטיבה המרחבית 769, עוצבת ׳חירם׳, אדגיש כי מפקדיה כמו גם חייליה של עוצבת ׳חירם׳ מוכנים לעמוד בכל אתגר בתעוזה, לילות כימים כדי להבטיח את ביטחונכם מגבול הצפון, בכל מערכה שתהא. הרי שגם הם, מגיעים מאותה הקשת הרחבה של החברה הישראלית. לא נפסיק להתכונן, להתאמן ולעמוד על המשמר על מנת לדאוג להגנה שלכם לחיים בשקט ובביטחה.
ולמשפחות השכולות, שבעבורן הפצע נשאר פתוח ללא קשר לתאריכים בלוח השנה, אנו תומכים בכם, ומאחלים לחזק אתכם. זיכרון בניכם ומורשתם הינם נר לרגלינו, שלאורו אנחנו מחנכים ומגדלים את דור החיילים הבא של מדינת ישראל”.
