בית המשפט המחוזי בנצרת לעניינים מנהליים מחק היום (ראשון) את עתירת ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן ועיריית קריית שמונה נגד מועצה אזורית הגליל העליון בדבר הקמת חניונים בנהר הירדן באזור שדה נחמיה ולהבות הבשן אך אישר הסכם פשרה בין הרשויות. בהסכם נקבע בין היתר, כי, הרשויות יקימו איגוד משותף ובו תיכלל הוראה לפיה כל תושבי החברות באיגוד יזכו ליחס שווה בנוגע לכל הטבה.

כיום מחיר לשעת חניה בחניונים מגיע לכמעט שישה שקלים לשעה, כאשר תושבי קריית שמונה מחויבים בתשלום בעוד תושבי מועצה אזורית הגליל העליון פטורים, זאת היא ליבת העתירה של ראש העירייה שטרן. בגליל העליון לא הביעו התנגדות לפטור גם את תושבי קריית שמונה מתשלום על החניה אך הדבר נדרש באישור משרד הפנים.

העתירה הוגשה בחודש מאי, שנת 2021 על ידי ראש עיריית קריית שמונה בצירוף עיריית קריית שמונה לעתירה באמצעות עו”ד אבי גבאי. מועצה אזורית הגליל העליון מיוצגת על ידי עו”ד אריק שרמן. כאמור, בית המשפט מחק את עתירת ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן, אך הושג הסכם פשרה בין שתי הרשויות.

בהסכם הפשרה מוסכם כי, עיריית קריית שמונה ומועצה אזורית הגליל העליון יפעלו במשותף להקים איגוד ערים שיסדיר את הטיפול בנחלים ובנהרות, במתכונת דומה לאיגוד ערים כינרת כאשר התקציבים יהיו במימון הממשלה. עיקר הטענות של מועצה אזורית הגליל העליון היו כי, הנטל הכלכלי לניקיון הנחלים מגיע מתקציב המועצה וכעת על פי הסכם הפשרה עם הקדמת איגוד משותף התקציב יהיה באחריות הממשלה.

עוד הוסכם בהסכם הפשרה כי הרשויות קריית שמונה והגליל העליון יעשו כמיטב יכולתן לאיגוד הרשויות הנוספת בשטחי השיפוט הגובלים בגדות הנחלים והירדן בהן המועצות המקומיות יסוד המעלה ומטולה. בהסכם נקבע כי, במסמכי האיגוד תיכלל הוראה לפיה כל תושבי החברות באיגוד יזכו ליחס שווה בנוגע לכל הטבה.

בהסכם הפשרה נותנים את הדעת לתקופת הביניים שחלה מיום חתימת ההסכם ועד מועד הקמת האיגוד, כאשר כל אחת מהרשויות תבקש ליצור הסדר משפטי הפוטר באופן מלא או חלקי את תושביה מתשלום אגרות חניה בצמוד לגדות הנחלים, בכפוף להסדרת ההליך באופן חוקי מול משרד הפנים.

בהסכם מציינים כי, אם לא ניתן אישור משרד הפנים למהלך הפוטר את התושבים מתשלום האגרה או שחלפו שלוש שנים מיום חתימת ההסכם והאיגוד לא הוקם תהיה כל רשות חופשיה ליצור הסדר חדש עבור תושביה. סעיף זה שנקבע בהסכם מעיד על היחסים העכורים בין הרשויות שבכדי להקים איגוד ערים משותף לנחלים נדרשות להסדיר תחילה את היחסים המשפטיים הנוספים שתלויים ועומדים בבית המשפט בין עיריית קריית שמונה למועצה אזורית הגליל העליון בדבר חלוקת כספי הארנונה מהביג בקריית שמונה ובחינה מחודשת של חקר גבולות בדר חלוקת השטחים בין הרשויות.

כזכור, עם ההודעה של מועצה אזורי הגליל העליון בדבר הקמת חניונים בתשלום שיחול גם על תושבי קריית שמונה התעורר קול מחאה של תושבי קריית שמונה בהם הפעיל החברתי אהרון מאיר דמרי על סגירת קטעים מהנחל בתשלום לתושבי קריית שמונה. ראש העירייה שטרן תמך במחאה של התושבים ואמר אז על החלטתו להגיש עתירה נגד מועצה אזורית הגליל העליון כי, “לא ניתן לקבל השתלטות על אתרי טבע והגבלה על הגישה לנחלים. הנחלים הם משאב טבע ששייך לציבור ולא לאף אחד אחר, ואנחנו נדאג שכך אכן יהיה. תושבי קריית שמונה לא שונים מתושבי יישובי המועצה האזורית הגליל העליון שמקבלים פטור מתשלום אגרת חניה רק בשל העובדה שהנחל שהוא משאב טבעי עובר בתחום השיפוט של המועצה. עד כאן”.

ממועצה אזורית הגליל העליון נמסר אז כי, “לא קיימת הגבלת גישה לנחלים ולשטחים הפתוחים, וציינו כי, למעלה מ-200 ק”מ מתוך כ-240 ק”מ גדות נחל הנמצאות בשטחה הפכו לנגישים, זמינים, נקיים ומפוקחים. העתירה עוסקת בשני חניונים אותם שדרגה המועצה באופן ניכר בהשקעה של מאות אלפי שקלים כולל התקנת תאי שירותים, הנגשה לנכים, הסדרת דרכי גישה וחניות, והצבת פינות ישיבה, כאשר אורכו של כל אחד כ-500 מטרים, ובהם גובים תשלום חנייה סמלי של פחות משישה שקלים לשעה”.

מועצה אזורית הגליל העליון טענו אז כי, הקמת החניונים הגיעה בעקבות העלויות של ניהול השטחים, תחזוקה וניקיון, כולל איסוף ופינוי האשפה המבקרים המגיעות מתוך תקציבה השוטף של המועצה לטענתם, ללא תמיכה של המדינה או של רשויות אחרות ומסתכמות במיליוני שקלים כל שנה.

לטענת שטרן הוא פנה לפני הגשת העתירה למועצה אזורית הגליל העליון, מספר פעמים בכתב ובעל פה כדי שהמועצה תחזור בה מההחלטה לגבות אגרת חניה בחניוני הנחלים, אך לטענתו נתקל בסירוב שלא הותיר לו ברירה אלא לפנות לערכאה משפטית ולהגיש עתירה מנהלית כדי לנסות ולשנות את ההחלטה.

לסיכום, העתירה שעלתה כמה עשרות אלפי שקלים לתושבי קריית שמונה, יכולה הייתה להסתיים בהדברות בין הרשויות.