כבר שנתיים וחצי נוסע דודו עוז מביתו שבנס ציונה לגליל במסגרת תפקידו כמנכ”ל מלון הגושרים בטבע. האיש שהתחיל את דרכו ברשת שרתון ונדד ברחבי הארץ והעולם, התאהב במלון הגלילי ושם מצא לו סוג של בית. למידע 8 הוא חושף כמה פרטים מפתיעים: הוא חלם להיות כתב ספורט, הוא התחיל בתור פיקולו  והתקדם לאט לאט בשרשרת הניהול, ומתוך 32 תלמידים שלמדו איתו מלונאות -נותרו רק חמישה בתחום. הוא אחד מהם. עוז והדר.

 

כתבה וצילמה: שירי פריאנט

 

מלון הגושרים בטבע שוכן בקיבוץ הגושרים והוקם על שרידיו של ארמון החורף המרהיב של האמיר פע’ור, השליט העותומני של צפון עמק החולה ורמת הגולן. המלון מוקף בפלגי מים טבעיים של נחל הדן הזורמים בסמוך לשטח המלון, במעיינות, במרחבי דשא ירוקים ובשבילי הליכה לצד גשרי עץ החוצים את זרימת הנחל. מנכ”ל המלון הגלילי כיום הוא דודו עוז, בכלל תל אביבי במקור, שנוסע כמה פעמים בשבוע בשביל לנהל את המלון הפסטורלי עם גישה ירוקה לחיים.

 

מפיקולו למנכ”ל

 

עוז נולד בלב ליבה של תל אביב. הוא חווה את כל ההנאות שהעיר הגדולה הציעה בזמנו – צופים, קומזיצים, חוף הים ושובבות תמימה. אחרי הצבא הוא בכלל לא תכנן להכנס לתחום התיירות, בטח ובטח לא להישאר בו כל כך הרבה שנים. “ידעתי שאני אוהב כתיבה ואנשים. לאחר השירות הצבאי השתתפתי בקורס לכתבי ספורט ובמקביל נרשמתי ללימודי תקשורת באוניברסיטה, אבל, ככה רצה הגורל ובדיוק נפתחו לימודי מלונאות והציעו לי להירשם בשביל לא לפספס את שנת הלימודים. אמרו לי שזה יתאים לי כי אני אוהב מאוד אנשים והחלטתי ללכת על זה. למדתי מלונאות וניהול ב’תדמור’ ובהמשך עברתי השתלמויות רבות בתחום דרך רשת מלונות שרתון”.

 

 

עוז התחיל מהתחתית של התחתית. הוא היה באס-בוי (פיקולו) שלא הורשה לדבר עם האורחים, לאחר מכן התקדם להיות אחראי משמרת, מנהל מסעדה, מנהל תחום מזון ומשקאות, מנהל תפעול, סמנכ”ל ומנכ”ל. “התחלתי מלמטה ועברתי את כל המסלול הארוך. עבדתי במטבח, בחדרנות, בקבלה, במשק בית, שטפתי וניקיתי, עבדתי משמרות לילה ועשיתי פוליש לעשרות אלפי כוסות”, הוא נזכר בצחוק.

 

אתה חושב שזה הפך אותך למנהל טוב יותר?

 

“חד משמעית כן. אני מנהל הרבה יותר טוב בזכות זה. עסקתי בהמון תפקידים זוטרים והתקדמתי לתפקידים בכירים במהלך כל שנותיי בתחום וללא ספק זה עזר משמעותית”.

 

מבין תפקידיו הרבים, עוז שימש כסמנכ”ל תפעול של רשת מלונות פלזה, מנהל בקרת איכות של רשת מלונות פתאל ומנכ”ל מלון מרידיאן ים המלח וחיפה. בתפקידו האחרון הוא ניהל את מלון קראון פלזה בים המלח, המקום הנמוך ביותר בעולם, ועלה למעלה לארץ הגליל. אך במהלך כל שנותיו בתחום התיירות, הבית שלו היה ותמיד יהיה בנס ציונה, שם הוא גר עם אשתו קרוב ל-30 שנה ושם נולדו שלוש בנותיו. “יש לי שתי בנות תאומות בנות 29 ועוד אחת קטנה בת 25, ולא, אני עדיין לא סבא, למרות שאני מקווה להיות בקרוב”, הוא צוחק. “אצלי זה חוק, את המשפחה שלי אף פעם לא הזזתי לשום מקום, זה היה התנאי היחיד כל השנים. גם אם נאלצתי לנסוע לים המלח או לאילת, המשפחה נשארת במקום אחד. ככה זה גם היום. אני מגיע למלון כמה פעמים בשבוע, לפעמים ישן מחוץ לבית, אבל המשפחה כבר רגילה ומבינה את המצב”.

 

תמיד מביט קדימה

 

ל”גושרים מלון בטבע” הגיע עוז לפני כשנתיים וחצי, מלון, שכמוהו, דוגל ומקדם בכל תכניו אורח חיים בריא, ספורט, תזונה נכונה, וכן תומך בגישה ירוקה ואקולוגית למען שמירת הטבע ואיכות הסביבה. לעוז חלק לא קטן בכך. בתור מאמין גדול במיחזור, במלון מופעלות מערכות מיחזור ומערכות אנרגיה ידידותיות לסביבה. במסעדת המלון מקפידים על טהרת חומרי הגלם הבריאים של הגליל ושמים דגש על אוכל בריא ותפריט המעניק מענה לכל סוגי הסועדים, כולל בעלי אלרגיות.

 

 

בשנים האחרונות נמצא המלון בתהליך שדרוג מאסיבי. לאחרונה הושלם שלב שדרוג נוסף בהשקעה כוללת של כ- 5 מיליון שקלים, בהקמת 14 חדרי פרימיום חדשים ומהודרים. בשלב א’ של תכנית הושקעו כ- 8 מיליון שקלים בשדרוג מתחם חדרי בוטיק חדש ובמסעדת המלון שעברה שינוי מאסיבי ושיפוץ נרחב.

 

איזו גישה ניהולית אתה מביא למלון, מניסיונך?

 

“קודם כל, בתפיסה שלי אני חושב שצריך ליזום ולחדש כל הזמן. מי שלא מתחדש ולא מתקדם – הולך אחורה. יש צורך לבדוק כל הזמן מה רוצים האורחים ולהתאים את השירות בהתאם. זה לא כמו פעם שאנשים לא ראו עולם. היום כולם נוסעים  לבתי מלון, טסים לחו”ל, מבקרים בספא הכי יוקרתי, הם לא תמימים. בתור עסק תיירותי אנחנו חייבים להתאים את הציפיות והצרכים של המבקרים למקום.  שנית, אני משתמש במשאבים שעומדים לרשותי. אנחנו נמצאים בתור שמורת טבע יפהפיה. יש מוצרים שגדלים ממש פה שאני מנסה להכניס למטבח שלנו, כמו שיח הרוזמרין שגדל פה בחוץ, למשל. כמעט כל הספקים שלנו הם מקומיים ואנחנו משתמשים בתוצרת גלילית משובחת, אם זה בשמן זית או ביינות. והכי חשוב, אני מאמין גדול במיחזור ומקדם את הגישה הירוקה במלון. באמונה של המלון אנו דוגלים בהפרדה של פסולת, בטיפוח הירוק, בשימוש של חומרים טבעיים. לא מזמן הזמנו עטים ממוחזרים למלון, אנחנו שמים שקיות רב פעמיות בחדרי האורחים, ממחזרים שמן לשימוש תעשייתי, הפלייסמנט בחדר האוכל עשוי מנייר ממוחזר.  כמו כן, אנו מנסים לקדם את תחום הספורט והבריאות ולכן בכל ארוחה מוגשים לפחות חמישה פריטים בריאותיים, כגון: קינואה, טחינה גולמית או מעדנים ללא סוכר. בזמן האחרון אנחנו גם יותר מודעים ורגישים לכל נושא האלרגיות, כך שאם מישהו רגיש לגלוטן, אנחנו ערוכים ומכינים לו ארוחה בהתאם. כל הגישה הירוקה והבריאותית הזאת היא באמת משהו שאני מאמין בה. זה לא סתם בשביל הפוזה אלא דבר שאני חי על פיו”.

 

 

ובכל זאת, מצב התיירות בצפון בירידה, איך אתה מסביר את זה?

 

“אני חושב שהגליל הוא מקום מקסים ויפהפה ומאז שאני כאן התחברתי אליו יותר. אני מודה שלפני כן הגעתי לכאן עם משפחתי רק לקייקים או לחרמון. זה היה הצפון שהכרנו. לגליל יש פוטינציאל ענק, אבל לא מספיק מפתחים את האיזור. אין פה שבילים ראויים, אין תשתיות, השילוטים מחוקים, יש כבישים ללא שוליים, אין חניות מסודרות. אין אפילו מרכז מידע אחד בכל האיזור! זה מגוחך שבמקום שבו יש כל כך הרבה מטיילים ואטרקציות אין מרכז מידע. כל אלו הופכים את האיזור לפחות אטרקטיבי מאילת או ירושלים. הרי יש פה המון אטרקציות. יש מסעדות טובות, טיולי אופניים, שייט בקייקים, ובכל זאת התיירות בירידה. גם למחירי החופשות לחו”ל יש חלק בעניין. היום אתה יכול לטוס לחו”ל עם כל ההטבות במחירים מצחיקים, אז אנשים מעדיפים לעזוב את הארץ. בכל שנה בחודש יולי מספר הנוסעים לחו”ל גדל ומספר הנופשים בארץ קטן. כולם נפגעים מזה, לא רק הצפון, וחבל. יש עוד אתגרים שעומדים בפני עסקי התיירות בצפון: יש אירועים בטחוניים שגורמים לביטולים, יש עונות שיש בהן ירידה בכמות המבקרים, אבל אחד האתגרים הכי גדולים בתחום הוא גיוס כוח האדם. יש קושי גדול מאוד למצוא אנשים שרוצים לעבוד בתחום”.

 

ולמי שכן רוצה לעבוד בתחום, מה תציע?

 

“לאהוב את מה שאתה עושה ולהיות שלם עם זה שאתה עובד במקצוע שדורש ממך המון. מי שרוצה להתקדם בתחום התיירות חייב להבין שזה מקצוע שהוא 24/7. חוץ מיום כיפור, אני עובד כל השנה. אני לא זוכר מתי בפעם האחרונה הייתי בליל הסדר עם המשפחה שלי. המשפחה שלי כבר יודעת שאבא לא נמצא ושהוא מגיע יום אחרי, וזה בסדר. הטיפ העיקרי שלי הוא להיות סקרן וללמוד כל יום משהו חדש, ובעיקר, תמיד לבדוק מה ניתן לשפר”.

 

אחרי כל כך הרבה שנים בתחום, אתה לא מרגיש שחיקה?

 

“אם אני אגיד לך שרק אנשים מיוחדים עובדים בתחום אז אני אעוף על עצמי (צוחק). ברור שיש שחיקה. כשלמדתי מלונאות, סיימתי עם עוד 32 תלמידים. אנשים מצויינים, אינטיליגנטים. נשארנו רק חמישה. אישה אחת שנסענו ללימודים ביחד והיום היא מנהלת מכירות ארצית של רשת מלונות, שם היא עושה עבודה מצויינת. עוד שני מנכ”לים ומנהל כספים אחד. זהו.כולם נשחקו, נטשו, רצו לגדל ילדים ולהיות יותר בבית. יש שחיקה גדולה מאוד בתחום הזה ולכן חשוב לבוא כל יום עם אנרגיה מחודשת”.

 

עוד מעט ראש השנה, מה היעדים שלך לשנה החדשה?

 

“להמשיך ולקדם את המלון כמקום שמעניק שירות איכותי על כל רבדיו לאורחים שלו. לשדרג את המוצר בהדרגה ולחשוב על השלב הבא”.

 

 

עוז אומנם עוסק בתיירות באופן מוחלט, אך הוא חובב גדול של היסטוריה, חקר תרבויות וביוגרפיות. במהלך השנים הוא למד יחסים בינלאומיים ואנתרופולגיה, בין השאר. אבל החלום לכתוב עדיין לא דעך. “להגיד לך את האמת, יש לי כל כך הרבה דברים מתוכננים שכנראה אני אעשה אותם רק שאצא לפנסיה. לכתוב תמיד רציתי, אבל היום התקשורת שונה ממה שהיא הייתה פעם. בכלל, אמרו לי שאני מבוזבז על כל כך הרבה דברים. הבת שלי לומדת משפטים והיא שאלה אותי אם אני רוצה להירשם איתה ללימודים. זה היה יכול להיות ממש נחמד ללמוד ביחד, אבל עם העבודה בתיירות, למי יש זמן?”