איך תראה צלחת העתיד שלנו?

 

 

קצב הגידול המהיר של האוכלוסייה על כדור הארץ, יביא לכך שבשנת 2050 אוכלוסיית הכדור תגדל בשני מיליארד תושבים נוספים ותגיע ללמעלה מ-  9 מיליארד תושבים, דבר שיגרום למחסור חמור במזון ובעיקר בבזמינות חלבון. במרוץ נגד הזמן, מומחים מכל העולם מחפשים מקורות חלבון חלופיים. אחד התחומים שהולך ותופס תאוצה  הוא תחום החרקים למאכל ובמכללה האקדמית תל-חי ובמכון המחקר מיגל, נעשה בימים אלה מחקר מקיף בנושא.

 

במכון המחקר, מיגל הוקם בית גידול ייחודי בארץ ,לצורכי מחקר, בו מגדלים, בהובלתו של ד”ר איציק מרטינז, החוקר במכון ומרצה בחוג למדעי החי בתל-חי שני סוגים של חרקים: דבורים וחגבים (חגב = ארבה, הנחשב כשר למאכל) הגדלים על הזנות שונות: סוכר, צוף, חיטה ועוד. במהלך המחקר בודקים את תנאי גידולם, השפעת תנאי הסביבה, ניתוח כדאיות כלכלית  וכו’.

 

במעבדות החוג למדעי המזון בתל-חי, בהובלתו של ד”ר אופיר בנימין, מהחוג למדעי המזון,  מתבצע מחקר מקיף בנושא הערכים התזונתיים והחישה של החרקים: הטעם, הצבע, הריח והמרקם וכיצד הם ישפיעו על מוצרי המאכל, שיתבססו על אבקות החרקים.  בנוסף לכך, כולל המחקר גם שימוש בחרקים לצורכי האכלת בעלי חיים שמתבצע ע”י ד”ר עדי יונס, חוקרת ומרצה בחוג למדעי המזון.

 

“לשימוש בחרקים מספר יתרונות” מסביר ד”ר אופיר בנימין, “מבחינת איכות הסביבה- הם פחות מזהמים, תהליך גידולם קל ומהיר ואיננו דורש משאבים רבים של אדמה, מים ואנרגיה. מבחינת ערכים תזונתיים – החרקים מהווים מקור טוב לחלבון בריכוז גבוה, הם מספקים מינרלים חיוניים, חומצות שומן בלתי רוויות, כמו אומגה 3 ואומגה 6 והם בעלי תכונות אנטי אוקסידנטיות ואנטי בקטריאליות. כמו כן, ישנן סיבות אידיאולוגיות – יש כאלו שאינם מוכנים לצרוך אוכל מבעלי חיים, אך מוכנים לצרוך אוכל המבוסס על חרקים משום שמערכת העצבים בחרקים היא  שונה (בבע”ח חיים כדוגמת יונקים – מערכת העצבים היא מרכזית ואילו בחרקים הוא פריפריאלית) ולכן מידת הסבל של החרקים היא נמוכה מזו של היונקים או העופות”.