“תארו לכם שעובד מבני מנשה היה מלווה את העולים הרוסים. האדמה הייתה רועדת”
שירי פריאנט
במשך דורות, אלפים משבט “בני מנשה” חיו בצפון מזרח הודו, כאשר הם שומרים על מסורת יהודית. בני מנשה מייחסים את עצמם לאחד מעשרת השבטים האבודים. במהלך שנת 2006 עלתה קבוצת העולים הראשונה ולאחר מכן נוספו קבוצות עולים נוספות. כיום גרים בישראל כ-3000 מבני המנשה, אשר פזורים ברחבי הארץ, כולל באיזור הצפון: צפת, טבריה ורמת הגולן. העיר קרית שמונה אף היא קלטה עולים למשכנה לפני כשנתיים. על פי הדיווחים, בישראל חיים כיום כ-3000 מבני השבט. השנה יצטרפו אליהם עוד 700, כאשר כבר בחודש האחרון עלו מאה עולים חדשים אשר נחתו בישראל בעיניים דומעות ובהרגשה של הגשמת חלום. לדברי הרב מיכאל פרוינד, מנכ”ל ארגון שבי ישראל, “יש עוד 7000 בני המנשה שנותרו מאחור, בהודו, וכולם רוצים להגיע לכאן ולהתאחד עם בני משפחותיהם. בשנים הקרובות נביא לכאן את כולם, כי כאן מקומם”.
כחלק מתהליך הקליטה של המשפחות העולות בערי הפריפריה, 12 משפחות מקהילת בני מנשה קיבלו השבוע דירות של הדיור הציבורי בקרית שמונה. מדובר בדירת הקבע הראשונה שלהם במדינת ישראל, לאחר שעלו במהלך השנה האחרונה מצפון-מזרח הודו. מסירת הדירות התאפשרה לאחר שבעמידר החליטו להשמיש דירות דיור ציבורי ריקות בעיר, שלא הייתה עבורן רשימת המתנה. הדירות שופצו מהיסוד ונמסרו למשפחות שאמנם הן קשות יום, אך לא עומדות בכל הקריטריונים של משרד השיכון לזכאות לדיור ציבורי.
גם בט”ו בשבט האחרון, הועלו תמונות מעודדות לגבי תהליך הקליטה של העולים החדשים, כאשר 55 נשים, גברים וילדים מקהילת בני מנשה בקרית שמונה נפגשו לנטיעות חגיגיות. החוגגים נטעו שתילים במורדות הרי נפתלי בסמוך לישיבת ההסדר בעיר וחייכו למצלמה.
אך מאחורי החגיגות והחיוכים, סיפורן של משפחות העולים בקרית שמונה אינו מזהיר. כפי שנחשף השבוע בפוסט של העיתונאי יאיר קראוס: “אחת מטעויות הקליטה הגדולות ביותר בדור הזה: העלו יהודים מבני מנשה לערי פיתוח עם הנהגות כושלות, שבמקום לסייע להם, מצאו בהם כלי למינויים פוליטיים. בוועדת הקליטה בכנסת נחשף כי בקרית שמונה העמידו מכרז למינוי רכז מקשר בין העולים החדשים, דוברי השפה הקוקית, לבין הרשויות. הטובה ביותר שנבחרה לתפקיד היא דוברת רוסית, שאין לה מושג בשפה הקוקית של בני מנשה, ואלו חיים כעת בישראל ללא כל גורם רשמי מגשר בשפתם.” כמו כן, מוסיף קראוס, “על פי בכירה במשרד החינוך שהשתתפה בדיון, עירית קרית שמונה הייתה זכאית לתקן נוסף בשווי 75% משרה עבור מגשר לבני מנשה, לקידומם במערכת החינוך, אך היא כלל לא טרחה לבקש את התקציב מהמשרד. ברשות המקומית לא טרחו לשלוח נציג לדיון”.
הפוסט זכה לשיתופים ותגובות רבות. אחת המגיבות כתבה: “בפועל יש אדם מבני מנשה, מובטל, שמגשר ומלווה את בני מנשה כבר שנה. רץ ומתרוצץ בין המשפחות ללא תמורה או פרנסה למשפחתו. עבורו אין מי שיצעק וידבר… אם את העולים הרוסים היו מלווים אנשים מבני מנשה- האדמה הייתה רועדת. אל תקלטו את העולים מבני מנשה כמו שקלטו את ההורים שלנו או את העולים האתיופים.”
לא התקבלה תגובה מעיריית קרית שמונה.
