כתבה מאת רועי אלפסי
תושבים רבים בעיר קרית שמונה מתלוננים על עשן חריף וסמיך הפוקד את הרחובות בהם הם מתגוררים, כך גם התלוננו בעלי עסקים רבים בדרום העיר. שלומי שושן, מנהל אגף איכות הסביבה בעיר קרית שמונה, פנה במכתב נוקב למשרד החקלאות, במסגרתו הוא מתאר למנהל המחוז במשרד החקלאות את מתן האישורים הסיסטמתי של פקידה מהמשרד, וזאת למרות שהבהיר לה את הסכנה והסבל הנגרם לתושבי מזרח העיר קרית שמונה בעקבות שריפת הגזם בסמוך לשכונות מאוכלסות. בצורה נוקבת, הבהיר שלומי שושן למנהל המחוז במשרד החקלאות כי קרית שמונה איננה החצר האחורית של חקלאי הסביבה וכי עיריית קרית שמונה לא תסכים להמשך השריפות מסביב לעיר.
תושבת קשישה מהעיר קרית שמונה אמרה: “המצב הזה הוא בלתי ניסבל, אני ממש מתקשה לנשום בשעה שהגזם נשרף על יד השכונה. זו ממש סכנת נפשות. אני יודעת שיש שכנים עם תינוקות שהתלוננו לעירייה שתביא להפסקת העשן המחניק כמה שיותר מהר”.
שריפות אלה, עיקרן גזם מהמטעים והשדות. הדבר אופייני בעיקר לתקופת החורף, תקופה בה מבצעים החקלאים טיפול וגיזום של המטעים. השריפות גורמות למטרדי זיהום אוויר קשים מאוד, בעיקר לאוכלוסייה המתגוררת בסמוך לשטחים החקלאיים. ברשויות מקומיות רבות הבינו כי השריפות פולטות כמות רבה של חומרים מסרטנים, ולפיכך, הוחלט לאסור שריפת גזם חקלאי, ולסייע לחקלאים לקצץ אותו ולהפכו לחיפוי קרקע לחיסכון במים או לקומפוסט.
בתוך כך, המשרד להגנת הסביבה ומשרד החקלאות הודיעו כי החל 1 – מ בינואר 2009, נאסר על חקלאים לשרוף גזם חקלאי, משום שהדבר גורם לזיהום אוויר חמור. הפרה של האיסור עלולה לגרור קנס שגובהו בין 200 אלף ל- 960 אלף שקלים. על פי הודעת המשרדים, ממחקרים שנערכו בישראל עולה, כי שריפות גזם חקלאי אחראיות לכ-30 אחוז מפליטות הדיאוקסינים (חומרים מסרטנים) לאוויר, ופוגעות בעיקר בילדים וקשישים.
בנוסף, בשנת 2004 קבעה ועדה מקצועית בין-משרדית, כי יש להפסיק את שריפות הגזם החקלאי, ובכלל זה גם ביערות קק”ל, בהם הופסקו השריפות ב-2006. הוועדה קבעה כי שריפת גזם חקלאי תותר רק במידה ויוכח שהעצים לוקים במחלה ורק שריפת הגזם תמנע את התפשטותה. במקום לשרוף את הגזם, הוצע לחקלאים לקצץ אותו ולנצל את השבבים לחיפוי הקרקע לצורך חיסכון בהשקייה, כחומר המונע התפתחות עשבים, ולהכנת קומפוסט.
חלופות לשריפת גזם נבחנו בעבר. כדי לבחון את החלופות, בוצע ניסוי במספר מועצות אזוריות בצפון הארץ, באזור עמק חפר ובשפלה – אזורים בהם בוצעו שריפות גזם רבות. במסגרת הניסוי, נרכשו לחקלאים מקצצות גזם מתקציבי המשרדים, ובמקביל הוגברה האכיפה נגד השריפות. הניסוי הוכיח כי ניתן להפחית באופן ניכר את שריפות הגזם, ובעקבותיו הוחלט להחיל את האיסור בכל הארץ, ובמקביל להגדיל את התקציב לרכישת מקצצות גזם לחקלאים. על כן, לא ברורים מתן האישורים על ידי משרד החקלאות לשריפת גזם מסביב לשכונות מאוכלסות בעיר קרית שמונה.
ראש מועצה אזורית הגליל העליון גיורא זלץ, פנה לשרי החקלאות והגנת הסביבה אורי אריאל וזאב אלקין, ובמכתב תקיף ביקש מהם להתנות כל מתן מענק של המשרד לחקלאי בהצגת פתרון העומד בקנה אחד עם תקנות הטיפול בשריפת גזם. אחרי פגישת עבודה במועצה, עם אנשי היחידה הסביבתית ורישוי העסקים, פנה זלץ לשרים אריאל ואלקין, מהם ביקש להנחות את אנשיהם בשטח, להקפיד על אכיפת תקנות שריפת הגזם החקלאי בגליל העליון. הזרז למכתב ולפעולה מול השרים הוא מספר אירועי שריפת גזם חקלאי באזור “אצבע הגליל” ודרום עמק החולה, שאירעו בשבועיים האחרונים וגרמו זיהום אויר קשה ביותר, פגעו בבריאותם של ילדים, קשישים וחולי אסתמה, ובאיכות חייהם של עשרות אלפי תושבים.
”נושא שריפות הגזם והפגיעה המתמשכת בבריאות תושבי עמק החולה – קיבוצים, מושבים, קריית שמונה, חצור הגלילית והמושבות, נמצא על סדר היום כבר יותר משני עשורים, ללא פתרון משביע רצון. הראייה לכך הם אירועי השריפה האחרונים”, כתב זלץ. הוא ציין במכתב כמה כשלים בתקנות הנוכחיות, ביניהם מקרים של חוסר התאמה בין אישורי השריפה הניתנים למשך מספר ימים לבין המצב המטאורולוגי בעמק. גם התנאים המאפשרים שריפת גזם לא תמיד חופפים את התנהלות המטאורולוגיה המקומית בעמק החולה, וסיבה נוספת היא חוסר הקפדה מספקת מצד הגוף המפקח במשרד החקלאות על ביצוע מדויק של התנאים, ואכיפה חלשה מדי ולא אפקטיבית מול פורעי החוק.
בסיום מכתבו, הציע ראש המועצה הצעה לשרים, ולפיה כל מענק של משרד החקלאות לחקלאים בתחום המטעים והפרדסים, תחייבם לפרט מראש את דרך הטיפול בגזם וחומר צמחי מעקירות, ורק אם אלה יהיו בהלימה לתקנות, יהיו זכאים למענק. זלץ ביקש את התערבות השרים לתיקון המצב, כיוון שהמשך ההתנהלות הנוכחית בלתי נסבל, ופוגע בבריאותם של אלפי תושבים, ומזהם את האוויר והסביבה בכל הגליל העליון.
ממשרד החקלאות מסרו בתגובה: “על פי הנחיות משרד החקלאות ופיתוח הכפר, שריפת גזם חקלאי מותרת אך ורק כאשר ישנו אישור של המשרד, הניתן על סמך חוות דעת של מדריך חקלאי. ההיתרים ניתנים במשורה תוך הקפדה על המינימום ההכרחי. מוקד יחידת האכיפה של המשרד פתוח 24/7 לקבלת תלונות אזרחים על מטרדי שריפות פסולת חקלאית. עם קבלת התלונה, אנו בודקים האם השריפה נעשית בהיתר והאם היא עומדת בתנאיו. כנגד שריפות בלתי מאושרות ננקטים הליכים משפטיים. לאחרונה הגיעו מספר תלונות על מטרדי ריח ועשן כתוצאה משריפות באזור. כל התלונות נבדקו, ונמצא כי בכולן ניתן היתר לשריפה. משרד החקלאות קורא לציבור לפנות למשרד בכל חשד לשריפה ללא היתר. התלונה תיבדק בשטח, וינקטו אמצעים על פי הצורך.”