צביקה פוגל מהיישוב משמר הירדן יבקש את אמון הציבור במערכת הבחירות הקרובה במועצה האזורית מבואות חרמון. 12 חודשים לפני שאלפי תושבים במושבי הגליל ילכו להצביע למי שיעמוד בראשות מועצה אזורית מבואות חרמון, פוגל נשוי, אב לשלושה בנים וסבא לשתי נכדים מאמין שיש מקום לשינוי וכי הוא האדם המסוגל להוביל את השינוי הנדרש. קיימנו עמו ריאיון הכרות ושאלנו את השאלות שיעזרו לנו להבין מי האיש ומה החזון שלו לשינוי בגליל.

 

מאת רועי אלפסי 

 

צביקה פוגל, תת אלוף במילואים שירת 26 שנים בצה”ל, את מרבית שירותו העביר כקצין בכיר ובשרות מבצעי בגבול הלבנון וברמת הגולן. בשנת 2003 השתחרר מצה”ל והחל את דרכו האזרחית. הוא בעל תואר שני בהתנהגות ארגונית, ואת דרכו הפוליטית החל בעיר באר שבע שם היה חבר מועצה במשך שנה וחצי, לאחר מכן כיהן כיועץ ארגוני של המועצות האזוריות אשכול ושער הנגב וכן של עיריית פתח תקווה.

 

צביקה, אתה מדרום הארץ במקור, אתה בגליל מזה 10 שנים, מה הביא אותך לגליל?

 

בשנת 2007, החלטתי אני ומשפחתי לעשות שינוי ולעבור לגליל מתוך הבנה שכאן הוא נוכל ליהנות מאיכות חיים שאין דומה לה בישראל. מיד לאחר שעברנו, נתבקשתי ע”י שר הפנים דאז להשתלב בתהליך החלפה יזומה של ראשי רשויות (מועצות ממונות). נעניתי לבקשתו בתחילה כחבר מועצה בטובא-זנגריה ובהמשך כיו”ר המועצה ובסה”כ כמעט 5 שנים. עשר שנים חלפו מאז שעברנו ואנחנו עדיין משוכנעים כי זה חבל הארץ היפה ביותר וכי חיים פה אנשים ערכיים, ידידותיים ואמתיים. לפני כמעט 8 שנים, התמזל לי להצטרף ולהיות חלק ממערך התנדבותי מיוחד ויוצא דופן העוסק ימים כלילות בהצלת חיים, ביחידת חילוץ גולן.

 

 

 

איך ומתי קיבלת החלטה שאתה מעוניין לקבל את אמון הציבור של תושבי מבואות החרמון?

אני חי פה כבר עשור. חצי מהתקופה כראש רשות בקרבתם ובחברתם של נבחרי ציבור, ואני מוצא את עצמי חוזר ושואל – האם מיצינו את שניתן למצות מהפוטנציאל האזורי? האם זו איכות החיים עליה אנחנו אמורים לגמור את ההלל? מה צופן העתיד לאוכלוסייה ואיך מתכוננים אליו?

אז האם מיצינו? איזה שינוי אתה חושב שמבואות החרמון זקוקה לו?

אין לי כל כוונה לנסות להסביר מה לא טוב פה או לחילופין לחפש אשמים. אני יוצא מתוך הנחה כי מי שנשא באחריות עד היום, עשה זאת מתוך רצון וכוונה להצליח. מותר לי ואולי אני אפילו חייב לאמץ את מה שנעשה נכון ובמקביל להציע סדר עדיפויות אחר, רעיונות אחרים, חזון אחר, וזאת יש בכוונתי לעשות! אני מתכוון להציע לציבור לתת לי להוביל תהליכים שיתנו מענה בארבעה תחומי עיסוק עיקריים :

א.     אנחנו אולי פריפריה, אבל לא השוליים של המדינה. לכן, חייב להיעשות מאמץ כן לפיתוח וביסוס שיתופי פעולה בין היישובים, בינם לבין המועצה ועם מועצות ורשויות שכנות. ביחד נמסד מענה אזורי יזום, לכל הגילאים, בתחומי ההשכלה, התרבות, החינוך הבלתי פורמלי, החברה ושעות הפנאי להעצמת איכות החיים בפעילות עשירה ומגוונת.

ב.     באותה רוח של שיתוף פעולה, עלינו לעשות כל שניתן לקידום יזמים, יוזמות ופרויקטים לפיתוח תחום התעשייה, התיירות, החקלאות המסורתית והמתחדשת ע”י אגודות חקלאיות איתנות ומתפקדות, כל זאת כדי לייצר מקורות הכנסה ותעסוקה.

ג.      אנחנו חייבים להשקיע מאמץ ומשאבים לחיזוק ופיתוח מנהיגות (אותנטית) מקומית ואזורית של נוער, צעירים ובוגרים שיובילו תהליכים חברתיים, ימסדו תשתיות ארגוניות לטובת הקהילה, יהיו מחויבים, מעורבים ויהוו מודל לחיקוי. אנחנו חייבים לאפשר לבוגרי התיכון ולמשתחררים משרות צבאי לבנות את עתידם פה. ולכן, עלינו לבצע השקעה משמעותית למיצוי הפוטנציאל האנושי ע”י טיפוח מצוינות לצד תמיכה בצרכים מיוחדים.

ד.     עם הפנים לתושב – אני מאמין כי על המועצה להיות קשובה לתושביה, מזהה את צרכיהם המשתנים ונערכת בשיתוף איתם להתאמת השירותים הניתנים, לשיפור מתמיד באיכות השירות ולחיזוק העצמאות הניהולית של כל ישוב.

למה אתה חושב שדווקא אתה יכול להביא לשינוי המיוחל?

אני לא טוב בלהעיד על עצמי אבל לא אתחמק מהשאלה. יש בי מוטיבציה רבה להוביל את האזור לעתיד טוב יותר. רכשתי ניסיון ניהולי רב במערכות גדולות כולל במגזר הציבורי, ואני אוהב לראות אנשים שכיף להם. לדעתי, אי אפשר לקחת אחריות על שגרת ואיכות חייה של קהילה ולעשות תפקיד של ראש רשות בלי מוטיבציה, ניסיון ואהבת אדם.

במה שונה גישתך אם בכלל מגישתו של ראש הרשות הנוכחי?

אני רוצה להאמין שהגישה של שנינו נובעת מהצורך להיטיב את שגרת ואיכות חייה של הקהילה. אנחנו אנשים שונים שבאים מעולם תוכן שונה ולכן אך טבעי שנפעל באופן שונה ועל-פי סדר עדיפויות שונה. תושבי המועצה האזורית מבואות החרמון יצטרכו לבחור בין מה שהם מכירים כבר שני עשורים, לרוח החדשה והרעננה ולמציאות שאני רוצה להוביל.

ניתן לומר כי אתה בסך הכל חדש באזור בטח לעומת אנשים רבים בפוליטיקה במקומית, למה שאנשי מבואות החרמון יתנו בך אמון? חלקם יחשיבו אותך כ“מישהו שבא מבחוץ“?

יש לי שנה עד למועד בו תושבי המועצה יעמדו מול הקלפי ויכניסו את הפתק למעטפה. בשנה הקרובה יש בכוונתי לנסות ולהגיע לכל אחד ואחת מהתושבים, לחקלאים הוותיקים ולתושבי ההרחבות ולתת להם באופן ישיר את הביטחון כי ניתן וכדאי לתת בי אמון. אין לי ספק כי ביחד איתם נצליח לחולל שינוי ולהעניק לעצמנו ולילדנו עתיד ראוי במקום הנפלא הזה.

מה הם עמדותיך הפוליטיות ברמה הארצית? האם הנך חבר מפלגה כזו או אחרת?

מעולם לא הייתי חבר מפלגה של ממש. אני מעדיף בכל פעם להתאים את עמדתי למציאות המשתנה. הייתי רוצה לחיות במדינה שיודעת מחד לנצח את אויביה ומאידך לשים קץ למלחמות. מדינה דמוקרטית שיודעת להגן על המיעוט אבל לא שוכחת את זכויותיו של הרוב. מדינה שיודעת להעניק לחלש הזדמנות ובמקביל מחזקת את החזקים שיוכלו לקחת בעתיד את המושכות. מדינה שנבחריה לא שוכחים כי הם עובדים אצלנו ונבחרו לשרת אותנו.

איך אתה רואה את מבואות החרמון בעוד 10 שנים? מה החזון?

התוצאה של כל מה שפרטתי עד כאן צריכה בסופו של דבר להביא למיסודם של שלושה תהליכים:

א.     ילדנו ירצו ויוכלו לבנות כאן את ביתם ועתידם, ותושבים נוספים יעמדו בפתחם של היישובים ויבקשו לקבוע את עתידם כאן.

ב.     המבוגרים שביננו יוכלו להתבגר בכבוד ובתחושת סיפוק.

ג.      נמשיך להיות חבל הארץ היפהפה ביותר המשלב התיישבות, סביבה ירוקה ופורחת, ומים זורמים.

מה אתה אוהב לעשות בזמנך הפנוי?

השנים האחרונות שינו את הרכב העיסוקים בזמני הפנוי. משקיבלתי את התואר סבא, אני משלים עם נכדי את מה שקצת פספסתי בשל השרות הצבאי המבצעי. אנחנו, אשתי ואני, מנצלים את הזמן והאפשרויות המדהימות הקיימות כאן ומטיילים לא מעט, ובזמן שעוד נשאר אני עוסק בספורט כדי לאפשר לנפש להיות בגוף בריא.