מאת אריק “חוש” מלאכי.

בעקבות הניצחון הגדול במלחמת ששת הימים, איש לא העלה על דעתו מה צפוי לקרות לחברה הישראלית בעקבות ההתרברבות והיוהרה שהגיעו אחרי הניצחון הגדול, ואיזו מכה אנושה נספוג במלחמת יום כיפור שפרצה ב-6 באוקטובר 1973.

בשנים שבין הניצחון הגדול, למלחמה הנוראה ההיא, כתבה נעמי שמר את “שלומית בונה סוכת שלום” ב-1971 הוא הוקלט לראשונה על ידי אילנה רובינא ז”ל וצמד הדודאים מיד לאחר כתיבתו, אך המילים נתפסו בציבור כתמימות מידי, והשיר לא הצליח. 

כשנתיים אחרי המלחמה, ב-1975, הוציאה שמר תקליט שירי ילדים שכלל את השיר, שיצא הפעם בגרסה שלה. מסתבר כי בעקבות המלחמה הקשה, חלה תפנית ופתאום המילים קיבלו משמעות אחרת, וחזקה במיוחד.

הסוכה המוארת והירוקה שבונה ילדה תמימה, שעצם שמה מכיל בתוכו את הכמיהה לשלום, נגעה לליבם של רבים. השלום המיוחל, קיבל משמעות חדשה ורבת עוצמה.

“שלומית” שהסתדר מצוין עם המילה “שלום”, היא שלומית להבי, שבילדותה העניקה לשמר את ההשראה לשיר. סיפרה כי השיר הביך אותה כשפורסם לראשונה כשהייתה בת שש. באחד הראיונות ביקשה לנפץ את המיתוס אחת ולתמיד והדהימה: “סוכה של ממש אף פעם לא בניתי”. הלך המיתוס, נשאר השיר.

“שלומית בונה סוכת שלום” הוא אחד משלושת שירי הילדים המפורסמים ביותר של נעמי שמר העוסקים בחגי תשרי, ואולי הידוע מבניהם. שיר שאי אפשר לעבור בלעדיו את סוכות, ובשנים שחלפו מאז הפך לאחד הסמלים הבולטים של חג הסוכות, ונדמה שאין ילד ישראלי שאינו מכיר אותו.

עכשיו גם אתם יודעים: שלומית מעולם לא בנתה סוכה.