הרשתות החברתיות הן קרקע פורה לתביעות לשון הרע. אך מה קורה כאשר שתי חברות תובעות האחת את השנייה בגין לשון הרע על רקע מתיחות פוליטית בין שני מחנות לאחר הבחירות המקומיות בקצרין בשנת 2018. הרשם הבכיר איתי כרמי אמר כי לא היה יכול להתעלם מכך שהאחת מוחה את דמעתה של חברתה כשהוא מצטט שירה בפסק הדין.

לפנינו תביעות הדדיות בגין לשון הרע בעקבות פרסומים ברשת החברתית פייסבוק. התביעה והתביעה נגדית של לשון הרע גם זו, וגם זו, כל אחת על סך 75,000 שקלים. האחת בגין ארבעה פרסומים ברשת החברתית פייסבוק.  השנייה, בגין שלושה פרסומים בפייסבוק, כאשר ברקע מתח בין שני מחנות פוליטיים יריבים במועצה המקומית קצרין בתקופה שלאחר הבחירות המקומיות של שנת 2018. התובעת פעילה חברתית ופוליטית אשר הסירה תמיכתה בבחירות 2018 מראש המועצה המכהן, לאחר שבבחירות הקודמות נמנתה על תומכיו. התובעת שכנגד היא בתו של ראש המועצה.

מתוך פסק הדין עולה כי, לקראת השלמת מאה ימי כהונה פרסם ראש המועצה פוסט בדף הפייסבוק הציבורי שלו ומנה את הישגיו בתפקיד. הפוסט גרר אחריו שרשרת תגובות מגורמים שונים וגם תגובותיהן ההדדיות של השתיים אשר מהוות את הפרסומים בגינם הוגשו התביעות. שלושת הפרסומים הראשונים בוצעו בעמוד הפייסבוקהציבורי של ראש המועצה, והפרסום הרביעי בעמוד הפייסבוק של המועצה המקומית קצרין. שני הפרסומים הראשונים הנתבעים בתביעה שכנגד, בוצעו בעמוד הפייסבוק הציבורי של ראש המועצה. אשר לפרסום השלישי, אין מחלוקת על ביצועו אך לא הוכח באיזה עמוד בוצע. לטענת התובעת, ארבעת הפרסומים הנתבעים מהווים לשון הרענוכח הפרשנות שהאדם הסביר היה מייחס לתוכנם. 

רשם בכיר בבית משפט השלום בנצרת, איתי כרמי, בחר לצטט עוד בתחילת פסק הדין משירה של המשוררת, הפרופ’ חמוטל בר־יוסףבזאת הלשון: “החברים שלי בפייסבוק שטים סביבי בהמוניהם הזעירים, אופפים, ומלטפים את גופי כמו להקת דגיגונים יפהפיים, אילמים, פרועי שיער, משוטטים כהיפים. ברחבי אימפריית מתכות וצ’יפים”. כרמי אמר כי הוא בחר לצטט מהשיר משום שאין טוב ממנו לתאר את הרשתות החברתיות במרחב המקוון, כזירה מתעתעת כדי להמחיש את הפער בין העולם המדומה הווירטואלי שאין הוא אלא עולם של “מתכות וצ’יפים” לעולם הממשי, המציאותי, עולם בשר ודם. ביחס הפוך לדמויות העלולות להצטייר הן כמפרסמות והן כנושאי פרסום אמר כרמי הוא כי, הוא נחשף במהלך הדיון לשתי נשים צעירות, אינטליגנטיות, נעימות סבר ומאירות פנים, נשים המתמודדות כל אחת בגבורה עם אתגרי חיים משמעותיים, עדינות,ורגישות לסביבתן. והוסיף כי לא היה יכול שלא להבחין באחת מוסרתממחטת נייר לחברתה הבוכייה על דוכן העדים, ובפניה של השנייה נוטות חסד אל זולתה, אשר דמעה אף היא בתורה על דוכן העדים. הרשם הבכיר כרמי בחר לסיים בתקווה כי השתיים תוכלנה לשים מאחוריהן את הדברים ולחיות בשלום ושלווה. ונוכח התוצאה כל צד יישא בהוצאותיו.