ד"ר שיראל בקבני-אלקיים, שמרכזת את פרויקט אקדמיה בכיכר של אוניברסיטת תל חי בהקמה, מחזיקה ברזומה עשיר של עשיה במגוון תחומי חיים, והיא מאמינה שבאמצעות הפרויקט שמשלב בין אזרחים מהיישוב לאקדמיה, החיים בצפון של אחרי המלחמה יהיו טובים יותר
אורי שמיר
הצפון, ובפרט הגליל העליון והגולן, מתמודדים עם הרבה מאוד אתגרים הנוגעים לשיקום האזור וחזרתו למסלול חיים רגיל. יוזמה חשובה וברוכה, שיכולה לסייע בעניין היא זו שמובילה אוניברסיטת תל חי בהקמה. המדובר בפרויקט אקדמיה בכיכר, שהושק עוד בעשור הקודם ומחדש פעילות בתקופה זו. פרויקט אקדמיה בכיכר הוא פרויקט ייחודי, שבו משתפים פעולה בקורסים משותפים אנשי אקדמיה ואזרחים איכפתיים מהיישוב, המעוניינים לתרום תובנות ולהיות מעורבים בתהליכים לשיפור חיי הקהילה והעלאת איכות החיים במרחב אליו הם משתייכים. את הפרויקט מובילה ד"ר שיראל בקבני-אלקיים, בת חצור הגלילית, ביצעה לאחרונה מעבר חד למגורים ביישוב קצרין שבגולן יחד עם בעלה, אריאל – אותו הכירה בגיל 15 בסניף של תנועת הנוער בני עקיבא בחצור, ומאז הם ביחד. אריאל משמש כסמנכ"ל כספים בחברת יזמות ובניה, ועם חמשת ילדיהם.
ד"ר שיראל בקבני-אלקיים מחזיקה ברזומה אקדמי מפואר, שאותו טיפחה במקביל להקמת משפחה ולמעורבות קהילתית בפרויקטים חשובים, כפי שהיא מתארת: "למדתי לתואר ראשון בפסיכולוגיה וחינוך חברתי בתל חי – סיימתי בשנת 2013 בהצטיינות יתרה. באותה תקופה ילדתי את שני ילדיי הראשונים. לי זה עשה מאוד טוב, להתגבר על הניתוק המדומה בין 'לימודים' ל'חיים שמחוץ לקמפוס', מרגישה שהאמהות שלי והיכולות שלי השתפרו. בשנת 2017 התקבלתי ללימודי תואר שני ושלישי בפסיכולוגיה, במסלול ישיר לדוקטורט באוניברסיטת חיפה. זכיתי בשנת 2020 במלגת עמיתי עזריאלי, שניתנת לדוקטורנטים וחוקרים יוצאי דופן בתחומי מצוינות אקדמית ומנהיגות. משנת 2022 אני משמשת כמרצה בפקולטה למדעי החברה בתל-חי אניברסיטה בהקמה, בחוגים לפסיכולוגיה, חינוך ושירותי אנוש.. לאחרונה הצטרפתי גם לצוות המרצים בקמפוס אוהלו – שם אני מלמדת בתואר שני בניהול מערכות חינוכיות, שזה גם כן אתגר מרתק".
גם הרזומה הקהילתי של ד"ר שיראל בקבני-אלקיים מרשים לכל הדעות, שכן משך שש שנים היה נמנית על צוות ההיגוי של תוכנית פאלם ביץ' צח"ר, מתוכם שלוש שנים כיו"ר השותפות בהתנדבות. התוכנית מחברת בין הפדרציה היהודית של מחוז פאלם ביץ' לבין יישובי צח"ר – צפת, חצור וראש פינה. לדבריה של שיראל העזרה של פדרציית פאלם ביץ' הייתה עוגן לאנשים רבים בתקופת ההסלמה הביטחונית: "במלחמה בלט החיבור והקשר בין הצדדים. הגיעו אלינו משלחות מפאלם ביץ', אנחנו נסענו אליהם. התרומה הגדולה שלהם לאזור התבטאה בין היתר בתמיכה כלכלית ותקציבית, בדברים שהיינו זקוקים להם במלחמה ואחריה – אך בעיקר בלטו הסולידריות והחיבור, שראויות לכל הערכה והוקרה. חודשיים אחרי תחילת המלחמה נציגיה הגיעו לכאן, בתוך מציאות מטורפת ולא מובנת, עמדו לצידנו כתף אל כתף ונתנו תחושה שהם כאן איתנו. קהילות זה מקור אדיר של כח וחוסן".
שיראל לוקחת חלק פעיל ומרכזי בתוכנית עמי"ת בקהילה-. מטרת התוכנית היא להכשיר משתתפים ומשתתפות לפעול כשגרירי ידע וחוסן פסיכו־סוציאלי. הסטודנטים והסטודנטיות משתלבים במערכי הרווחה ובריאות הנפש כליווי פרטני וקבוצתי, מעניקים מידע, ייעוץ ותמיכה, ומלווים מבוגרים ומבוגרות מגיל 16 ומעלה בהתמודדות עם אתגרי החיים באמצעות שיח ישיר וסיוע במסגרת סל פעולות מוגדר.. שיראל משתפת בהרחבה על פועלה החשוב של התוכנית: "זו יוזמה שהתחילה בתחילת המלחמה בשיתוף עם עמותת עוטף לב, במטרה להקל על גורמי הרווחה. היה עומס מאוד גדול של פניות. הרעיון נועד לייצר תמיכה ראשונית ואפילו ליווי לאנשים כדי שלא יתפספסו ע"י הרשויות, ועלולים ליפול בין הכיסאות – כשהם במצבים אקוטיים. התוכנית חשובה מאוד בהרבה היבטים עבורנו- כמוסד אקדמי, עבור הסטודנטים והסטודנטיות שלנו, ועבור האזור בתוכו וממנו אנחנו פועלים. סטודנטים של תל חי לא למדו בקמפוס, הם היו מפוזרים בארץ והתחלנו לחבר אותם לקהילות כאן. שיבצנו סטודנטיות בחצור ובקרית שמונה שדאגו ללוות אנשים בתהליכי שיקום, להפיג את בדידותם. גם אחרי הקורונה וגם לפניה התפרסמו מחקרים על ההשלכות של בדידות והסיכונים לפתח מחלות קשות, המטרה לעזור להפיג את הבדידות. אם מזהים נורת אזהרה יוצרים קשר עם איש המקצוע המתאים, במטרה שהאדם שבמצוקה יקבל את הטיפול בזמן המתאים לפני אסקלציה או התדרדרות. היום משובצים במרחב 16 סטודנטים וסטודנטיות מהחוגים לפסיכולוגיה, חינוך, שירותי אנוש ועבודה סוציאלית, עם לב ענק ורצון לעזור, כל אחד ואחת עובדים עם שני אנשים מכל מיני אוכלוסיות המתמודדות עם מגבלות נפשיות ו/או פיזיות, נערים ונערות במצוקה, אוכלוסיית הגיל שלישי, וקשישים. היה חשוב לנו כמוסד אקדמי לחזור לקהילות ולחזק אצל הסטודנטים את תחושת המשמעות והחיבור".
בנוסף לכל אלה, מנהלת שיראל קליניקה פרטית לייעוץ זוגי, שכן לדבריה, זוגיות טובה ויציבה היא המפתח להכל בחיים. איך כל זה מתקשר לעשיה האקדמית? הנה לכם התשובה של שיראל: "אני מאוד מאמינה בחיבורים. אני מחברת בין זוגות, עוזרת להם לתקשר ולהכיל את השוני. בעשיה האקדמית והציבורית אני מבקשת לחבר בין קהילות שונות מרקעים שונים, בין אקדמיה לקהילה, בין אנשים ממחנות פוליטיים שונים. המחקר הנוכחי שלי מתמקד בשיקום של אמון בין קבוצות. ראיתי לאורך השנים איך אפשר לשקם אמון בין זוגות. עכשיו זה הזמן לבדוק איך אפשר להחיל את זה על קהילות? איך אנחנו צומחים יחד וחוזרים לבנות יחד? במלחמה התגלו המון קשיים, אבל גם התגלה אור של עשייה משותפת, סולידריות חברתית, מחויבות, טובת הכלל וטובת האחר. אני מבקשת לחקור את התהליכים האלה ולקדם תהליכים בוני אמון. אני שואפת לחבר את הסטודנטים בצורה אקטיבית, כי המדע כל הזמן מתקדם בזכות שאלת שאלות, ביקורת, בזכות האנשים האמיצים שמצביעים על המלך העירום. בשיעורים הראשונים אנחנו מדברים על חשיבה ביקורתית. אני ממש מחכה לזה – שיעצרו אותי וישאלו שאלות מאתגרות. כשאנשים אקטיבים יותר, הם זוכרים יותר, לומדים טוב יותר ולוקחים את זה לחיים".
חזרתה הקרובה של תוכנית אקדמיה בכיכר רוקמת אצל שיראל התרגשות גדולה לרגל חזרתה: "זו תוכנית ששמה את אנשי האקדמיה והאזרחים מהיישוב באותו מעמד לדיאלוג משותף שלא נבהל ואף מעודד ביקורת, ממנו שני הצדדים לומדים על תאוריות חדשות ועל מחקרים שנעשו, אך גם על המציאות בשטח, "מחוץ למעבדה" כך בעצם מתאפשרת יצירת ידע משותף, איכותי ורלוונטי. כל קורס מועבר ע"י מרצה מהאקדמיה ואדם בעל מומחיות בתחומו מהקהילה. לאורך השנים היו לנו קבוצות, שכללו אנשים מכל קבוצות האוכלוסיה בגליל העליון: עירוניים, קיבוצניקים, מושבניקים, דרוזים ובדואים. קיימים קורסים במגוון נושאים בפילוסופיה, אקולוגיה, כלכלה ופסיכולוגיה. הייתי בהרצאה על נחל עין זהב, חלקם של האנשים שהיו בהרצאה מכירים את הנחל כמו כף ידיהם, אתגרו את המרצים בשאלות ותובנות. מרתק לראות את ההשפעות הקהילתיות והחברתיות, אנשים מרקעים שונים וחוקרים יחד, מפיקים ממצאים הקשורים לשינוי מדיניות בעיריות ומועצות, ושותפים לפרסומים אקדמיים איכותיים. לפרויקט קיים שיתוף פעולה מוצלח עם עיריית קרית שמונה. בחודש מאי הקרוב סטודנטים מאוניברסיטת UPenn יופן בפנסילבניה, בשנה הבאה סטודנטים מאוניברסיטת קורנל בניו יורק – שתיהן בקבוצת שמונה האוניברסיטאות הטובות בעולם, יגיעו לכאן ויחד עם שותפים מקרית שמונה ייערכו מיפוי של העצים ויגבשו תוכנית רחבה, שתאפשר לנטוע יותר עצים- מותאמים ובכך תעזור לאנשים לאיכות חיים הרבה יותר גבוהה, כשהם מחוץ לביתם. כמו כן, גיבשנו ממצאים לפרויקט עיר הנחלים.יצרנו קשר עם המתכננת העירונית של קרית שמונה, אליה יעברו הממצאים. במהלך המלחמה התקיים קורס סיפורי ילדים, יוצרות ויוצרים מהאזור כתבו עם משפחותיהם סיפורי ילדים מקוריים שמבטאים את הקול הייחודי שלהם. מתוך הפרויקט, בהובלת זהר שיף-סיני ונגה גולדשטין-כהן סטודנטית לתואר שני ב"פילוסופיה משלבת עשיה" , הופקו מקצועית עשרה ספרים, כולל עריכה לשונית, איור, כריכה והדפסה, והושקו באירוע חגיגי בשותפות עם הספריה העירונית קרית שמונה ו "הוצאה גלילית".".
החזרה ללימודים פרונטליים יוצרת ריגוש רב אצל שיראל, שמשתפת בתחושותיה: "איזה כיף לראות אנשים בתלת מימד, אחרי תקופה ממושכת בה היינו מלמדים בזום. לראות אנשים עם כל האור והאנרגיה, זה מחמם את הלב. הדיונים בשיעורים הופכים להיות הרבה יותר מעניינים, הכל הרבה יותר חי. הסטודנטים מביאים את הרוח החדשה, מייצרים אותה, מחליטים ביחד לעשות ולשנות. אין המתנה פאסיבית שיקרה משהו – זו אקטיביות. לתת יד לרוץ שכם אל שכם למימוש החזון של תל חי. אנחנו כמוסד אקדמי שחקן מרכזי בכל התחומים, בדגש על התחום הכלכלי והחברתי".
ואיך מצליחה שיראל לשלב בין חיי משפחה לכל כך הרבה עשייה חברתית? שיראל לא חוסכת בקרדיטים:
"אחרי המלחמה הרגשנו שאנחנו צריכים רוח חדשה, נוף חדש, להסתכל על דברים מנקודת מבט חדשה. היה חשוב לנו להישאר קרובים למשפחה בחצור – יישוב נפלא ומדהים, שהצמיח ומצמיח כל כך הרבה טוב. ההתאקלמות בקצרין מוצלחת, גילינו הרבה אנשים טובים. אני חייבת המון לאיש שלי, להורים, למשפחה ולמעגלי תמיכה משמעותיים, שלא רק נותנים כח ולא רק מאפשרים את זה – הם מעודדים את זה והם שותפים. המתבגרים שלי בגילאי 15 ו-17, באים להרצאות בפילוסופיה באקדמיה בכיכר ובתוכניות אחרות שאני פעילה בהן. הם חיים את המגוון. הילדות הקטנות באות לאירועי קהילה. זה לא סוד, שיש לפעמים לילות שלא ישנים בהם, יש דמעות וקשיים, אבל זה מסלול שאני בחרתי והוא בחר בי. לשמחתי, אריאל מאפשר ומעודד הרבה מזה, הגישות שלנו שונות וזה מה שיוצר את הקסם. אני מודה בכל יום על השותפות הזו".
