הרבה לפני עדן בן זקן, חננאל אדרי ייצג את קרית שמונה בגאווה בפריים טיים עם ההרכב “845 אקספרס”. מאז עברו 14 שנים, ובימים אלו יקיר העיר קרית שמונה יוצא לעולם עם סינגל ראשון בשם Live to Love
לאחר שנים רבות של עשייה מוזיקלית ושיתופי פעולה עם גדולי האומנים בארץ, ביניהם: שירי מימון, סאבלימינל, אבי סינגולדה ועוד, חננאל חוזר אל קדמת הבמה עם שיר חדש, שיר אהבה לחיים עצמם, המשקף את תפיסת עולמו ואת הדרך בה הוא חי את חייו. את השיר כתב חננאל יחד עם תהל שוהם שגם הלחינה אותו.
חננאל אדרי (34) נולד וגדל בקרית שמונה עם שלושה אחים (אריאל, ליפז ויועד). אביו שמעון עובד במפעל באזור ואימו איריס היא המנהלת האדמיניסטרטיבית של “מיגל”. “היתה לי ילדות שמחה מאוד, למדתי במצודות ולאחר מכן בדנציגר וכבר בגיל צעיר מאוד הבנתי שאני אוהב להופיע. במשפחה המרוקאית שלנו התרגלתי לשיר ולהצחיק את כולם אחרי הארוחה והתגובות של המשפחה עשו אותי מאושר”.
מתי זה הפך למשהו יותר מקצועי?
“הופעתי בלהקת זמר בצפון ובלהקה של הצופים. במסגרות האלה הגעתי גם להופעות בארצות הברית ובקנדה. אני זוכר שיום אחד הגיע במאי מקנדה שקיים אודישנים להפקה של ‘כנר על הגג’ בחו”ל במסגרת פרויקט ציוני כלשהו. התקבלתי וזו היתה חוויה מאוד מעצבת. זה נכון לומר שהצפון הוא מרוחק גיאוגרפית מהתעשייה, אבל דווקא יצא לי לקבל הזדמנויות נהדרות בזכות המיקום הזה עד שהגעתי ללהקה צבאית”
שומעים כל כך הרבה סיפורי אימה על האודישנים ללהקה צבאית. איך הייתה החוויה שלך?
“באופן כללי אודישן זה מעמד לא הכי נעים, גם למנוסים ביותר וגם למי שנמצא בתחילת הדרך. זה רגע חשוף ורגיש, וחשוב להגיע עם ביטחון ואמונה עצמית ולדעת שבסוף, הביטוי האומנותי שלך הוא זה שחשוב. אחרי שלבים ארוכים וללא פרוטקציות התקבלתי וזה היה בית ספר מטורף למקצוע. זה לא שהייתי משתמט אם לא הייתי מתקבל ללהקה, אבל זה היה מדהים לשרת את המדינה עם הכישרון שלי ועם מה שהרגיש לי הכי טבעי”.
חננאל שירת כסולן ומפקד להקת חיל הים. הלהקה טסה לחו”ל להופעות גיוס כספים לצה”ל מקהילות יהודיות, שם הוא נחשף לעולם המופלא של מחזות הזמר ולברודווי, הבירה של התעשייה. “סימנתי לעצמי מטרה ששם אני מתכוון ללמוד”, אומר חננאל, ולבסוף זה גם קרה וחננאל חי את החלום. “שום דבר מזה לא היה קורה אם הייתי קובע לעצמי שאני ‘מהפריפריה’ וכלום לא יכול לקרות לי”.
אבל קצת לפני כן, במהלך שירותו הצבאי, חננאל נפגש עם גלעד שושן ורותם גולן מקרית שמונה, שאמרו לו שהם כתבו שיר שיתאים לו מאוד. בשנת 2005 זכה ההרכב של השלושה “845 אקספרס” במקום השני בפסטיבל השירים של ישראל עם השיר “אוהבת‘ך”. השיר וההרכב זכו לחשיפה תקשורתית רחבה. “סיימנו במקום השני וזו הייתה חוויה מדהימה לייצג את קרית שמונה בפריים טיים. קיבלנו חשיפה גדולה מאוד בגיא פינס, בערוץ הילדים, בניקולודיאון, וגם קיבלנו הצעות להופיע בפסטיגל. זה היה מפתה מאוד אבל הקול הפנימי שלי אמר לי להיות מרוכז בדרך שלי והיה לי חשוב ללמוד ולפתח את הכלי שלי ולהתמקצע גם במשחק. טסתי לאודישנים והתקבלתי עם מלגה מלאה”. בשלב זה חננאל החליט לעזוב את הארץ והחל ללמוד מוזיקה ומחזות זמר בבית הספר “סירקל אין דה סקוור” בברודווי, ניו יורק.
תמיד חלמת לשחק?
“תמיד זה עניין אותי אבל המוזיקה הובילה אותי להתנסות החדשה הזאת. האהבה למשחק הגיעה מהמוזיקה”.
MTV בממ”ד
חננאל גר במנהטן במשך שש שנים והתייצב מדי יום ללימודים אינטנסיביים. “זו הייתה תקופה קשוחה והיה קשה במיוחד להיות רחוק מהמשפחה ומהחברים שלי. מהבוקר עד הלילה הייתי בלימודים בבית הספר בטיימס סקוור, זה הפך להיות הבית שלי. מצד שני, היו לי הזדמנויות מטורפות, הופעות גדולות והכרתי חברים חדשים מכל העולם”.
איך הסתדרת עם האנגלית?
“אם יש משהו טוב שאני יכול לייחס לתקופה הבטחונית המאתגרת שלנו עם הקטיושות זה האנגלית. אני זוכר שכל אותה תקופה ישבתי בחדר הביטחון וצפיתי ב- MTV. כל היום שמעתי מוזיקה לועזית וזה חידד לי מאוד את האנגלית”.
הייתה לך בבית השפעה מוזיקלית כלשהי?
“לאו דווקא של מחזות זמר אבל ספגתי המון מוזיקה בבית. אבא שלי שמע מוזיקת רוקנרול כמו דיפ פרפל וג’ו קוקר, ואמא שמעה יותר מוזיקה ארץ ישראלית כמו עופרה חזה, גלי עטרי, ירדנה ארזי. כמובן שבאירועים המשפחתיים שלטה המוזיקה המרוקאית, כך שמבחינה מוזיקלית אני פתוח ומגוון”.
לאחר שש שנים בהן למד והופיע ברחבי ארה״ב, חזר חננאל לארץ. אומנם הוא נעלם מהפריים טיים, אבל לא הפסיק לעבוד. הוא הופיע עם הרכבים מוזיקלים וביניהם “סינגולדה וחברים” ו”הקונצרט של סאבלימינל”, התקבל לתיאטרון הבימה, שם השתתף בהפקות “אוויטה” ו”זמן שאול”, ובמחזמר “רומיאו ויוליה” בתיאטרון גשר. במקביל, הוא המשיך להופיע בארץ ובעולם, ובין היתר הנחה את פרס ישראל עם דליה מזור, את מכביית דרום אמריקה במקסיקו ואת נעילת המכביה בישראל, ואף הוזמן לשיר ביום ההולדת ה – 90 של שמעון פרס ז״ל לצד גדולים מזמרי העולם.
בנוסף, חננאל דיבב בעשרות סרטים וסדרות טלוויזיה, ביניהם : “המיניונים”, “מרי פופינס”, ״מפלצות בשלג״, “מואנה”, “אלאדין” ו”מלך האריות”, ויש לו גם מופע סולו המיועד לקהילות יהודיות ברחבי העולם. מופע דרכו הוא מעביר את מסר השליחות והמוזיקה לקהלים מגוונים. לגבי מוזיקה מקורית משלו, מספר חננאל כי “לא היה לי איזשהו דחף להוציא שירים משלי. לא עצרתי להתעסק בזה. תמיד הייתי בעשייה ובפגישה עם הקהל על במות מגוונות. זה אמנם בית ספר מצוין וחשיפה נהדרת אבל לא עם המוזיקה שלי. רגע לפני החתונה שלי הרגשתי צורך לשים על כף המאזניים גם יצירה מקורית לצד העשיה והתחלתי לעבוד על חומרים. קיבלתי פרגון גדול ממוזיקאים שעבדתי איתם”.
סינגל הבכורה של חננאל, LIVE TO LOVE, הופק על ידי הצמד KNOB של ניב ומיטל כהן. השיר בסגנון פופ-סול עם נגיעות אלקטרוניות והוא מלווה בקליפ מרשים ומושקע שצולם בנופי הצפון ובויים על ידי אושיית האינסטגרם טל רביבו.
הסינגל הוא חלק מאלבום שייצא?
“אני כותב שירים יחד עם תהל שוהם שמלחינה אותם. אנחנו בעצם נפגשים ויוצרים שירים לפי סיפורי החיים שלי והרגשות שמלווים את מסע החיים שלי כאמן ואדם. אני זורק לאוויר כל מיני נושאים, אנחנו מקבלים השראה וכך נוצרים השירים. המפיקים של האלבום KNOB הם מפיקים בכירים בתעשייה והם מאוד האמינו בי. הם הפיקו את הסינגל הראשון, כך שכל התהליך הזה מאוד מרגש”.
למה דווקא באנגלית?
“קודם כל כי זו שפה שאני מרגיש בה מאוד בנוח אבל זה לא בגלל שאני לא מתחבר לעברית חלילה. גם עברית תגיע מתישהו אני מניח. מוזיקה מבחינתי היא דבר אוניברסלי וכששיר טוב, זה לא ממש משנה באיזו שפה אתה מדבר. המוזיקה עוברת. זה המסר של השיר, שאנחנו צריכים לבחור באהבה כל יום בצורה חיובית”.
אולי בגלל שכיוונת גם קצת לחו”ל?
“יש מגעים עם גופים בחו”ל אבל אני כן מקווה ורוצה להאמין שהסינגל יצליח גם בארץ למרות שהוא לא בעברית. שכמה שיותר אנשים יהנו ממנו, ישירו אותו וירקדו לצליליו. קיבלתי כבר תגובות, אפילו מטורקיה ומיפן דרך האינסטגרם. השיר הגיע לכל מיני קהלים וגם המשפחה שלי מזמזמת אותו כבר די הרבה זמן. השאיפות שלי הם קודם כל להיות מאושר מהדרך, לא משנה באיזו שפה, ושהסינגל יגיע לכמה שיותר אוזניים”.
845 אקספרס – האיחוד
כבר מאז שחזר מחו”ל, חננאל עבר להתגורר בתל אביב, למרות האהבה שלו לעיר בה גדל. “כשהיינו ילדים, קרית שמונה נחשבה לפריפריה גם מבחינה גאוגרפית אבל גם מבחינה מנטלית, אבל לחשוב כך זו טעות בעיניי. היום הכל הרבה יותר מתפתח, נגיש וקורה, בכל מקום. אז אמנם התעשייה נמצאת במרכז ואין עשייה ברמת הפריים טיים בגליל, אבל עדיין אני מתגאה בכך שהגעתי משם וכולי תקווה שאנשים ישאפו גבוה ולא יגדירו את עצמם כפריפריה מעבר למונח הגיאוגרפי. אני חושב שקיבלתי כלים מצויינים מהעיר ומהאנשים שעיצבו את מי שאני היום”.
חשבת מתישהו לחזור?
“אחרי 6 שנים במנהטן היה לי ברור שאני חוזר לתל אביב, לא הייתה אופציה אחרת. אומנם תל אביב רחוקה מהמשפחה, אבל העשייה נמצאת כאן. אני מופיע כמעט כל ערב, גר קרוב ל’הבימה’ שעד לא מזמן הצגתי שם. לאחרונה לקחתי הפסקה בשביל לעבוד יותר על המוזיקה שלי. זה דבר שדורש זמן. המקצוע שלי מאוד רחב. אני אמן, פרפורמר, אוהב לשמח ולגעת באנשים, והמפגש הזה עם הקהל קורה בהזדמנויות רבות. כרגע אני רוצה להתמקד והפוקוס הוא על המוזיקה”.
ביום העצמאות האחרון חזר חננאל לקרית שמונה לאיחוד ההרכב 845 אקספרס על הבמה המרכזית. “זו הייתה חוויה מאוד נוסטלגית ומרגשת. כבר שנים שאני מייצג את המדינה בחו”ל בימי העצמאות. השנה יצא שרוח חדשה נכנסה לעירייה והחליטו שיום העצמאות הזה יוקדש לצעירים ולתוצרת המקומית של העיר. התקשרו אליי עם הרעיון לאיחוד וזה הרגיש לי כמו משהו ששווה להישאר בשבילו בארץ. להביא את הגאווה הזו לכאן. היה כיף להתאחד עם האנשים שיצרתי איתם מוזיקה בתקופת הצבא, במרתף. זו הייתה חוויה גם לראות בקהל את האנשים שגדלתי איתם בבית הספר ובייחוד להיות עם המשפחה, שלא חגגנו יחד עצמאות כבר למעלה מ-15 שנים”.
יש לך איזשהו מסר לקהל הצעיר של האזור?
“גדל כאן דור חדש ומרתק החשוף לפלטפורמות שגורמות לעולם להיות קטן ונגיש מאי פעם. חשוב להתמיד בעשייה חיובית, להישאר נאמנים לעצמכם ולזכור שכמעט ולא קיים דבר שהוא בגדר בלתי אפשרי. התמדה ואמונה תמיד תוביל לתוצאות ולמסע חיים מגוון ומרגש״.
