ד”ר אורית דגני דיניסמן מגיעה הפעם במטרה אחת – להנהיג את הגליל העליון.

“את כל הניסיון שצברתי במשך השנים אני הולכת להקדיש למגרש הביתי שלי”

ד”ר אורית דגני דיניסמן, בת 53, אמא לשלושה וסבתא לנכד בן שנה מקיבוץ שניר כבר עמוק במרוץ לבחירות לראשות מועצה אזורית הגליל העליון. אנחנו תופסים אותה בין פגישה לפגישה בה היא מספרת על תוכניותיה לעתיד המועצה.

“אני מקשיבה לקולות התושבים ולומדת את הצרכים בשטח, יש לנו לאן לשאוף בתוך הבית וגם ברמה האזורית” היא אומרת.

ד”ר דיניסמן כהנה במשך כשני עשורים בתפקידי ניהול בכירים במועצה האזורית הגליל העליון, לצד ראשי המועצה (אהרון ולנסי וגיורא זלץ) ובין השאר ניהלה לצדו של זלץ את מנהל תכנון ופיתוח במשך שלוש שנים.

“המועצה וההתנהלות שלה לא זרה לי, זה טבעי בשבילי לחזור אליה עם כל הניסיון שצברתי במשך למעלה משלושה עשורים במועצה ומחוצה לה ולהביא את הידע והכלים המעשיים שרכשתי לטובת תושבי המועצה” .

דגני דיניסמן בת קיבוץ סאסא, חברת דפנה לשעבר וחברת הקהילה בשניר למעלה מעשרים שנה.  בעלת תואר ראשון ושני בחינוך ותואר שלישי במדעי המדינה, מנהל ומדיניות ציבורית. מרצה וחוקרת במכללה האקדמית תל חי בחוג לחינוך ובשירותי אנוש, מרצה במסגרות חוץ אקדמיות לפיתוח מנהלים. הובילה במשך ארבע שנים את תכנית המנהיגות האזורית גליל UP באצבע הגליל. עד לאחרונה שמשה כמרצה במכללה האקדמית גליל מערבי בחוג לחינוך ויועצת ארגונית מחוזית במחוז צפון במשרד החינוך בתכנית מרום ריסטארט וגפ”ן.  היא משמשת גם כיועצת ארגונית עצמאית, מנחה תהליכים אסטרטגים במרחב הכפרי בכל הארץ, במועצות אזוריות ובישובים כפרים. היא בעלת ניסיון ניהולי משמעותי ונחשבת כמי שתחום החינוך קרוב לליבה.

מה את מתכוונת לעשות בתחום  החינוך ?

לפני כשלושה עשורים זכיתי להקים את המחלקה לחינוך בלתי פורמאלי במועצה, להתוות את אבני היסוד ולנהל אותה במשך עשור. אני מוקירה ומעריכה את עובדי מערכת החינוך במועצה ובקיבוצים שעושים מלאכת קודש. שמחה לראות מסורות כמו מסע BIG והמחנה הצופי שממשיכות עד היום.  בארבע שנים האחרונות אני יו”ר ועדת החינוך בקיבוץ שלי, שניר ורואה מקרוב את האתגר של הובלת מערכות גיל רך וחינוך בלתי פורמלי בקיבוצים ואנו נדרשים לחשיבה מחודשת בנושא. גם במערכות החינוך הפורמליות הקיימות עולה השאלה איך משמרים את הערכים הייחודיים של החינוך הקיבוצי לצד הנחיצות לתת מענה לקהילה המתרחבת והמתחדשת, ולהתאים את המערכות לצרכים המשתנים ולמאה ה- 21. לצד חיזוק בתי הספר וגיבוש חזון אזורי משותף ותהליכי פיתוח, נדרש לפתח חינוך אלטרנטיבי במרחב  האזורי (יער, דמוקרטי, אנתרופוסופי) ובכך לאפשר מרחבי בחירה מותאמים לצרכים המגוונים של האוכלוסייה.

אנחנו רואים שיש ביקושים גבוהים לחזור ולבנות בקיבוצים איך את מתכוונת להתמודד עם זה?

אני מאוד שמחה על הביקוש הרב, הקיבוצים צריכים מצד אחד צריכים לשמור על האופי הקהילתי ועל צמיחה מאוזנת ומצד שני לתכנן קדימה עתודות לבניה. בשלב המיידי אנחנו צריכים לקדם תכנון  ותשתיות לקליטה  לשכירות ארוכת טווח. בנוסף, אני מאמינה שיש מקום להקים יישוב קהילתי חדש על ההר, זה דובר בעבר ואני חושבת שזה יכול להיות פתרון מעולה להמון אנשים שרוצים לחיות חיי קהילה בגליל העליון.

דגני דיניסמן, ייעצה למועצות, לראשי רשויות, עובדת כתף אל כתף עם בעלי תפקידים ורואה את הפוטנציאל הטמון בגליל העליון.

“אני יודעת שאפשר להצעיד את הגליל העליון ברמה אזורית קדימה, יש כאן עם מה לעבוד, אנשים צמאים למתחמי עבודה ולפיתוח אזורי כלכלי. אנחנו צריכים לדעת לדבר ולשתף פעולה עם הרשויות השכנות ועם כל העוגנים במרחב (תל חי שהיה אוניברסיטה, מיג”ל, החברה לפיתוח הגליל, מרגלית סטארטאפ סיטי, פודטאק, אשכול גליל מזרחי ועוד). אני מתכוונת להוביל תהליך משתף ציבור רחב לגיבוש תוכניות לעשור קדימה לקידום הגליל בכל התחומים. יש לנו הרבה עבודה ואני נחושה לקדם נושאים אלו ורבים נוספים ממחר בבוקר”.