מה שמאפיין את משבר הקורונה הוא בעיקר חוסר הודאות למשך הזמן שבו הנגיף יהיה בחיינו. ויש רק דרך אחת לעצור את התפשטות הנגיף והיא סגר ובידוד. ד”ר שמעון אדלשטיין זיהומולוג של המרכז הרפואי “זיו” מסביר למה הגישה שמדינת ישראל נקטה היא כנראה הטובה ביותר. ולמה האסון הטראגי באיטליה כנראה ימנע מהמגיפה להתפרץ במדינה בעתיד.
כתבה מאת דנה אלימלך.
נגיף הקורונה התפרץ בסין, התפשט בכל העולם, וגובה קורבנות של מאות מתים במדינות כמו איטליה, ספרד וארצות הברית. מדינות כמו דרום קוריאה וסינגפור הצליחו לעצור את התפשטות המגיפה באמצעות סגר מלא, וביצוע מספר גדול ככל שניתן של בדיקות לאיתור נדבקים, כאשר מבודדים את אוכלוסיית החולים מהבריאים.
נראה כי לכל מדינה גישה שונה להתמודדות עם המגיפה ודרך לבלום את ההתפרצות שלה. במשרד הבריאות נקטו בגישה שהיא בין דרום קוריאה לאיטליה, באמצעות הדבקה מבוקרת, שתביא לשליטה בהתפרצות המגיפה, ועדיין תביא להדבקה של חלק מהאוכלוסייה שייפתחו נוגדנים למחלה, בכדי למנוע התפרצות של המגיפה שוב. גישה של הדבקה מתונה באוכלוסייה וסגר כמעט מלא על כלל הציבור במדינה, גישה שככל הנראה תמנע את התרחיש הגרוע מכל במשרד הבריאות, והוא כמות גדולה של חולים במצב קשה ומונשמים, שעלול להביא לקריסה של מערכת הבריאות, כפי שקרה באיטליה.
ד”ר שמעון אדלשטיין (56) זיהומולוג, ומומחה לרפואה פנימית,ומחלות זיהומיות. מנהל היחידה למחלות זיהומיות, ומניעת זיהומים במרכז הרפואי “זיו”. בימים אלה מנהל גם את היחידה לקורונה ביחד עם הצוות המטפל ד”ר ג’לאל טרבייה, אפידמיולוג, ומרים סודרי אחות אפידמיולוגית שנותנת מענה להיבט הסיעודי.
תפקיד היחידה למניעת זיהומים היא לתת את ההכוונה המקצועית לכל יחידות ומחלקות בית החולים, החל מהנהלת בית החולים, הצוותיםהרפואיים, והמחלקות השונות בנושא של מניעת זיהומים ומיגון נכון.כמו המלצות למיגון של אנשי הצוות המטפל בסיטואציות שונות עם התפרצות נגיף הקורונה, בכדי שלא ייחשפו לנגיף בבית החולים. ד”ר אדלשטיין מסביר כי אם מגיע חולה עם כאב בטן, יכול להיות שיש לו גם קורונה , ואם מגיע חולה עם דלקת ריאות ושיעול קשה, גם הוא יכול להיות עם קורונה, ולכן יש מגוון סיטואציות שהצוות המטפל צריך לזהות ולדעת להתמגן בהתאם.
הנהלת בית החולים הקימה את יחידת ההתפרצות לחולים בקורונה שכוללת את כל הצוותים הרפואיים והסיעודיים הנדרשים, אחיות ורופאים שמתנדבים ליחידה, “צוות בית החולים מתנדב למחלקת הקורונה בלי להסס” אומר ד”ר אדלשטיין. כיום בית החולים מבצע בדיקות לנגיף הקורונה במעבדת המיקרוביולוגיה של בית החולים לאחר שקיבלו אישור משרד הבריאות לביצוע הבדיקות, ובימים הקרובים יגיעו לכמות של 250 בדיקות ביום.
איך עובד מערך בית החולים מרגע שמגיע חולה שחשוד כחולה בקורונה?
“חולה קורונה יכול להגיע לבית החולים בכמה אפשרויות. האפשרות הראשונה היא ממשרד הבריאות או ממד”א שמודיעים לבית החולים על נדבק בקורונה שהוא חולה ונמצא בבית, ובזמן זה מד”א ומשרד הבריאות מודיעים לבית החולים להיות מוכנים שמגיע החולה שמגיע באמבולנס שמביא אותו לבית החולים ליחידה של הקורונה.
אפשרות שניה שמגיע אדם לחדר המיון עם חום ושיעול, למרות שכל חולה שמגיע לחדר המיון, מתייחסים אליו ההתייחסות היא שישאפשרות שהוא חולה בקורונה, ולכן מבודדים את החולה משאר החולים במיון, ובזמן זה מבצעים בדיקות. במקביל מאשפזים אותו במחלקה מיוחדת שהיא לא מחלקה של הקורונה, שבה הוא חשוד בקורונה ונדרש להשגחה. כעבור כמה שעות מתקבלת תשובה של הבדיקות, אם נמצא חיובי לקורונה מועבר למחלקת הקורונה. ואם לא, מוציאים את החולה מהבידוד”.
בימים הראשונים להתפרצות המגיפה בסין הבנתם שאנחנו לקראת מגיפה עולמית?
“בסוף חודש דצמבר בשנה שעברה כשהתחילו הדיווחים בסין עוד לא היה ברור מה עומד להתפתח. לא ידענו שזה יגיע לכאלה ממדים של מגיפה עולמית. למשל בשנת 2003 הייתה התפרצות של נגיף הסראס, שהתפרץ גם בסין, וזאת הייתה מגיפה די דומה. נגיף הסאראס הוא ממשפחת הקורונה, 800 אנשים מתו מהמגיפה שלא יצאה מגבולות סין כמעט, והמגיפה נעלמה. בתחילת חודש ינואר העולם התחיל להבין שמדובר במשהו קצת שונה. וכאשר התחלנו להבין שיש משהו שונה בנגיף הקורונה, מהר מאוד משרד הבריאות נתן הנחיות להתארגנות של הצוותים לזהות את המקרים הראשונים של נדבקים בקורונה שיגיעו לבית החולים. ההנחיות היו גם לבנות מחלקות ייעודיות שיקלטו את החולים בקורונה. להקים את המחלקה במקום נפרד בכדי שבית החולים ימשיך לתפקד, אם מגיע אדם עם התקף לב, או אישה ללידה וכל צורך רפואי אחר. כל בית חולים הרגיל פועל במקום אחד, בעוד מחלקת הקורונה מופרדת לחלוטין מבית החולים. ולכן כשהגיע החולה הראשון היינו ערוכים ומוכנים”.
כמה מיטות אשפוז ומכונות הנשמה יש במרכז הרפואי “זיו” לחולים בקורונה?
“במרכז הרפואי “זיו” יש שתי מחלקות התפרצות כאשר בכל מחלקה 30 מיטות אשפוז. הראשונה היא מחלקת ההתפרצות לחולים במצב קח, נכון לזמן זה יש 8 חולים במצב קל במחלקת ההתפרצות. במחלקה יש גם חדר לידה לאישה עם מחלת קורונה שצריכה ללדת. בנוסף קיים במחלקת ההתפרצות גם אגף לילדים. מחלקה נוספת היא מחלקת הקורונה למונשמים. ביחידה כרגע יש 20 מכונות הנשמה, בשאר בית החולים יש עוד מכונות הנשמה שאפשר לגייס אותם”.
בתרחיש של הדבקות המונית עם הרבה מונשמים, בית החולים “זיו” ערוך לקלוט כמות גדולה של מונשמים?
“כל התרחישים הם מצבים שיכולים להיות אבל לא חייבים להיות. אלה תרחישים שנבנים למצבי קיצון, מקווים שתרחישים אלה לא יגיעו. לדעתי במצב סביר שלא יגיעו בעקבות הטיפול של המדינה והממשלה בתהליך המשבר עם הבידוד וההנחיות ממשרד הבריאות”.
האם אתם ערוכים למצב שבו יהיו פניות רבות של חולים?
“במרכז הרפואי זיו התכוננו עם תרחישים שהם נקראים תרחישים מתגלגלים. אנחנו ערוכים כבר לפני זמן רב לחולים שמגיעים במצב קל ובינוני. כמעט כל יום יש קבלה של חולה אחד או שניים שהם במצב קל או בינוני, והם צריכים חמצן, או שיש להם דלקת ריאות. אנחנו ערוכים כרגע לקלוט כמות של 60 חולים בשתי המחלקות, שזאת כמות גדולה של חולים וכל בית חולים בסביבה נערך לכמויות כאלה. יש בתי חולים שנערכו ליותר מזה כמו בית חולים השרון שהפך להיות בית חולים לחולים בקורונה. בתרחיש המתגלגל בנינו אפשרויות שיגיעו יותר מ – 60 חולים, יש תכניות מדויקות איפה האנשים יאושפזו ובאיזה מחלקות, עד כדי מצב שבית חולים “זיו”כולו יכול להפוך באופן תיאורטי לבית חולים לחולי קורונה בלבד. התרחישים מתגלגלים ואנחנו יודעים כל סיטואציה בדיוק מה אנחנו אמורים לעשות, איך הצוותים מתחלקים”.
ביחס לתרחישים ולהדבקות שאתה רואה בקהילה כרגע, איפה מדינת ישראל ביחס לעולם?
“היום רואים תוצר של שינויים שנעשו לפני שבוע עד שבועיים, זאת אומרת ברגע שמטילים הגבלות על תנועה, ומבודדים אנשים בבתים.מקטינים את כמות האנשים שיוצאים לעבודה על ידי כך שמי שלא חיוני לא יוצא מהבית, ומביאים לכך שההתפשטות הולכת ונעצרת. המשמעות היא שהחלטות שמתקבלות היום לסגר ולבידוד, נראה תוצאות בערך בעוד שבועיים, על סמך ההגבלות שנעשו אנחנו אמורים לראות האטה בהתפרצות המגיפה. המצב הנוכחי הוא שאנחנו כבר בתוך המגיפה, כרגע עם עשרות חולים במצב קשה בכל הארץ אך עדיין המספר של חולים במצב קשה הוא נמוך מאוד ביחס לכל העולם”.
ד”ר אדלשטיין מסביר כי לאחרונה כמות הדגימות הולכת ועולה, וזה גורם לכך שמספר האנשים החולים גדל. אם נסתכל על עקומה של החולים הקשים בלבד, ועקומה של התמותה, מבלי להוריד מערכו של אף אדם יקר שמת, העקומה מאוד איטית. מדובר על פחות מ – 20 נפטרים, ואנחנו די עמוק בתוך המגיפה מבחינת ההתפשטות שלה, ולכן בעוד שבוע – שבועיים נראה את התוצאות של ההגבלות בצורת האטה. במשרד הבריאות מנסים לעצור את המגיפה, ומתקבלות ההחלטות הנכונות, והתוצאות כרגע הם, שאם אנשים ימשיכו להישמע להוראות, יקיימו את תנאי הבידוד, ויקשיבו להנחיות משרד הבריאות, ניתן יהיה להגיד אנחנו בהחלט מתמודדים בצורה טובה עם מגיפת הקורונה״.
יש מספר גישות לגבי הבדיקות לקורונה שנעשות בארץ. אחת מהגישות אומרת שצריך לעשות הרבה בדיקות לכלל האוכלוסייה כמו שנעשה בדרום קוריאה, וגישה נוספת אומרת שצריך לנטרל חולים ולבודד אותם בעזרת בדיקות ולהרחיק אותם מאוכלוסיית הבריאים. מה לדעתך הכי נכון בכדי למגר את המגיפה הכי מהר שאפשר?
“המצב הנוכחי הוא שאנחנו מדינה שאפשר לדמות אותה “לשדה קוצים בסוף הקיץ”. הנגיף הוא גפרור שבכל מקום גורם לשריפה “בשדה” כי אנשים לא מכירים את הנגיף וכמעט כל אחד שייחשף ידבק. אם אחד מבני המשפחה יחלה כל בני המשפחה ידבקו, וככה גם במקומות העבודה , “האש נדלקת” – הנגיף מתפשט.
הגישה הראשונה שנעשתה במדינה כמו סינגפור אומרת כי עוד בתחילת התפרצות המגיפה, ובצורה מאוד הדוקה, איתרו את כל המגעים של האנשים, ובודדו את כל המעגלים מסביב, ועל ידי כך עצרו את התפשטות הנגיף. נכון לעכשיו אולי אין מקרים חדשים של הדבקות בסינגפור אבל כשיתפתח הגבול מחדש, ויגיע חולה קורונה למדינה, תהיה שוב הדבקה המונית בקורונה. כמה פעמים יהיה אפשר לעשות הסגרים על אזורים קטנים כמו שעשו בסינגפור ומשאירים אותם חשופים להתפרצות של הדבקה מחדש בקורונה. במדינת ישראל “האש דולקת” – בשפה הרפואית זהו מושג שנקרא “חיסוניות העדר”. המשמעות היא שאם נצליח לגרום להרבה מאוד חולים בקצב איטי,בסופו של דבר כל אלה שיחלו בקורונה יתחסנו, וכשהנגיף יגיע לאנשים מחוסנים הוא לא יצליח לגרום למגיפה ולהתלקחויות של התפרצות של המגיפה”.
ד”ר אדלשטיין מסביר כי לאחר שמחלימים מפתחים נוגדנים ולא ניתן לחלות שוב במחלה. בעצם ההדבקות היא מהווה גורם שאם כל המשפחה חלתה והחלימה ומגיע אדם חולה בקורונה לקרבת המשפחה, לא יקרה כלום, המשפחה לא ידבקו, והנגיף יעלם. “חיסון העדר”בתורה האפידמיולוגית גורם לכך שהמחלה תתפשט בצורה מבוקרת בתוך האנשים שיוצרת מגיפה איטית, שהמטרה שכמה שיותר יחלו וייחשפו, ומצד שני לא תהיה בבת אחת כמות גדולה של אנשים שעלולה להביא לקריסה של מערכת הבריאות, כמו שקורה באיטליה שיש כמות גדולה של מונשמים בבת אחת, ונכון לעכשיו נערכים לכל תרחיש קיצון”.
אם המגיפה היא כרגע בשלב של הדבקה מבוקרת, באיזה תרחיש אנחנו יכולים להתעורר לבוקר של כמות מונשמים רבים ומתים רבים בבת אחת?
“למדינה קשה להחזיק במצב של עוצר במשך כל כך הרבה זמן. מעבר לרפואה יש את כלכלת המדינה, פרנסה של האזרחים, סגר ארוך הוא כבד מבחינה כלכלית ומדינית, ולכן אני מניח שבזמן מסוים יסירו חלק מההגבלות. עם ההסרה של ההגבלות יכולה להיות שוב הדבקות שיצליחו להשתלט או ימצאו חיסון וניתן יהיה לחסן את שאר האוכלוסייה. השמדת הנגיף תהיה באמצעות חלק מהאוכלוסייה שיקבלו חיסון לקורונה, וכמו שמיגרנו את החצבת, אדמת שכמעט ונעלמו, חלק יחלו וחלק יקבלו חיסון”.
מה ייחודי לנגיף הקורונה שאתה מזהה משאר הנגיפים?
“מה שמיוחד בנגיף הקורונה אלה שני דברים מרכזיים: הדבר הראשון הוא שהנגיף לא מוכר למערכת החיסון של בני האדם ולכן אין אף בן אדם שהיה מחוסן לקורונה, להבדיל ממחלת החצבת, שאם חולה חצבת נכנס לחדר של עשרה אנשים, יש אחד או שניים מהאנשים שלא חלו בחצבת, אבל יש עוד שמונה שחלו, או קיבלו חיסון, ולכן רק שניים מהאנשים מתוך העשרה ידבקו. נגיף הקורונה החדש שהגיע לא מוכר ולכן כל אדם שייחשף לנגיף יחלה. אין לאף אדם נכון להיום נוגדנים לנגיף מלבד אלה שנבדקו והחלימו ופיתחו נוגדנים. דבר שני שמייחד אותו: השנים בהם הופיע הנגיף, שנים 2020 – 2019, להבדיל ממגיפות לפני חמישים שנה ומאה שנה , כאשר בשביל להגיע מסין לארצות הברית היו צריכים להפליג במשך שבועיים שלושה באוניה, אם הם היו חולים ונדבקים, כשהיו מגיעים למדינה אחרת כבר לא היו מגיעים חולים. והיום יש טיסות בתדירות גבוהה מכל מקום בעולם, מספיק חולה אחד בסין שיעשה טיסה מארצות הברית וידביק שלושה אנשים לדוגמא שפגש במלון, אדם מאוסטרליה, אדם מרוסיה, ואדם נוסף מישראל, וכך הנגיף בתוך שבוע יכול להדביק אנשים בכלהעולם, מה שלא היה לפני מאה שנה וכיום אנחנו בתקופה של קדמה ותיירות ענפה בעולם”.
ד”ר אדלשטיין אומר כי מגיפת הקורונה שונה בגלל הגלובאליות והטיסות, אבל לא שונה ממגיפה אחרת. “בני האדם שרדו מגיפות קשות וישרדו גם את מגיפת הקורונה. עוד שנה – שנתיים, רב בני האדם יהיו מחוסנים, או שחלו בנגיף, ולא ידברו על נגיף הקורונה , אחרי שכולנו נהיה מחוסנים. הנגיף יהיה יכול להימצא במקומות בעולם שעוד לא הגיעו אליהם או למדינות כמו סינגפור שהקפידה לחלוטין שאף אחד לא ייחלה, האוכלוסייה בלי נוגדנים והקורונה עלולה להתפרץ שם שוב”.
היו לך מחשבות כרופא מומחה למחלות זיהומיות שתחווה מגיפה?
“במהלך הלימודים אחד מהדברים שאתה מתכונן אליהם היא ההתנהלות של מגיפה וחקירה של מגיפה, אלה דברים מוכרים כמו החצבת שלא מזמן התחילה שוב אך הכול קטן יחסית למה שקורה. מגיפות זה דבר שמוכר לנו. מגיפה בכזה סדר גודל זה לא משהו שחשבתי שיגיע גם בעולם וגם בארץ, זאת הפתעה בעיניי. זה לקחת את כל המיומנות והידע, ובעזרת מאמרים ומחקרים לגבי התפשטות הנגיף, וטיפולים ניסיוניים, להחליט מה הטיפול הכי נכון, חיים מהיוםלהיום עם כל יום שמגיע מידע חדש”.
איזה טיפול מקבלים כיום חולי הקורונה כאשר אין תרופה למחלה?
“קיימות המלצות טיפוליות, אך תוך כדי יש כל הזמן טיפולים חדשים שנכנסים, בנוסף לשאלת זמינות החומרים בארץ. לא כל החומרים זמינים כרגע בארץ וזה תלוי גם בזה. יש מספר חומרים שכבר ניתן לתת לחולים. “בזיו” יש שלושה חולים במצב בינוני שקיבלו טיפול מסוים למלריה, אנטיביוטיקה, ושילוב של התרופות “אזמיל””ופלקוניל”, שהביאו לשיפור יפה בחולים. קיימות גם תרופות לטיפול במחלת איידס שנמצאו שיכולות לעזור. כעת מתארגן פרוטוקול של מתן נוגדנים של חולין שהחלימו בארץ, של אנשים שהיו במצב קליני קשה. אך בעיקר משמח שאנשים משתפרים מאוד יפה תחת טיפול הקומבינציה.
הקשר בין מטופל לחולה מתאפיין באנושיות חום ומגע, איך מתקיים הקשר עם המטופלים שאין מגע?
“הקשר הרציף עם המטופלים מתקיים על ידי מצלמות. לכל מטופל יש אפשרות לקבל פרטיות באזור שלו אבל מדובר בחלל גדול עם מצלמות. יש חדר אוכל במחלקה, מצלמה עם אינטרקום וטלפון שהם יכולים לדבר עם הצוות המטפל בכל זמן נתון. הקשר שנוצר הוא קשר של דיבור כאשר החולים בודקים לעצמם מדדים כמו חום, רמת חמצן בדם, בכל בוקר צהריים וערב, ומדווחים לצוות המטפל. במקרים של חולים במצבים יותר מורכבים יש מערכת דיגיטלית עם מדבקה על בית החזה של החולה והיא משדרת לצוות המטפל את כל הפרמטרים הנדרשים, כמו קצב הלב, מספר הנשימות, אחוז החמצן בדם, ועוד מגוון פרמטרים, ועל ידי כך ניתן לקבל ניטור ללא הפסקה בלי לגשת אל החולה ולבדוק אותו. במידה והחולה מרגיש לא טוב, האחות והרופא מתמגנים ונכנסים לבדוק את החולה, לקחת בדיקות דם, לדבר עם החולה ולהרגיע אותו, מנסים להקטין כמה שיותר את החשיפה של הצוות על ידי כך שנכנסים במצבים ייעודיים בלבד שצריך לגשת אל החולה”.
איך מגיבים המטופלים שהם מבודדים בשונה מחולים רגילים?
“נוצרת בניהם חברויות. זה לא קל להיות סגור אבל עד היום אף אחד לא נכנס למצוקה של אי שקט בעקבות הבידוד, החולים יוצאים החוצה מדי פעם בזמנים שניתן להוציא לחצר לזמן מסוים. המטופלים מקבליםהספקת מזון, וכל ציוד שהם צריכים מהבית, יש קשר טלפוני, ואינטרנט והם יכולים לדבר עם מי שהם רוצים. המשפחה מסביבתומכת, בסך הכול האנשים רגועים. הם מקבלים את הטיפול באומץ ובגבורה”.
ד”ר אדלשטיין אמר כי “חייבים להקשיב ולהקפיד על ההנחיות של הבידוד בצורה הכי קיצונית שרק ניתן לעשות זאת. לא לזלזל משום שחומרת המגיפה והאורך שלה יקבע בעיקר על ידי הענות של הציבור להנחיות שניתנות. לא צריך לפחד, עברנו מגיפה, נעבור גם את המגיפה הזאת”.
