לפני כשלוש שנים נפתח בר חברתי במרכז קריית שמונה, “קשיו בר”. בר עם אג’נדה חברתית – שיתופית, להיות חלק מהקהילה. הקהילה היא מגוונת וכך גם הדרך שעבר “קשיו בר” עד שהודיעו לפני שבוע על הודעת סגירה של המקום. הבעלים של המקום נפתלי וקס, פילנתרופ שהתכוון לתרום לפיתוח של מרכז העיר באמצעות בר חברתי – שיתופי.
צילום: מידע 8
״קשיו בר״ הודיעו לאחרונה על סגירה. את הודעת הסגירה קיבלו בפתאומיות תושבי העיר והאזור אך גם הצוות של המקום. בעקבות ההודעה הגיעו תגובות רבות שמביעות צער על כך שהבר היחיד במרכז העיר נסגר. ה”קשיו בר” נפתח לפני כשלוש שנים על ידי הפילנתרופ נפתלי וקס מעמותת “חלוצה”, שהאג’נדה של וקס היא בר חברתי לקהילה, שמבוסס על שיתופי פעולה, כאשר הרווחים חוזרים לטובת פיתוח כיכר צה”ל וקריית שמונה בפרט.
בשנים הראשונות של “קשיו בר” המקום היה מותאם בעיקר לקהילת הסטודנטים מתוך מחשבה כי הפאב יצליח להביא את הסטודנטים ללב קריית שמונה והם יחיו את כיכר צה”ל. הרעיון נכשל והסטודנטים לא הגיעו ללב העיר ולא נוצר החיבור לקריית שמונה. לפני כשנה “קשיו בר” החליט לשנות את הדרך ולהפוך להיות “הבר החברתי“ של קריית שמונה, ולהתמקד בתושבי העיר והאזור. לשם כך הגיעה לנהל את המקום רויטל עמר מקריית שמונה שיש לה חיבור גדול לקהילה בקריית שמונה, ובמקצועה היא מפיקת אירועים, ומייצגת אמנים, כך שהתפקיד היה נראה טבעי עבורה.
רויטל אומרת כי פעילות “הקשיו בר“ התמקדה במטרה להחיות את כיכרצה”ל שבו היה נמצא המקום, להביא תרבות לכלל הציבור, שילוב בין האוכלוסיות הקיימות בעיר לאוכלוסיות מסביב, חיבור לקהילת הסטודנטים , ומקום גם להון אנושי חדש שמגיע לאזור. “הכל מתקבץ למקום אחד לבר חברתי” אומרת רויטל שמנהלת את המקום מחודש דצמבר 2018.
רויטל אומרת כי עיקר הפעילות שלה כמנהלת המקום הייתה להביא, סדנאות, הופעות, מופעי סטנד אפ, הפקות אירועים, לעבוד מול אמנים ישירות. שיתופי פעולה נעשו מול כל הגורמים הרלוונטיים באזור כמו רשות, אגודת הסטודנטים, עמותות, וכלל הקהילות בקריית שמונה. עוד התמקדה בהזדמנות שניתנה ליוצרים חדשים להופיע במקום, ערבי ג‘אםשנתן הזדמנות לנגנים להגיע ולהופיע ביחד עם נגנים נוספים, ערבי מזרחית שתושבי קריית שמונה והאזור אהבו, ומגוון סגנונות מוזיקהבמהלך השבוע. “נתנו לכל יעד בתרבות מענה, היה חשוב לי שבני העיר וגם אנשים מבחוץ, יקבלו את המקום ואת הבמה, אמנים שאוהבים, לתת את הבמה וההזדמנות לאמנים, ותושבים לתת מקום שהם לא צריכיםלצאת מחוץ לעיר“. אומרת רויטל.
רב האירועים ב”קשיו בר” נעשו בכניסה חופשית לקהל. אירועים עםתשלום כניסה נעשו על מנת להביא תכנים שהם במיינסטרים. “אני יודעת שאומרים שאמנים לא אוהבים לבוא לפריפריה, מסתבר שכן, והתעקשנו שהמחירים יהיו מתאימים“.
ההמבורגר הטבעוני המפורסם של “הקשיו בר”.
המטבח של “הקשיו בר“ עבר מספר שינויים במהלך השנים בניסיון להתאים את התפריט לכל האוכלוסייה עם אוכל טעים ואיכותי. נעשו ניסיונות עם מטבח שמבוסס על קולינריה ולאחר תקופה הבינו בקשיו שזה לא מה שהם רוצים. השף היה מאוד מוכשר, אבל עלות החומרי הגלם הייתה יקרה, ובקשיו הבינו שהם חוטאים למטרה בסגנון האוכל והאוכלוסייה. ועברו לתפריט שמתאים לאוכלי בשר ולטבעונים ונעשו ערבי סושי. אחת מהמנות היא המבורגר טבעוני שהצליח להביא לא מעט לקוחות במהלך השנים.
למה המקום נסגר? לעניין שלא הייתה נגישות במקום היה קשר?
“אין קשר ישיר לסגירה של המקום לנגישות שהייתה חסרה במקום, אבל זה השפיע. אחד היעדים המרכזיים שקיימו את המקום הם שיתופי פעולה שנעשו עם עמותות, הרשות המקומית, צעירים של העיר, סטודנטים.כולם יובילו את התהליכים יחד ויהיו שיתופי פעולה. כשהתעורר עניין הנגישות ובצדק, האירועים והחשיפה של המקום מבחינה תקשורתית ירדה ופחתה. המקום לא פעל כמקום חברתי שיתופי עם כל הגורמים הרלוונטיים. המקום תפקד כמקום חברתי אבל בעצם התקיימה מעין סתירה כיוון שלא היה נגישות למקום.
רויטל אומרת כי עם הזמן אגודת הסטודנטים, הרשות המקומית , וגורמים פעילים שהיו במקום לא עשו אירועים בגלל הנגישות. אבל נעשו שיתופי פעולה במרחב בכיכר צה”ל, צרכו את “הקשיו בר“ כספקי מזון, נעשו שיתופי פעולה שלא כללו הגעה למקום עצמו.
הייתה לכם ציפייה בגלל שהמקום הוא חברתי ובלב קריית שמונה שתהיה לכם תמיכה?
“ציפינו לרוח גבית בעיקר, וגם לשיתופי פעולה הרבה יותר רציניים, לתת את הבמה לקשיו כמקום שנמצא בלב העיר קריית שמונה. להגיד אין נגישות, ולא ממליצים על המקום זה נחמד, אבל זה חוטא לאמת, כי אנחנו לא הגענו לפה כאדם פרטי שרוצה להרוויח כסף על חשבון העניים. המטרה הייתה לקחת את הרווחים ולפתח את העיר וכיכר צה”ל, לתת כלים לאנשים”.
יכול להיות שאנשים לא ידעו לעומק את הקונספט של המקוםשמבוסס על שיתופי פעולה?
“אני יכולה להגיד על השנה האחרונה שהשקעתי בחיבורים של האנשים למקום, להביא את האוכלוסייה המקומית לפאב. ברב המקרים עבדתי בשיתופי פעולה. אני יכולה לקחת אחריות רק על השנה האחרונה ולא על הדברים שקו במקום לפני כן. החלטות שנעשו. כיוון שבשנה הזו, וגם אני חברתית וחשוב לי הנגישות. באירועים מסוימים כשידענו שצריך הנגשה והבאנו עגלה מיד שרה, המקום הנגיש את עצמו. הוסבר לעמותות, לאגודה ולכל מי שהיה עושה אירועים בקשיו”.
למה לדעתך “הקשיו בר” נסגר?
“הקשיו בר“ נסגר כי הוא לא מקיים את האג‘נדה שלו. “הקשיו בר” זה שילוב אוכלוסיות במקום חברתי והאוכלוסיות לא משתלבות. השילוב נעשה בין כלל הגילאים, תושבים וסטודנטים ורק באופן זה יש הרמוניה. בן אדם שבא ממרכז הארץ, סטודנט, חלקם מעט יותר מכילים ופתוחים ביחס לאזור, כשהם מגיעים לקשיו והם אומרים לי, שהגיעו לאזור,ללימודים, והכירו את “הקשיו בר” והפכו להיות אקטיביים, מעורביםבקהילה”. זאת הצלחה מבחינתי אומרת רויטל, “אדם שישב עד היום בבית, פתאום מנסה לחשוב איך הוא מתקדם, וכשהוא הולך למכללה הוא משפיע לא רק על עצמו, אלא על הסביבה כולה, מראה לאנשים שאפשר להיות פעיל. חשוב להיות מחובר לסביבה שחיים בה ולא מנותקים ממנה. וזה מה שקרה, וזה צורך שנפתלי הבעלים שהקים את המקום הבין, זה צורך שהראו בפניו אנשים. ופה לא נעשה השיתוף פעולה הוא לא הגיע״. “הקשיו בר” נסגר גם מעומס כלכלי. רויטל אמרת כי למרות האג’נדה החברתית המקום מתקיים כעסק פרטי, ולא נתמכים על ידי אף גורם מלבד נפתלי הפילנתרופ, הבעלים של ה”קשיו בר”.
