מאת אהרון מאיר דמרי.
אני רוצה ברשותכם לשתף בהרגשה אישית, זאת הרגשה שהרגשתי בדיוק לפני שמונה שנים, הרגשה שאפשר, שצריך, שרצוי להגיד שהדרך אל האושר אומנם ארוכה אבל זה מרגיש בבטן דגדוגים חיובים.
אומנם אנחנו רק בתחילתה של הליגה, אומנם חובת ההוכחה עדיין בחיתוליה, אומנם עדיין לא הגענו לשחק מול הקבוצות “הגדולות” בליגה, אבל, עדיין זה מרגיש ונראה בדרך לעונה ההיא, שהצלחת הונפה באיצטדיון העירוני.
ההקדמה שלי פשוטה להסבר, פתיחת עונה טובה מאוד, ואפילו מצויינת, מול משחק רע מאוד היום ועדיין, שחקניו של קובי רפואה השכילו לכבוש את השער המיוחל ויותר חשוב לא ספגו. מבחינת הכדורגל המודרני ברור כי, הגנה יציבה היא מקור ההצלחה ועם תוספת מזל הנוסחה ברורה וישימה.
בואו נרד לכר הדשא, המשחק התנהל מצד שתי הקבוצות בצורה מבולבלת ולא מדוייקת, ההתקפות של שתי הקבוצות לא השכילו להגיע למצבים מסוכנים. עד שהגיע מוחמד שכר מוחה בשם חבריו לקבוצה, החלוץ שהיה פצוע תקופה ארוכה והיו כבר דיבורים על העברתו, נכנס לכר הדשא, ובמהלך מצויין הצליח להכניע את שוער הפועל תל אביב ( עם קצת עזרה מבלם תל אביב). מעבר לשער מוחה היה מסוכן מאוד בחוד ההתקפה של רפואה עם טיפה ריכוז היה יכול לכבוש גם את השני.
בסופו של דבר השריקה לסיום המשחק הגיעה לאחר תוספת זמן של חמש דקות ושמחתו של קובי רפואה נשמעה עד תל אביב. קריית שמונה במקום הראשון לעוד מחזור, עכשיו מתחיל הלחץ וחובת ההוכחה על כל המערך שנקרא עירוני איתוראן קריית שמונה. בהצלחה.
