היקל”ר ( יחידת קישור לרשות) של פיקוד העורף נפתחו בקרית שמונה ובחצור הגלילית לפני כחודש כאשר התחלואה בקורונה הייתה בשיאה. במקביל לעלייה בתחלואה במדינה עלתה התחלואה גם ביישובים, והיה נדרש לבצע מהלך חד שיעצור את המשך ההדבקות ויביא לירידה בתחלואה בקורונה. קריית שמונה וחצור הגלילית הפכו לערים אדומות בסמוך לסגר, והפעולות אותן נקטו הרשויות יחד עם פיקוד העורף, משטרת ישראל, ומשמעת של הציבור להנחיות משרד הבריאות, הצליחו להפוך לערים ירוקות, בהובלתם של מפקד היקל”ר קריית שמונה אלוף משנה (מיל’) אבי ממן, ויקל”ר חצור הגלילית, סא”ל (מיל’) רותם סלע.

מפקד היקל”ר קריית שמונה אלוף משנה (מיל’) אבי ממן, נולד בשנת 1957 בקרית שמונה ומשמש כמפקד יקל”ר קריית שמונה במילואים במצבי חירום ובמלחמות. משל”ט (מרכז שליטה) הקורונה נפתח לפני כחודש בקריית שמונה ובחצור הגלילית. בתחילה נפתח משל”ט הקורונה בחצור הגלילית, וכאשר העיר קריית שמונה הפכה לאדומה, פיקוד העורף פתחו משל”ט קורונה גם בעיר.

יחידת היקל”ר בקריית שמונה היא זרוע של נפת “חירם” השייכת לפיקוד הצפון ופיקוד העורף. תפקיד היחידה להיות הגורם המקשר בין עיריית קריית שמונה לפיקוד העורף, ונפת חירם ,בפיקוד הצפון.
התפקיד העיקרי של יחידת היקל”ר הוא במצבי חירום ומלחמה, כאשר נפלו טילים על העיר, ובמצבים ביטחוניים בעיר בעבר, תוך שהם מסייעים לעיר ולתושבים במצב חירום או מלחמה. כחלק מהתפקיד היקל”ר ממלא בכל יום דו”ח על הרשות אשר נקרא דו”ח “מדליק” שנכתב בכל יום עד  השעה  14:00 בצהריים. הדו”ח  כולל פירוט על מצב העיר אשר מגיע ישירות לפיקוד העורף. אל”מ (מיל’) אבי אומר, כי במשבר הקורונה עיקר הפעילות עוסקת בהסברה. “את ההסברה מקיימים שלוש פעמים בשבוע, ואם קיים צורך בהסברה נוספת, מקיימים אף יותר. במהלך הסגר יחידת היקל”ר של פיקוד העורף ערכו הסברה במרכזי הקניות הגדולים בעיר, סופרמרקטים, במרכז רסקו, והשוק העירוני , ובחנויות, כאשר המטרה היא להסביר לתושבים על חשיבות השמירה על הנחיות הקורונה לשמירה על קריית שמונה עיר ירוקה”.

באיזה תחומים אתם עוסקים במשל”ט הקורונה?

“החקירות האפידמיולוגיות נערכו בעירייה, על ידי דובר העירייה דורון שנפר, ובסיוע של רשת המתנ”סים. בפיקוד העורף סייעו בהכשרת המתחקרים לחקירות אפידמיולוגיות לקבל הסמכה ממשרד הבריאות ומפיקוד העורף, כדי לערוך חקירות אפידמיולוגיות על ידי אנשים שהוכשרו לתחקר, כיוון שמתחקרים שלא עברו את ההכשרה, אינם יכולים להיחשף למידע פרטי על התושבים הוא מסווג”.

הרגשת שיתוף פעולה מצד התושבים בהסברה?

“בחודש האחרון התושבים היו ממושמעים ונשמעו להנחיות משרד הבריאות ועטו מסיכות. בכל סופרמרקט בעיר הייתה שמירה על ההנחיות כמעט במאה אחוזים. היה לנו מקרה באחד מהסופרמרקטים בעיר שהתושבים התלוננו על תושבת שאינה עוטה מסיכה כפי הנדרש. ניגשתי לתושבת וביקשתי ממנה לעטות מסיכה, התושבת סירבה וטענה כי קיים ברשותה פטור מעטיית מסיכה מסיבות בריאותיות. הסברתי לתושבת שהיא מסכנת תושבים אחרים בהתנהגות שלה, ואין פטור ממסיכה לאף תושב ואף אזרח במדינה. התושבת סירבה לצאת מהסופרמרקט ולעטות מסיכה והוזמנו משטרת ישראל והשיטור העירוני על מנת לבצע אכיפה של ההנחיות. התושבת שסירבה לעטות מסיכה, קיבלה קנס על סך 1500 שקלים, והוצאה מהסופרמרקט בלי יכולת להשלים את הקניות. התושבים שראו את האכיפה שהתבצעה ואמרו, כי הם שמחו לראות את ההסברה והאכיפה שאנחנו מבצעים. ההסברה שאנחנו מבצעים היא גם הנוכחות בעיר, כאשר רואים אותנו נשמעים להנחיות יותר, אנשים עם מסיכה מתחת לאף מזדרזים לסדר את המסיכה על הפה ועל האף, ולכן ההסברה מסייעת. בנוסף חילקנו לתושבים מסיכות, וחומרי הסברה”.

אלוף משנה (מיל’) אבי מספר, כי כאשר קריית שמונה החלה להיות עיר אדומה הוא ביקש מראש העיר אביחי שטרן, כי השיטור העירוני יעבדו יחד עם פיקוד העורף בשיתוף פעולה של הסברה ואכיפה במקביל. ואומר, כי ביקל”ר עובדים עם הרשות והנהלת העיר בשיתוף פעולה מלא, כאשר משל”ט הקורונה ממוקם בתוך חדר הבקרה בעיריית קריית שמונה. כל פעילות שאנחנו עושים בעיר מתנהלת מול הקב”ט, דקל אריה, ראש העיר אביחי שטרן, ודובר העירייה דורון שנפר, ובשיתוף פעולה מלא ותיאום מלא”.

איך התבצע שיתוף הפעולה בין העירייה, פיקוד העורף ומשטרת ישראל וכלל הגורמים?

“בנושא ההסברה היו מספר מבצעים משותפים לפיקוד העורף, משטרת ישראל, ונציגי הרשות, שפעלו  יחד, וזה השפיע על הצלחת המבצעים. בנוסף נפתח מד”א דרייב אין לבדיקות קורונה, כאשר החלטת הרשות הייתה למקם את מתחם הדרייב אין במקום מרוחק, באזור התעשייה הצפוני של קריית שמונה, מתוך ההבנה, כי מקום מרוחק, לא רואים, הוא מוסתר, ומאפשר פרטיות לתושבים שמגיעים להיבדק. אנשים הגיעו להיבדק בקורונה והרגישו טוב. במרכז העיר פחות נעים להגיע, כיוון שרואים מי מגיע להיבדק”.

הייתה היענות לבדיקות לקורונה לדעתך?

“בתחילת משבר הקורונה קופת החולים כללית ערכו את הבדיקות, אבל תושבים שזומנו לבדיקה והם חברים בקופת חולים אחרת לא נבדקו. ולכן ביקשנו כי מד”א יעשה את הבדיקות לתושבים מכל קופות החולים בעיר. ואכן, מד”א דרייב אין הוא לכלל התושבים מכל הקופות. בנוסף, כדי לפתוח בבטחה את מערכת החינוך, אנחנו נותנים מענה גם בבדיקות קורונה לגננות, ולצורך כך, פתחנו מתחם בדיקות קורונה מד”א דרייב אין במתחם מועצה אזורית הגליל העליון לפני החזרה לגנים, אנחנו מקווים שמערכת החינוך תחזור לפעילות מלאה בזמן הקרוב  ונחזור לחיים נורמאליים.”.

השתתפתם בפעילות לטובת הקהילה בימי הקורונה ?

“בגל הראשון של משבר הקורונה הייתה פעילות רחבה של חלוקת מזון ומנות מזון לחג, ואף התקיימו עשרות רבות של פעילויות לטובת חלוקת מזון בקהילה. עבדנו בשיתוף פעולה מול העירייה ומול מנהלת אגף הרווחה ד”ר שלומית פחימה, ונציגים ממחלקת הרווחה, יחד עם אלעד קוז’יקרו מנהל רשת המתנ”סים. החלוקה נעשתה בצורה מסודרת על ידי גורמים מפיקוד העורף, כאשר גדוד “תבור” שהיה נוכח בעיר חילק את מנות המזון בעזרת מתנדבים עם רשימות שקיבלנו מאגף הרווחה. בגל השני של משבר הקורונה חילקנו מזון פעם אחת על פי החלטת הרווחה. בנוסף, הגענו לבתים של תושבים חסרי עורף משפחתי עם דפי הסבר, כדי לשמוע מהם אם יש להם בעיות שאנו יכולים לסייע עבורם בפתרון. ההגעה לבתי התושבים הייתה בשיתוף מלא עם העירייה, וברגע שזיהינו בעיה העברנו דיווח לעירייה לטיפול. חלק עיקרי בפעילות היקל”ר היא לתווך בין כלל הגורמים כמו משטרת ישראל, מד”א ופיקוד העורף לבין התושבים, ובשיתוף פעולה מלא עם העיריה והשיטור העירוני, שלקחו חלק גדול במאמץ להורדת התחלואה”.

איך אתה חווה את משבר הקורונה כמפקד היקל”ר שהוא גם תושב העיר?

“ברגע שאני מתבקש להגיע למילואים בקריית שמונה אני מתייצב מיד. במקצועי האזרחי אני עובד במנהלת הגבולות על גבול עזה. ולפעמים אני לא נמצא בעיר למשך מספר ימים, ובזמן זה אלוף משנה (מיל’) עופר ביטון מראש פינה מחליף אותי בתפקיד. ומוסיף, כי, “המצב בזמן הסגר היה לא נעים, ואנשים פחות עובדים ופחות נפגשים”.

מסר ממך לתושבים.

“אני מבקש מהתושבים לא להיכנס לשאננות. אנחנו כרגע ירוקים  וזה מצריך מכולם לשמור על ההנחיות לעטות מסיכות, לשמור על ריחוק חברתי והגיינה. הקורונה תלווה אותנו לתקופה ארוכה על פי כל המומחים הרפואיים. הכל תלוי באזרחים של קריית שמונה והאזור. אני בטוח שאם נשמור על ההנחיות נתקדם ונישאר עיר ירוקה. אנחנו כפיקוד העורף תמיד נהיה לצד העיר בכל מצב”.

יקל”ר חצור הגלילית, סא”ל (מיל’) רותם סלע.

מתי הקמתם את משל”ט הקורונה בחצור?

“משל”ט חצור הגלילית הוקם לפני כשלושה שבועות, כאשר ההקמה של משל”ט הקורונה התבצעה תוך יום וחצי,  בהם הבאנו את  המערכות הרלוונטיות, לוחות, חיבור תקשורת, ואפשרות להצגת נתונים”.

פיקוד העורף הגיעו בשיא התחלואה בקורונה בחצור הגלילית ופתחו משל”ט קורונה בעיר. מפקד היקל”ר סא”ל (מיל’) רותם אומר, כי זמן קצר לפני ראש השנה הייתה עלייה גדולה בתחלואה בקורונה, כאשר באחד מהימים הייתה קפיצה גדולה בתחלואה של בערך חמישים חולים בקורונה ביום. בנוסף הקימו מלונית קורונה בחצור הגלילית שלא דרך פיקוד העורף, והחלטנו לקחת את העניינים לידיים ועצרנו את פעילות מלונית הקורונה במקום”.

תספר על יום פעילות במשל”ט הקורונה?

“פיקוד העורף עובד בשיתוף פעולה עם ראש מועצה מקומית חצור הגלילית שמעון סויסה ועובדי הרשות. בתחילת הפעילות של משל”ט הקורונה, בכל יום בשעה 10:00 בבוקר, ובשעה 15:00 בצהריים, ערכנו חיתוכי מצב למספר החולים בעיר בכל יום, להבין במה אנחנו עוסקים באותו היום, מהי תמונת המצב שאנו רואים לנגד עיננו, ומה הדברים הקריטיים שאנו נדרשים לטפל בהם באותו היום”.

באיזה תחומים אתם עוסקים במשל”ט הקורונה?

“היום אנחנו מבצעים חקירות אפידמיולוגיות, אך לקח לנו מעט זמן עד שעשינו זאת באופן פורמאלי,  אך בזמן הזה התארגנו על לימוד עצמי אל מול רשות אחרת, איך לבצע את החקירות האפידמיולוגיות באופן עצמאי. התחלנו לקיים תשאולים של התושבים שנדרשו בכך, כמובן בשיתוף פעולה עם הרשות המקומית ומשטרת ישראל שערכה סיורים במקומות שבהם הייתה עלייה בתחלואה. אנחנו נצטרך לא להיות שאננים ולהמשיך בחקירות האפידמיולוגיות, ועם “יד על דופק”, להמשיך לשמור על ההנחיות כיוון שראינו מקרים ברשויות אחרות שלא ממשיכות לשמור על ההנחיות והתחלואה חוזרת”.

איזה פעילויות קיימתם  במשל”ט הקורונה להורדת התחלואה?

“ביקל”ר מתמקדים בהסברה, כאשר הרשות היא חלק בלתי נפרד מההסברה, ומיקוד ההסברה. אנחנו עוסקים במיקומים הקריטיים שעלולים להוות מוקד תחלואה ובהם אנחנו רוצים לטפל. אנחנו עושים אכיפה בסיוע משטרת ישראל. כמו מקרה שהיה בשוק העירוני של חצור הגלילית, ראינו שאין משמעת, והתושבים ללא מסיכות, אפילו מעט מזלזלים בהסברה שעשינו, מיד לאחר מכן שלחנו משטרת ישראל לתת דוחות לתושבים  שלא נשמעים להנחיות ואף מתעלמים מההסברה”.

איך קיבלו אתכם התושבים?

“התושבים בחצור הגלילית קיבלו אותנו נהדר. גם בגל הראשון של הקורונה שבהם הם פגשו אותנו כאשר חילקנו מזון לתושבים והגענו לאנשים המבוגרים לביתם לשאול לשלומם. קיבלנו מכתבי ברכה רבים מהתושבים. אנחנו עוסקים בהסברה אנחנו לא נותנים דוחות וזה משפיע. הגישה שלנו כלפי התושבים הייתה מאוד נעימה, והסברנו לתושבים על חשיבות עטיית המסיכות, שתגן גם על החברים שלהם כשהם שומרים על ההנחיות. ברגע שזה נעשה בצורה נכונה, התושבים קיבלו אותנו יפה. יש מקומות שהמשיכו להפר הנחיות אך הם מעטים”.

עיקר הפעילות שלכם הייתה בסגר? השתתפתם גם בפעילות קהילתית?

“נערכה חלוקת מזון לתושבים שנזקקו לסיוע בשיתוף עם הרשות בחצור הגלילית. בפיקוד העורף רוצים שהרשות קודם כל תמצה את יכולותיה. כשהיה צריך גם הבאנו חיילים לסיוע. פיקוד העורף דאג למנות חמות דרך לשכת הרווחה ועודדנו את הרשות להשתמש במשאביה, ולהסתייע במתנדבים. החיילים שלקחו חלק הם גם בסדיר וגם במילואים . פיקוד העורף נשארים בחצור עד לסיום משבר הקורונה”.

מסר ממך לתושבים?

“אנחנו לא נחים לרגע על “זרי הדפנה”, אנחנו בקשר רציף עם הרשות כדי למלא את הצרכים של הרשות והתושבים מפיקוד העורף. אנחנו מצפים מהתושבים בחצור הגלילית להמשיך ולשמור על ההנחיות. לבסוף זה לא משנה אם הממשלה טועה או צודקת,  מקבלת החלטות נכונות או לא נכונות, אנחנו נשמור על עצמנו כי אין מי שישמור עלינו”.