ד”ר אלברטו רויסמן ז”ל, שבמשך שנים היה הגיניקולוג המוערך של קרית שמונה, הונצח בבית חולים בארגנטינה, כמה חודשים לאחר מותו

 

שירי פריאנט

 

בחודש שעבר התקיים טקס קביעת לוח זיכרון לזכרו של ד”ר אלברטו רויסמן ז”ל בבית החולים אותו ניהל בארגנטינה לפני 40 שנה. בשיחה עם בתו, גלוריה גוטקינד, “גם אחרי 40 שנה שהוא לא שם, אנשים עדיין זוכרים אותו לטובה”.

 

ד”ר רויסמן נפטר מוקדם יותר השנה, רק כמה חודשים לאחר שחגג את יום הולדתו ה-80. אבל במחלתו הוא נאבק למעלה מעשור. הרופא שהציל כל כך הרבה חיים, לא הצליח להציל את עצמו, אך הותיר מורשת אדירה אחריו.

 

הוא נולד ברוסאריו שבארגנטינה ונישא לרגינה. לאחר שסיים את לימודי הרפואה, הוא עבד בבית החולים בעיר עד שהגיעה הצעת עבודה מעניינת. אלברטו ורגינה כבר היו הורים לשתי בנות, מרים ודיאנה, כשעברו לאל קורטה, עיירה קטנה בארגנטינה, לשם הגיע אלברטו כרופא צעיר. לפני שמלאו לו 30, הוא הפך להיות מנהל בית החולים שעבד בו, בזכות המסירות שלו והמעורבות שלו בקהילה. בנוסף לניהול בית החולים, לד”ר רויסמן, שהתמחה בגיניקולוגיה, הייתה קליניקה פרטית ומאחורי ביתו שכן בית יולדות פרטי עם כל הציוד הכי משוכלל שאפשר היה לחשוב עליו. ואם זה לא היה מספיק, הוא עבד כפתולוג של המשטרה.

 

בשנת 1977, לאחר שנולדו שתי בנותיו הצעירות, גלוריה וביאטריס, החליטו ד”ר רויסמן ורגינה לעלות לארץ. הם נחתו היישר בקרית שמונה. גלוריה מספרת כי באותה תקופה בית היולדות בקרית שמונה נסגר ואביה רצה לפתוח אותו מחדש. עקב היעדר הציוד הרפואי הנחוץ, התוכנית לא יצאה לפועל.

 

“גרנו בקרית שמונה ברחוב שבו גר ד”ר סלמנוביץ, גיניקולוג בקופת החולים כללית, שעמד לצאת לפנסיה”, מספרת גלוריה. “לאחר שהוא פרש, אבא החליף אותו. מהר מאוד הוא הפך לרופא מאוד מוערך בעיר. הוא פתח קליניקה פרטית ובשנת 1982 אבא קנה מכשיר אולטרה סאונד לקליניקה שלו. זה היה נדיר. הוא היה בין הרופאים היחידים בארץ שהיה לו מכשיר אולטרה סאונד. עדיין לא ידעו איך להשתמש בזה”.

 

גלוריה אומרת שאבא שלה אומנם הרוויח בתור בעל קליניקה פרטית, אבל הוא עצמו האמין שאם יש ברשותו את הטכנולוגיה הכי טובה שיש, הוא רצה שכולם יהנו ממנה, גם מי שלא יכל להרשות לעצמו. היא מספרת שהוא הביא את מכשיר האולטרה סאונד הפרטי שלו לקופת החולים ואף ביצע בדיקות אולטרה סאונד בחינם למי שידו אינו משגת. “הוא אף פעם לא עשה חשבון שאולי ירמו אותו. הוא אמר שמי שאומר שאינו יכול לשלם, כנראה שבאמת הוא אינו יכול”.

 

ד”ר רויסמן טיפל ויילד נשים רבות במסגרת תפקידו כגיניקולוג בקרית שמונה. בגיל 55 הוא החליט לצאת לפנסיה מוקדמת כי היה לו קושי להפריד בין חייו האישיים לחייו הציבוריים והוא לקח את העבודה שלו יותר מדי ללב. “זה כבר היה מוגזם, זה רק עשה לו טוב לפרוש בגיל הזה”, אומרת גלוריה.

 

לאחר פרישתו התנדב אלברטו במג”ב ונהנה מכל רגע. לפני יותר מעשור הוא גילה שהוא חולה בסרטן הערמונית. הוא נמנע לצאת מהבית, כי לא רצה שיראו אותו כשהוא אינו במיטבו ולכן את השנים האחרונות בילה בעיקר בביתו שברמות נפתלי בחיק משפחתו.

 

מה קרה ברגע שהוא גילה את המחלה?

 

גלוריה: “אבא סירב לעבור טיפולים כימותרפיים. הרבה לא ידעו, אבל הוא מאוד האמין ברפואה המשלימה והחל לחקור לעומק את הנושא ברגע שחלה. אנחנו כעסנו עליו מאוד. אבל הוא ניסה כל מיני טיפולים מן הרפואה הטבעית. בחמש שנים האחרונות הוא כבר סבל מאוד. הוא ידע שהוא עומד למות. אחת הבעיות שלו הייתה ההתמודדות הנפשית עם ההתדרדרות הפיזית שלו. הוא היה אדם מאוד חזק ולעולם לא טיפל בעצמו רגשית בעקבות המחלה”.

 

כמה חודשים לאחר שחגג יום הולדת 80, נפטר ד”ר רויסמן. “לא עשינו מאורע גדול לאחר שנפטר, למרות שהוא היה מאוד מוערך. לכן כשהחליטו להנציח אותו בארגנטינה, שמחנו מאוד”.

 

בינואר האחרון נקבע לוח זיכרון בבית החולים שניהל ד”ר רויסמן. בטקס מרגש בו נכחו בתו ושלושת נכדיו, ביארטיס זכתה לראות אנשים שלא פגשה מעל 40 שנה, מאז שעלו ארצה. “אבא היה מהרופאים של פעם. הוא היה גיניקולוג, אבל הוא ידע הכל. כשהוא הגיע לשם לביקור, כמה שנים לאחר העלייה לארץ,  אנשים נגשו אליו ברחוב והודו לו על שהציל את חייהם. הוא הציל כל כך הרבה חיים וממש בנה את הקהילה שם”, אומרת גלוריה. “מדהים שעד היום זוכרים אותו לטובה. זה מאוד מרגש”.

 

 

קיר הזיכרון בבית החולים בארגנטינה

 

 

 

 

 

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב google
Google+
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn