נעם כהן, מאמן כדורסל ואיש עמותת הספורט הגליל העליון, הלך לעולמו לפני שלושים ימים. אנו מביאים בפניכם את הכתבה שפרסמנו לזכרו במהדורה המודפסת של מידע 8, לפני שלושה שבועות, בה החברים הקרובים מעלים זיכרונות משותפים, שינצרו אותם לעד
מאת: אורי שמיר
בלילה שבין שבת לראשון כבה נרו של נעם כהן (44) מקיבוץ הגושרים, שנאבק החל מחודש אוגוסט בשנה שעברה במחלת סרטן הקיבה. נעם כהן היה דמות ידועה בספורט הגלילי. מזה כעשור וחצי עסק באימון כדורסל במחלקת הנוער של הפועל גליל עליון – במהלכם הוביל קבוצות רבות לזכייה בתארים, משך כשלוש שנים שימש גם כמנהל הענף בעמותת הספורט הגליל העליון. בעונת 2011/12 שלפני תחילתה הקבוצה הבוגרת עמדה בפני סגירה, כאן תפס פיקוד על הקבוצה והוביל אותה להעפלה מליגה א' לליגה הארצית, בהמשך שיש כעוזרו של זיו ברתנא באימון הקבוצה בליגה הארצית – יחד הובילו אותה להעפלה לליגה הלאומית, כשלוש שנים אחרי שהובילו את קבוצת הנוער לזכייה באליפות המדינה ובאליפות ליגת התיכונים. בתחילת העשור הנוכחי שימש משך שתי עונות כעוזרו של ברק פלג באימון קבוצת הבוגרים, שחזרה תחת שרביטם לליגת העל ואף הגיעה לפלייאוף העליון וזכתה באליפות הליגה הבלקנית. בשנים האחרונות שימש כמנהל ארגוני בעמותת הספורט הגליל העליון, גם בימים בהם משפחתו הייתה מפונה לזכרון יעקב, גם בימים עצימים תחת אש לאחר החזרה הביתה וגם חלק ניכר מתקופת המחלה. נעם כהן הותיר אחריו אישה, הדר, בן – רימון, שני הורים ושלושה אחים ייבדלו לחיים ארוכים. בכתבה זו ליקטנו חברים קרובים של המנוח, שהתבקשו להתמקד בזיכרונות טובים ובחוויות משותפות עמו, שהם ינצרו לעד.
נעם, הדר ובנם רימון
מחר (שני) בשעה 17:00, בבית העלמין, בקיבוץ הגושרים, ייערך טקס גילוי מצבה. לאחר מכן, התכנסות במועדון לחבר בקיבוץ הגושרים, שם ייערך מפגש לזכרו.
זיו ברתנא, מנהל החטיבה הצעירה בהפועל גליל עליון ורכז ספורט קהילתי בעמותת הספורט, היה שותף לדרכו של נעם כהן משך שני עשורים. בפוסט לזכרו של המנוח, שיתף זיו ברתנא בכמה מהחוויות הבלתי נשכחות עם נעם:"כמה כיף עשינו. מחנות אימון בגן שמואל ושפיים במלחמת לבנון השניה היו רק ההתחלה. אימנו נערים, נוער ובוגרים ביחד, ישנו על רצפת האולמות בהם התאמנו, אבל הרגשנו שאנחנו בליגת העל. וכן, חדר האוכל של גן שמואל באמת היה ליגת על. הנסיעות המשותפות שלנו לראות כל יריבה ולצלם כל משחק עם המצלמה הישנה, והחצובות המתפרקות. אב הבית באולם ביכורים בחיפה הכיר אותנו טוב יותר מאשר את מאמני מכבי המקומית, מסעדת יראון בצומת מחנה 80, שם היינו עוצרים בחזרה מרעננה, נתניה, כפר סבא ועוד כמאמני נערים ונוער – זה אנחנו שהחזקנו להם את התזרים מזומנים".
נעם כהן, זיו ברתנא ועומר טל
מאמן הטריאתלון, יואב ביטון, ששימש כמנהל המקצועי של מועדון טריאתלון גליל עליון, שיתף בזיכרונותיו: "אני זוכר איך ביום הראשון שלי בעמותת הספורט, כשהגעתי להיות מנהל הטריאתלון אי שם ב-2011 נעם קיבל אותי במשרד ולימד אותי במשך תקופה איך מנהלים ענף, בונים תקציב, מבצעים הזמנות ביגוד, רכש, הסעות ועד המון דברים אשר גרמו לי להיות מנהל טוב יותר – בזכות הדברים שלמדתי ממנו. נעם לימד אותי להיות עם מעט ציניות ולראות את הדברים מזווית קצת אחרת. זכיתי להיות המלווה שלו ושל הדר ביום חתונתתם יחד עם יונתן ורטיקובסקי, זו זכות מדהימה. לאחרונה, בדרך לחופשה באילת, הפייסבוק הזכיר לי את טיול המועצה שלנו לאילת ב 2015.. אני לעולם לא אשכח את הטיול הראשון שלנו לברצלונה יחד עם יונתן, הצחוקים שלנו במשרדי העמותה יחד עם רן אבן דנן – מנהל ענף השחייה, שעות של עבודה למען קידום הספורט – וימים של שטויות של ארבעתינו יחד".
נהנים באילת. יואב ביטון ונעם כהן
צוד בדיחי, אוהד הפועל גליל עליון, שהגיש יחד עם נעם כהן את פודקאסט פוד גליל, נזכר איך החל החיבור: "כשהקבוצה שיחקה בליגה הארצית העליתי את התרשמותי ממשחק של הקבוצה, נעם, שהיה חבר בפורום עם שם בדוי, הגיב לדברים. שאלתי בתגובה, אם הוא היה במשחק? נעם ענה, שהוא במקרה עוזר המאמן, אז התשובה חיובית. זה מה שהוביל להיכרות גם בחיים האמיתיים. משחק אחד עשיתי טופס סטטיסטיקה בסיוע מערכת ממוחשבת, נעם הסתכל וקלט שעשיתי שם לא מעט פאדיחות, אך עזר לי להיחלץ מהמבוכה. התחלנו להתכתב, דנו ביחד על משחקים, דיברנו המון על הגליל כמובן ועל כדורסל. מתישהו הוא הציע לי לעשות ביחד את הפודקאסט. זה היה כיף עצום, החלק הכי כיף היה כשראיינו את המאמן, ברק פלג, שנעם עבד איתו קודם לכן. זה היה באמת הפרק הכי כייפי. תמיד תמיד הרשימו אותי כמה ידע מקצועי יש לנעם. בד"כ אנשים מדברים הרבה יותר ממה שהם יודעים, אצל נועם זה היה הפוך, הוא תמיד ידע הרבה יותר ממה שהוא דיבר. כמובן שפוליטית היינו חלוקים מאוד. אני ימני, דתי ועירוני, הוא קיבוצניק חילוני ושמאלני. היו לנו דיונים סביב הרפורמה המשפטית, אחרי זה גם במלחמה על כמה עניינים, היו מון ויכוחים ותמיד הם התנהלו בכבוד ותמיד באהבה". להאזנה לפרק פודקאסט משותף, לחצו כאן
נפלאות הבינה המלאכותית. תמונת אילוסטרציה של צוד בדיחי ונעם כהן
יונתן ורטיקובסקי, רכז הספורט של איל"ן במרחב הגליל העליון והגולן, ששימש כעשור וחצי כמאמן וכמנהל במחלקת השחייה של עמותת הספורט, הספיק לצבור עם נעם כהן חוויות רבות גם מחוץ לגבולות המדינה: "הכרנו בעבודה בעמותת הספורט, זה היה סביב שנת 2008, בשנתי השניה שם לעבודה. נעם היה מאמן כדורסל, מדי פעם היינו נפגשים. כשנעם נכנס לתפקיד מנהל ענף הכדורסל התחלנו להיפגש על בסיס יומי, החיבור היה מהיר. עבדתי לצידו במחנות הכדורסל ושם התקרבנו המון. הפכנו לחברים טובים גם מחוץ לעבודה -וזה הוכיח את עצמו. גם כשהפינוי גרם לנו להיות רחוקים אחד מהשני, גם לאחר שסיימתי את תפקידי בעמותת הספורט לפני כשנה וחצי, נשארנו ביחסים קרובים. עבדנו המון ביחד ובילינו יותר ויותר גם מחוץ לעבודה כמובן שראינו אינספור משחקי כדורסל יחדיו, לצד זה גם נגררנו למשחקי כדורגל, ממשחקים של עירוני קרית שמונה ועד לנסיעה משותפת לברצלונה בשנת 2014 עם נאור דואני ויואב ביטון – מנהל ענף הטריאתלון, שם צפינו במשחק שמינית גמר ליגת האלופות ברצלונה למנצ'סטר סיטי. זמן לא רב לאחר מכן, יואב ואני היינו המלווים שלו ביום החתונה עם הדר. היה לנו הומור משותף והצלחנו להבין אחד את השני ברגע. כמובן כשעובדים מדי פעם גם לא מסכימים, אך תמיד ידענו לגשר על הפערים. הייתי נהנה להטריל אותו, כשהייתי מעלה פוסטים ביום שישי מפאב הדארמה בר, והייתי כותב: "עוד שישי בגושרים" – והוא היה מגיב: הגושרים, דביל".
היו ימים בברצלונה. יונתן ורטיקובסקי, יואב ביטון ונעם כהן
נטע רוזנבליט, אוהד מושבע של הפועל גליל עליון ושכן בקיבוץ הגושרים, שמכיר את נעם עוד מימי הנעורים בהם היו חברים בארגון "הקומץ" – ארגון אוהדי הפועל גליל עליון, מתרפק על העומק שבקשר שנוצר בין השניים: "זכינו לחגוג ביחד את החזרה של גליל לליגת העל. איזה סיפור זה היה – הנער שגדל בקומץ והמשיך לאהוד גם כחייל ואחרי השירות, היה עוזר המאמן הראשון בעונת החזרה לליגת העל. גיבור? כן, אבל שוב בדרך שלו. יש תמונה מדהימה מאחד הסלים המכריעים שבה כולם שמחים! כולם, חוץ מנעם, כי יש עוד מהלכים, והראש שלך כבר במהלך הבא. מעבר להכל נעם היה עבורי חבר כמו אח, האח הגדול שלא היה לי. התייעצנו על הדרכים המקצועיות ועל קבלת החלטות, תמיד היית חד ומדויק, גם במחלוקת. זו הייתה חברות שלא הייתה לי במקום אחר, חברות שיש בה המון מילים ויש בה גם שתיקה, ובעיקר שיש בה המון ביטחון".
תמונת ניצחון. נטע רוזנבליט ונעם כהן חוגגים זכייה באליפות הליגה הבלקנית
ועכשיו תורי, אורי שמיר, אדם שמעדיף להתבטא בכתב, לכן אחסוך לכם תמונה, אך ארחיב על יחסים שנרקמו בין איש תקשורת מחולון למאמן כדורסל מהגליל, שהפך לחבר עם השנים: "את נעם הכרתי קצת לאחר הצטרפותי לאתר גליל עולה בספטמבר 2010. נעם היה עוזרו של זיו ברתנא באימון קבוצת הנוער ואימן את קבוצת נערים לאומית. בהתחלה היו קצת פערי שפה ולקח זמן לשני הצדדים למצוא את השפה המשותפת, אך מהר היא נמצאה ועם ההצלחות שהגיעו עם קבוצת הנוער, שזכתה באליפות התיכונים וקבוצת הנערים שהגיע רחוק בפלייאוף, גם חברות נוצרה. המרחק הגאוגרפי עשה את שלו ללא ספק, אך בגיחותיי לגליל לא אחת נפגשתי עם נעם ועם חברים משותפים ביציע בכפר בלום, במסעדות גליליות ואפילו בחצר ביתו, שם ראינו את גמר ליגת האלופות בכדורגל של שנת 2013 בין דורטמונד לבאיירן מינכן. שם טעמתי לראשונה את החומוס הקסום של הכפר גוש חלב. שנה לאחר מכן חגגנו בחתונתו עם הדר אשת החיל. לאורך השנים היינו בקשר מעת לעת, נעם כבש לא אחת את פינת "מאמן החודש" – וקטף את הפרס הנכסף – ארוחה במסעדת הפוקצה. הקשר שלנו סבב סביב הכדורסל הישראלי. בשנת 2018, יום חמישי אחה"צ, קיבלתי טלפון מנעם: אני בת"א, אתה רוצה להצטרף אליי למשחק של מכבי נגד הכוכב האדום? נעניתי בחיוב. הכרטיסים הובילו אותנו ללב הקומץ הצהוב, שאיך לומר בעדינות? לנעם ולי היו רצונות אחרים משלהם. אני אוהד חולון, נעם אוהד גליל, קשה לנו עם הדומיננטיות הצהובה. לאורך רוב שלבי המשחק מכבי צעדה ביתרון, אבל בדקה האחרונה הסרבים החליטו לסרב להפסיד, חוללו מהפך ועלו ליתרון של נקודה אחת, שהספיק לניצחון קטן ומתוק. נעם ואני מוציאים עצמנו מתאפקים מלצהול ביציע ולפרוץ בצחוק גדול, במדרגות בדרך לארומה מצאנו פינה שקטה לחיבוק צוהל עם המון שמחה לאיד. נפגשנו גם במשחקיה של הגליל בחולון, שם כבר לא היינו באותה פוזיציה, אבל תמיד החברות והכבוד היו ונותרו מעל הכל.
