ראש השנה בפתח. חגי תשרי מסמלים התחלה חדשה אותה מציינים עם מתיקות הדבש והתפוח. אך מעבר לדבש המתוק אותו מפיקה הדבורה האם אנו מבינים את משמעות וחשיבות הדבורה לקיום האנושות. כשהיא אחראית על ייצור 80 אחוזים מהמזון אותו אנו צורכים, לצידה דבוראים כמו עמית יוסף שפועלים מציוניות ולוקחים חלק במאמץ העולמי לשמור על אוכלוסיית הדבורים בעולם. הידעתם שהדבורה נאמנה לפרח איתו עשתה ההאבקה עד שמסתיימת הפריחה?.

לאחר תקופת המשבר הכלכלי עקב הקורונה ולקראת חגי תשרי הציבור נרתם לרכוש יותר תוצרת חקלאית ישראלית. במכוורות ברחבי הארץ ובגליל העליון ניתן לרכוש דבש טהור, טעים ובריא, ישירות מהדבוראים. ראש השנה הוא הזדמנות להכיר מקרוב את עולם המכוורת ודבורת הדבש ולהבין, כי דבורת הדבש אינה רק יצרנית דבש מעולה, אלא גם מהאביקה המרכזית בטבע, שאחראית להאבקה (הפרייה) של  80 אחוזים מהיקף הגידולים החקלאיים והמזון.

הדבש ידוע באיכויות שלו כממתיק טבעי אך הוא בעל יתרונות בריאותיים הידועים כבר אלפי שנים. ענף גידול הדבורים קיים בארץ ישראל 130 שנה החל משנת 1882. כיום פועלים בישראל כ- 510 דבוראים המטפלים ב- 120 אלף כוורות, מתוכן מוצבות 80,000 כוורות באזורי גידול חקלאיים ומשמשות להאבקה. קיימות בארץ 6,100 נקודות מתאימות להצבת כוורות, בכל נקודה מוצבות עד 40 כוורות. דבורת הדבש בישראל היא מזן איטלקי. הדבורים מייצרות כ – 35 קילוגרם דבש לכוורת בשנה כאשר רדיית הדבש נעשית בעיקר בין החודשים מאי – אוגוסט.  הדבוראים נוטעים כ – 100 אלף צמחי צוף בכל שנה בסיוע הקרן הקיימת לישראל.

נתוני מועצת הדבש מראים, כי צריכת הדבש בקרב הציבור הישראלי מסתכמת בכ- 5,000 טון דבש. בחגי תשרי ישווקו בישראל כ- 2,000 טון דבש שהם 40 אחוזים מהביקוש הישראלי. קיימת חשיבות גדולה לתמוך בתוצרת הארץ ולרכוש דבש איכותי ישירות מדבוראי ישראל, ישירות מהדבוראי במכוורות.

דבוראי משמעותי בגליל העליון הוא עמית יוסף מיסוד המעלה אשר בבעלותו 700 כוורות הפזורות ברחבי הגליל העליון והגולן, מפעל לדבש, מוצרי דבש, ומרכז מבקרים.   

עמית (48) בזוגיות ואבא לחמישה ילדים. בעל תואר שני במנהל ציבורי באוניברסיטת חיפה , ותואר ראשון במזרחנות, היסטוריה של העולם, מזרח תיכון ואסלאם. עמית נולד והתגורר בקריית שמונה עד לאחר שחרורו משירות צבאי כלוחם ביחידה ללוחמה בטרור (ימ”מ). לאחר שנים בשירות הימ”מ המשיך לתפקיד חבלן במשטרת ישראל בתחנת קריית שמונה, ראש פינה, עכו, וכל מרחב גליל. עמית אומר, כי להיות לוחם בימ”מ המשמעות היא לחיות בקצה, בפעילות הכי מעניינת במדינת ישראל. לאחר עשור בשירות מתוכם
 כ – 4 שנים לוחם בצה”ל, ועוד 6 שנים לוחם בימ”מ עמית רצה לחזור לגור בצפון. הוא הרגיש תחושה של מיצוי והחליט שהגיע הזמן לעבור הלאה וחזר לגליל העליון.

מלוחם בימ”מ לדבוראי – המכנה המשותף הוא ציונות.

לאחר סיום לימודי התואר השני עמית הרגיש שהוא צריך תחומי עניין נוספים והחל לבדוק מה יכול להתאים עבורו. יום אחד בזמן עבודתו במשטרה שלחו את עמית לקחת רכב של החבלה לבית דגן ועמית חזר בנסיעה לצפון ברכבת. בזמן הנסיעה ברכבת התיישב לידו בן של דבוראים מיסוד המעלה ומהשיחה הזאת עמית החל לבדוק את תחום הדבורים ומשם הוא אומר הכול התחיל.  “השיחה היא הכוונה מלמעלה אין דרך אחרת לתאר זאת” אומר עמית.

מה עניין אותך בנושא הדבורים שהחלטת להפוך את התחום למקצוע עיקרי כדבוראי?

“בהתחלה חשבתי שזה יכול להיות תחביב נחמד שיעסיק אותי בשעות הפנאי. אף פעם לא נמשכתי לדבורים, ולעסוק בדבורים ובדבש, אבל מצאתי תחום שממלא את הזמן שלי”.

כדי ללמוד את תחום הדבוראי וללמוד על עיסוק הכוורות עמית הצטרף לפקח של רשות שמורות הטבע והגנים פרץ גלעדי שברשותו כוורות הפזורות ברחבי הגליל העליון והחל ללמוד את עבודת הדבוראי כשהוא מצטרף לפרץ לעבודתו בכוורות. עמית אומר, כי עם הלמידה והעבודה בשטח הוא נמשך לעולם הדבורים והבין שיש לו הבנה ורצון להמשיך ולעסוק בתחום מעבר לתחביב אלא כמקצוע ואף כדרך חיים. עבורו העיסוק בדבורים ושימור אוכלוסיות הדבורים בעולם היא ערך עליון וציונות כמו תפקידו כלוחם בימ”מ וכחבלן במשטרת ישראל.

בהתחלה עמית פנה למועצת הדבש ובחר כמה נקודות מרעה למיקום הכוורות. הוא התחיל במפעל דבש בקיבוץ חולתה שהיה לול שעמית שכר. הוא שיפץ את הלול, והפך אותו למפעל לדבש. בשנת 2017 בנה מפעל לדבש ביסוד המעלה וכיום עמית מחזיק קרוב ל – 700 כוורות הפזורות ברחבי הגליל העליון.

העיסוק של עמית בדבורים ובכוורות התפתח מאוד מאז שנת 2005 כאשר החל לעסוק בתחום. במפעל שבנה במיוחד לטובת ייצור הדבש ומוצרי דבש, ניתן למצוא מוצרי דבש כמו: אבקת פרחים, פרופוליס בדבש, מזון מלכות, מוצרים טבעיים, טעימים ובריאים מהטבע.

סמוך למפעל הדבש ביסוד המעלה קיים מרכז מבקרים “מכוורת הכל דבש” שמתאים לילדים מגיל 3 עד לפנסיונרים אומר עמית, במרכז המבקרים מקבלים הדרכה על עולם הדבורה, צפייה בסרט על עולם הדבורה והדבש של מועצת הדבש, הסברים על עולם הטבע, הדבורה והדבש, הסברים ממדריכה וסיור במפעל לראות את התהליכים לייצור הדבש ומוצרי הדבש, טועמים סוגי דבש, ולהשלמת החוויה חנות לקניית הדבש הייחודי ומוצרי הדבש שטעמתם. מבחינת עמית החיבור בין עולם הטבע לדבורה, לאדם, ההאבקה של הדבורים הוא דרך חיים, ומהידע הרב שצבר בעזרת מרכז המבקרים מקבלים ידע נרחב על עולם הדבורים והדבש וראש השנה זאת הזדמנות מצוינת לחוויית דבש.

איה סוגי דבש הדבורים מייצרות בכוורות שברשותך?

“הכוורות פזורות ברחבי הגליל העליון והגולן והדבש שמתקבל הוא בהתאם לפריחה הקיימת באזור. דבש מפרחי בר, שיזף, אקליפטוס, פרחי בר של קיץ, עם סוגים שונים של קוצים, תלוי בעונה, לפעמים יש דבש של אבוקדו. הדבורים עושות האבקות בעצים והצמחים השונים והדבש המתקבל הוא באיכות גבוהה אך שונה בטעם, בצבע, במרקם ובריח”.

יש לדבורים עדיפות לצמח או עץ מסוים?

“אין לדבורים עדיפות לצמח או פרח מסוים. הן מאביקות לפי הפריחה שקיימת באזור שהן נמצאות. אם למשל יש פרח מסוים הן ילכו אל הפרח, אבל אם יש פרח שהן עשו ההאבקה איתו בעבר, הדבורים הן נאמנות וחוזרות להאבקה בפרח עד שתיגמר הפריחה מהפרח”.

אתה מרגיש שאתה לוקח חלק במאמץ העולמי לשימור הדבורה?

“במרכז המבקרים באמצעות הדרכות אנחנו מסבירים את הסיבות שהדבורים נכחדות מהעולם ואיך לשמור עליהן. עד כמה חשובה הדבורה למזון שאנחנו אוכלים, כאשר 80 אחוזים מהמזון שאנחנו אוכלים הפירות והירקות הם כתוצאה מההאבקה של הדבורה. מסבירים על חשיבותה של הדבורה בשרשרת המזון. העיסוק בדבורים והגידול שלהן הוא ערך עליון”.

מאחורי הקלעים של הדבוראים לא מתוק כמו הדבש שהם מייצרים.

הדבוראים שעוסקים בגידול הדבורים נאלצים להתמודד עם גנבי דבש מקצועיים ומשחיתים שהורסים את הכוורות באמצעות ונדליזם ושריפה של הכוורות עד כדי פגיעה בלתי הפיכה והרס מוחלט של הכוורות. עמית אף הוא סובל מגניבה של הדבש והרס כוורות, מספר כי הדבוראים ובעלי הכוורת בגליל העליון ובגולן ובכל הארץ סובלים מתופעה מדאיגה של וונדליזם, הרס של הכוורות, ושריפה שול הכוורות. “גניבה של הדבש פרי עמלו של הדבוראי אין מפח נפש יותר גדול מזה”, אומר עמית. ומוסיף “השמירה על הכוורות היא בסיוע ובאיחוד כוחות עם השומר החדש, ובסיוע ומימון החברה לחקלאות בגליל העליון הגבירו את הסיורים והשמירה סביב הכוורות. עמית מבקש להיות ערניים ואם אתם רואים פעילות חשודה ליד כוורות תצלמו את הרכב ואת האדם שליד הכוורות ותעבירו את הצילומים למשטרה”.

תספר על החיבור שלך לגליל העליון, קריית שמונה, לקהילה?

“חלק מהסיבות שעזבתי את הימ”מ הן הרצון לחזור לגור בצפון ובגליל העליון. גדלתי בקריית שמונה והייתה לי ילדות נפלאה. למדתי בבית הספר התיכון דנציגר, עם חברים מהילדות בקריית שמונה שגדלנו ביחד. אני מחובר מאוד לקריית שמונה. יש לי נקודות כוורות בהר בקריית שמונה, בפארק הגיאולוגי ושם כילד הייתי משחק. הנקודות של הכוורות הן באזור הגליל העליון ורמת הגולן ואני מרגיש שאני מחובר ושומר על הגליל העליון, והטבע, בגלל העיסוק המיוחד בגידול הדבורים. מבחינתי זה המשך ישיר לשירות בימ”מ וכחבלן במשטרה זה סוג של ציונות. אני קורא לכל האנשים לקנות דבש תוצרת הארץ מדבוראים מקומיים לקנות תוצרת כחול לבן”.