המעבדה של המרכז הרפואי “זיו” החלה השבוע בביצוע של בדיקות לנגיף הקורונה. עד כה ב”זיו” הסתייעו במעבדות של בתי החולים בצפון לביצוע הבדיקות, ובכך מצטרפים למאמץ הלאומי לבצע מספר גדול ככל שניתן של בדיקות, נוסף למענה בבדיקות לחולי הקורונה שמאושפזים בבית החולים, ולסייע למד”א לאיתור נדבקים בקהילה.

כתבה מאת דנה אלימלך.

צילומים: דוברות מרכז רפואי “זיו”

מאז החלה התפרצות נגיף הקורונה הבדיקות הן משמעותיות להתמודדות, ולהשתלטות על המגיפה באיתור הנבדקים ובידוד מהסביבה. כיום מבוצעות מעל 5,000 בדיקות ביום בכלל המעבדות ברחבי הארץ. ב”זיו” נעזרו עד כה בבדיקות הקורונה במעבדות המיקרוביולוגיה של מרכזים רפואיים “שיבא” בתל השומר, רמב”ם בחיפה, ו”פדה” בפורייה בטבריה. כאמור מהשבוע ניתן לבצע בדיקות לגילוי נגיף הקורונה גם במרכז “זיו” לאחר שמשרד הבריאות הכשיר ואישר למעבדה לבצע בדיקות לקורונה. בתחילה המענה יינתן לבית החולים עם ביצוע של כ – 50 בדיקות ביום כאשר בימים הקרובים צופים עליה משמעותית בכמות הבדיקות.  בקרוב יהיה מכשיר נוסף לבדיקות, ויהיה ניתן לתת מענה גם למד”א. הצפי אומרים ב”זיו” הוא להגיע לכ – 250 בדיקות ביום. כרגע באמצעות משרד הבריאות כמעט לכל בית חולים יש מענה של מעבדה לאיתור הנגיף. ב”זיו” עובדים בשיתוף פעולה עם בתי החולים השונים, וערוכים בעתיד לתת מענה לבתי חולים נוספים למניעת עומס בדיקות על המעבדות.

הילה בן עמרם (34) מרכזת תחום מיקרוביולוגיה קלינית במרכז הרפואי “זיו”, ומנהלת המעבדה למיקרוביולוגיה. במעבדת המיקרוביולוגיה צוות של שמונה עובדי מעבדה. מאז התפרצות הנגיף הצוות נחלק לשני צוותים של ארבעה אנשים: בצוות א’ וצוות ב’, בכדי שאם צוות אחד יחדל מלתפקד המעבדה תמשיך לתת מענה.

הילה שנמצאת כל יום הכי קרוב שאפשר לנגיף הקורונה במעבדה אומרת, כי אם יש קיים חשד להדבקות בקורונה במחלקת המיון, במחלקות השונות של בית החולים, או במחלקת ההתפרצות למאושפזים לקורונה, לוקחים דגימה לגילוי הנגיף. הילה מסבירה כי הדגימה נלקחת באמצעות משטחים של דגימה נשימתית, כיוון שהווירוס נכנס למערכת הנשימה. הדגימה נלקחת באמצעות שלושה מטושים: מטוש לנחיר ימין, מטוש לנחיר שמאל, ומטוש ללוע. לוקחים דגימה משני הנחיריים והלוע על מנת להעלות את הרגישות של הדגימה. ככל שיהיה יותר חומר גנטי מהווירוס בדגימה ההתחלתית, ככה יהיה יתר קל לאתר אותו, ולכן אוספים מכל המקומות שהווירוס עלול להימצא בהם.

את שלושת המטושים מכניסים לתוך מבחנה שמכילה נוזל ששומר על הדגימה עד שהיא מגיעה למעבדה . כאשר הדגימה מגיעה למעבדה מוסיפים בופר (תמיסה) מיוחד שעושה “אינאקטיבציה” לווירוס (פעולה להרוג את הווירוס), כדי שהדגימה לא תהפוך להיות מדבקת לעובדי המעבדה. לאחר מכן מכניסים את הדגימה למכשיר שמפיק את החומר הגנטי של הווירוס. את החומר הגנטי שהופק מכניסים למכשיר שגורם להכפלה של הרצף הגנטי בכדי לאתר את הווירוס. ניתן להשוות את הבדיקה לגילוי הנגיף לסורק ברקוד, כאשר מחפשים את הנגיף בעזרת רצף ספציפי לנגיף הקורונה. יש מינימום כמות שבה ניתן לאתר את הנגיף כאשר בכל שיטה במעבדה יש רגישות של שיטה עם כמות מינימלית של דגימה שיהיה ניתן לאתר את הנגיף יותר מהר לדגום.

הילה מסבירה כי כל מחולל מחלה, בין אם הוא וירוס או חיידק, יש לו רצף גנטי שייחודי רק לו כמו טביעת אצבע. גם לווירוס הקורונה שהתפרץ בחודשים האחרונים קיים רצף ייחודי שהוא ייחודי רק לו. במעבדה מחפשים שלושה גנים שונים של הווירוס, וכשיש את הרצף ניתן לתת תשובה חיובית לנגיף. גם אם יימצא רק חלק מתוך הרצף הגנטי של הנגיף תוצאת הבדיקה תתקבל כיוון שהם עדיין ייחודיים לנגיף הקורונה.

מתוך תוצאות המעבדה מה ניתן להגיד על ההדבקות בקהילה? קצב החלמה של החולים?

“אין עדיין מספיק נתונים. הדבקה וההחלמה של אדם צעיר ללא מחלות רקע שונה מאדם שנמצא בקבוצת סיכון. גם בארץ וגם בעולם ניתן לראות אחוזי החלמה שהם מאוד גבוהים. קבוצת הסיכון העיקרית הם אנשים בגילאים מבוגרים עם מחלות רקע  כמו סכרת, כלי דם ומחלות רקע נוספות. תלוי באיזה שלב של המחלה אנחנו נמצאים. בשלב הזה לדיגום ולביצוע בדיקות יש חשיבות עליונה, כיוון שבשלב הזה כמות החולים בקהילה היא יחסית נמוכה . ככל שנצליח לעשות יותר בדיקות, ולאתר את האנשים שהן חולים חיוביים, ולבודד אותם, כך נצליח לשטח את העקומה ולהימנע מהדבקה נוספת. אם זה יצא משליטה וכמות החולים תהיה כל כך גדולה נראה הפחתה בכמות הדגימות, כיוון שרב האוכלוסייה תהיה חולה וכרגע אנחנו נמצאים בנקודת זמן שהיא קריטית”.

אתם צופים חזרה של מחלת הקורונה בעתיד? האם ההדבקה ההמונית באיטליה תחסן אותם למחלה בעתיד?

“וירוס הקורונה אינו שונה מווירוסים אחרים מחוללי מחלה. כאשר אדם נדבק במחולל מחלה והוא מתגבר על המחלה, הגוף מייצר נוגדנים ספציפיים כנגד גורם המחלה. נכון שבאיטליה הרבה אנשים נדבקו, אבל הם נדבקו בבת אחת. הקושי עם הווירוס הוא כמות האנשים שנדבקים במקביל, ובקבוצת הסיכון. בשלב מסוים הרבה אנשים יידבקו במחלה, והאנשים שנדבקו יוכלו לפתח נוגדים. בגלל שזה וירוס חדש אין עדיין מידע על הדבקות נוספות. ידוע שבסין יש אנשים שנדבקו, החלימו מהמחלה ונדבקו שוב. יכול להיות שלרב האנשים בארץ שידבקו, תספיק הדבקה אחת על מנת שהם יהיו מחוסנים לעתיד, אך עדיין לא ניתן לקבוע חד משמעית כיוון שאין עדיין נתונים”.

במעבדות המיקרוביולוגיה צריך יותר אמצעי מיגון. האם המיגון הוא מיטבי לאחר שהיה מקרה הדבקה של עובדת מעבדה למיקרוביולוגיה במרכז רפואי “שיבא” בתל השומר, למרות שאין אינדיקציות כי נדבקה במעבדה בזמן עבודה?

“אנחנו לא יודעים הכול, אבל יודעים לא מעט, ונעזרים בידע על וירוסים שהם מאוד דומים לקורונה. מבחינת המיגון משרד הבריאות מהתחלה של ההתפרצות בנגיף הוציא הנחיות מקיפות לעובדי מעבדות. ציוד המיגון כולל מסיכה N95  עם פילטר, מגן לעיניים, חלוק מיגון נוסף לחלוק קיים, וכפפות”.

למרות המיגון וההנחיות, איך אפשר להידבק במעבדה?

“כיום על פי מה שאנחנו יודעים הווירוס מועבר בטיפות. הכוונה של הווירוס היא להיכנס אל מערכת הנשימה והריריות. במגע וכניסה של הווירוס דרך הפה, הריריות והעיניים, יכולה להיות הדבקה. ולכן אלה הם האזורים העיקריים שאנחנו צריכים לשמור עליהם ומכאן גם אמצעי המיגון. ידוע כי הווירוס נמצא גם במשטחים, ולכן אדם שהשתעל או התעטש על היד, ונגע בידית, ולאחר מכן אדם אחר נוגע בידית, יש סיכוי מסוים להדבקה. היום אנחנו יודעים שדרך העברה העיקרית היא העברה “טיפטית” כמו רוק, שיעול, והתעטשות. מכאן גם ההנחיה של שמירה על מרחק של שני מטרים מאדם לאדם. צריך מגע פיזי מסוים להדבקה, ולכן אנשים צריכים להישאר בבית, ולהישמע להנחיות משרד הבריאות”.

וירוס הקורונה נשאר לאורך זמן על משטחים, זה ייחודי לקורונה או שזה מאפיין גם וירוסים אחרים כמו השפעת?

“קיים דמיון בין וירוס הקורונה לווירוסים אחרים, למרות שאין עדיין מחקר. וירוסים אחרים וגם וירוסים נשימתיים אחרים נוטים להישאר על משטחים. הווירוסים רגישים ולכן אנחנו יודעים שהעמידות על משטחים היא בין שעות לימים, תלוי בסוג המשטח”.

המעבדות בבתי החולים במשך שנים מבקשות תגבור בכוח אדם נוסף, כיום ביחד עם העבודה השוטפת במעבדה, המשאבים מופנים למאמץ בקורונה. כוח אדם במעבדות הוא נושא רגיש ובעייתי. ובכדי לקלוט עובדים חדשים נדרש צוות שעובר הכשרה של משרד הבריאות וכיום רב האוכלוסייה של עובדי המעבדה קרובים לגילאי פרישה עם שכר נמוך.

האם קיים מחסור בכוח אדם במעבדות?

“הבעיה של מחסור בכוח אדם ידועה במעבדות היא בעיה של שנים רבות, ועכשיו בנוסף נכנסים למצוקה רבה יותר, וכפתרון ראשון אפשר לבקש מסטודנטים עם ניסיון לטווח  להצטרף לכוח אדם בצוות עובדי המעבדות. האנשים שעובדים במעבדות ובכלל בבית החולים עובדים מסביב לשעון. כולנו הורים לילדים. אנחנו לא רואים את הילדים שלנו וזה בשביל לתת את המקסימום תפוקה שניתן לתת במעבדה ואף לעבוד בלילות. אבל אנחנו חייבים את השיתוף פעולה של הציבור. מבקשים לא לצאת מהבית. אנחנו עובדים בשביל למגר את המגיפה. התפקיד של הציבור להישאר בבית ולהישמע להוראות”.

הילה אומרת כי “אני מאוד גאה בעובדי מעבדה למיקרוביולוגיה במרכז הרפואי “זיו” ובהנהלה. הנהלת בית החולים “זיו” דואגים למיגון, ולהרחיב את שעות המעבדה בכדי לעמוד בעומס. הצוותים מקבלים גיבוי מההנהלה לכל מה שצריכים. אנחנו ערוכים לכל תרחיש, ויש כבר שתי מחלקות התפרצות לטובת חולי הקורונה”.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב google
Google+
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn