במקביל לניסיונות לבלום את התפרצות נגיף הקורונה בקהילה, האפידמיולוגים בבתי החולים הם ששומרים על הצוותים הרפואיים, החולים, והשארת בית החולים ללא זיהום מקורונה. ד”ר ג’לאל טרבייה, אפידמיולוג של המרכז הרפואי “זיו”, מומחה למניעת מחלות זיהומיות, נמצא בחזית בלימת התפרצות נגיף הקורונה.
כתבה מאת דנה אלימלך.
ד”ר ג’לאל טרבייה (44) אפידמיולוג, מומחה למניעת מחלות זיהומיות במרכז הרפואי “זיו”, עוסק במניעת זיהומים בבית החולים. כמומחה עוסק גם כיועץ של חטיבת בתי החולים הממשלתיים בתחום מניעת זיהומים בבתי החולים הממשלתיים, הפסיכיאטריים, והגריאטריים, ומרצה בכיר לאפידמיולוגיה במכללת עמק יזרעאל בחוג לסיעוד.
צילומים: דוברות המרכז הרפואי זיו.
במרכז הרפואי “זיו” מאושפזים שישה חולי קורונה במצב קל. שני מקרים של חולים שנדבקו לאחר ששבו מחו”ל, וארבעה מקרים של הדבקה בקהילה בחשיפה לחולים ידועים. בעקבות זאת רבים נדרשו לבידוד בית מחשש לחשיפה לנגיף. במרכז הרפואי קיימת מחלקת ייעודית לטיפול בחולי הקורונה.
עם התפרצות מגפת הקורונה התפקידים של ד”ר ג’לאל התרחבו במניעת זיהומים, כאשר הוא נדרש להביא את כל תשתיות בית החולים, ברמת הידע והנהלים, למוכנות מלאה בתרחיש של אשפוז מלא בבית החולים לחולי קורונה. התפקיד כולל איתור מוקדם של חשודים כחולים בקורונה , ובידוד נכון ומלא של החולים, בכדי למזער סיכונים למטופלים בבית החולים, ולאנשי הצוות הרפואי. במעבדות של מרכז רפואי “זיו”, נכון לזמן זה, אין עדיין אישור ממשרד הבריאות לבצע בדיקות לאיתור נגיף הקורונה. כשהחלה ההתפרצות הקורונה, הבדיקות לחולים של המרכז הרפואי “זיו” נשלחו למרכזים הרפואיים “שיבא” בתל השומר, ורמב”ם. השבוע אישרו למעבדות במרכז רפואי “פדה” פורייה לבצע בדיקות לקורונה.
ד”ר ג’לאל כאפידמיולוג נותן הנחיות למחלקות השונות בבית החולים בכל מה שקשור במחלת הקורונה. הנחיות שכוללת איפה החולים יתאשפזו, תחזוקה נכונה למניעת זיהומים, ומערכת מיזוג אויר ואוורור נפרדים מבית החולים, במתחם ייעודי לאשפוז חולים עם אבחנה חיובית לקורונה. המחלקה נקראת “מחלקת ההתפרצות” וממוקמת באזור הממוגן של בית החולים, כאשר היא מופרדת פיזית משאר המחלקות, עם כניסה נפרדת מהמחלקות השונות בבית החולים. המחלקה גם כוללת הפרדה מכל פעילות של בית החולים.
ד”ר ג’לאל מסביר כי בכדי ליצור הפרדה בבית החולים מחולי הקורונה לשאר החולים, יצרו תרשימי זרימה למתחם חולי הקורונה, ומהיציאה מהמתחם לשאר השירותים שאולי יצטרכו חולי הקורונה במהלך אשפוזם, כמו: חדרי ניתוח , הדמיה, צנתורי לב. על מנת למנוע הפרדה מוחלטת ממחלקת יולדות, הוקם בתוך מתחם חולי הקורונה, חדר לידה נפרד, שמיועד למקרה של אישה בהריון ולידה שיש לה סימנים חיוביים לקורונה. ההפרדה מחייבת על מנת להמשיך ולתת שירות לשאר המטופלות בבית החולים.
בימים האחרונים דווח על הדבקות של צוותים רפואיים בבתי החולים בארץ עם נדבקים במעבדה המרכזית לנגיפים בבית החולים “שיבא” בתל השומר לקורונה. מעבר לתרחיש על הדבקות המונית בקהילה קיים גם תרחיש להדבקות של אנשי הצוות הרפואי .
האם המיגון של אנשי הצוות הרפואי הוא מקסימלי כי רואים שקיימת הדבקות?
“בהדבקות של אנשי צוות הטיפולי, בחלקם לא הוכח שההדבקה התרחשה בזמן טיפול ישיר בחולים חיוביים , הרב המוחלט הן הדבקות של צוות רפואי שטייל במדינות בעולם עם התפרצות של הקורונה, וכאשר חזרו לארץ הם כבר היו חולים. גם במקרה של ההדבקות במעבדה בשיבא לא הוכח חד משמעית שעובדת המעבדה נדבקה בזמן טיפול בדגימות קורונה במעבדה, או נדבקה מחשיפה מחוץ למעבדה”.
ראינו שיש מקרים של הדבקה בתוך הקהילה בעיר צפת, אתם צופים תרחיש של הדבקה המונית?
“השבועיים הקרובים הם נקודת מפנה, לא רק לעיר צפת שיש בה נדבקים, אלא למדינה כולה. לאור כל המקרים שהתגלו וגם החקירות האפידמיולוגיות שנעשו והצביעו על חשיפות המוניות במקומות שבהם מתקהלים אנשים, ולכן אנחנו צופים מקרה הדבקה נוספים”.
ד”ר ג’לאל מסביר כי מחלת הקורונה עוברת באופן טיפתי (רוק) ובמגע, בהשוואה למחלת השפעת, כנראה שהקורונה מדבקת יותר ממחלת השפעת. לדוגמא: חמישה מקרים חיוביים של קורונה,בחמישה מעגלי הדבקה יכולים לגרום ל – 368 מקרים חדשים. ואם משווים את הקורונה לשפעת, אותם חמישה מקרים של שפעת בחמישה מעגלי הדבקה, יגרמו ל – 45 מקרים של תחלואה בשפעת. ולכן צפויים מקרה תחלואה נוספים בקורונה.
“המגעים של החולים במחוז צפון שבהם אנחנו מטפלים אמורים להיות בבידוד בית, ולעקוב אחרי התסמינים של המחלה שהם תסמינים דמויי שפעת, ואם אחד מהם יפתח תסמינים הוא צריך לפנות למד”א שיגיעו לביתו בכדי לבדוק אותו, בשום אופן לא להגיע לבית החולים”. אומר ד”ר ג’לאל.
אדם שלא יודע שהוא חולה בקרונה ומגיע לבית החולים כיון שאינו חש בטוב, איך אתם מנטרים ומבודדים את החולה?
“יש הנחיות לפקידות הקבלה של בית החולים לגבי חולה עם חום ותסמינים נשימתיים. נדרש לתת למטופל מסיכה כירורגית בכדי לכסות את הפה והאף ולמנוע הדבקה אפשרית. מודיעים לאחות האחראית במיון על התסמינים של החולה, אם הוא לא מספר בחקירה אפידמיולוגית על חשיפה לאדם שחזר מחו”ל, או חולה מאומת, אנחנו מפנים למיון נשימתי שבו כ – 66 עמדות נפרדות במיון משאר העמדות הרגילות, שירכזו את כל האנשים שמגיעים עם תסמינים נשימתיים להיבדק. החולים החשודים כחולים בקורונה יהיו תחת תנאי בידוד עם צוות מטפל ממוגן בחלוקים, כפפות ומסיכה. ייעשו בדיקות והתייעצות עם אפידמיולוג לגבי סוג הבדיקות, ואם נדרש אשפוז”. עוד מסביר ד”ר ג’לאל כי בבית החולים ייעדו חדרים נפרדים לאכלוס חולים עם בעיה נשימתית שלא מוכחת כקרונה, ועדיין להפריד אותם משאר החולים. לטיפול בחולי הקורונה קיימים צוותים שמיועדים רק לטיפול בחולי קרונה שעובדים במשמרות של 12 שעות למשמרת. עם אחות אחראית ומנהל רפואי למתחם הבידוד כאשר הכול מפוקח במצלמות ובטכנולוגיות מיוחדות לניתור סימנים חיוניים מרחוק”.
תשתתפו במאמץ הלאומי לעשות כמה שיותר בדיקות ביום בקהילה?
“כרגע קיים תהליך לקבל אישור משרד הבריאות לבדיקות לאיתור נגיף הקורונה בחולים גם במרכז הרפואי “זיו”. אישור לבצע בדיקות קורונה יכול לעזור לנהל כל מקרה חשוד במינימום זמן וב”זיו” קיים המכשור המתאים ולכן צריך אישור לקיום הבדיקות, והסמכת המעבדה לבצע את הבדיקות. ברגע שמתקבל האישור הסופי ניתן לבצע את הבדיקות בזיו”.
אמרת כי אתם צופים מקרים נוספים של הדבקות בקהילה בשבועות הקרובים, האם אתם ערוכים גם למצב של ריבוי מקרים במצב קשה שיזדקקו להנשמה?
“אנחנו ערוכים לכל תרחיש. נכון שהמקרים של חולי הקורונה שהגיעו עד לזמן זה הם קלים. בימים האחרונים יצאו הנחיות חדשות מהמדינה לאכלוס חולים עם קורונה בבתי מלון ייעודים שהמדינה הסבה לבידוד חולי הקורונה במצב קל, דבר שיקל על בית החולים להיערך לחולים הקשים ולמנוע הדבקות. המתחם שייעדנו לטיפול בחולי קורונה מותאם לטיפול במקרים המורכבים והקשים עם צוות מטפל מקצועי שמיומן לטיפול בחולים במצב קשה כשהם מורדמים ומונשמים”.
טיפול באמצעות התרופות החדשות כמו טיפול בחולה הקורונה במרכז הרפואי “פדה“ פורייה בתרופה הניסיונית רמדסיביר?
“יש תרופות ניסיונית שהשתמשו בהם לטיפול בחולה הקורונה. כמו התרופה הניסיונית רמדסיביר בחולה במצב קשה בפורייה ובמקרים נוספים קשים בעולם. נעשה גם שימוש בתרופות לנגיף האבולה, ונגיף HIV שמיועד לחולי איידס. מבחינת תרופות במרכז הרפואי “זיו” ערוכים”.
את התרופה הניסיונית רמדסיביר נדרש להזמין מחו”ל בהזמנה מיוחדת, האם אתם ערוכים להזמנה מהירה של התרופה במקרים של חולים במצב קשה?
“במרכז הרפואי “זיו” נערכים להזמנת התרופה מחו”ל במקרה הצורך. אך הדבר החשוב בתקופה הקרובה היא הענות הציבור להנחיות משרד הבריאות אומר ד”ר ג’לאל. “המשימה היא משימה לאומית והאחריות היא לא רק על הצוות הרפואי, אלא גם של הציבור. המבחן של הציבור הוא בהיענות להנחיות ולבידוד בית. יש חשיבות גדולה להחלטת המדינה להשבית שירותים במדינה, ואת כל מערכת החינוך, עסקים במגזר הפרטי, והקפדה לעבוד מרחוק במגזר הציבורי”.
ד”ר ג’לאל מדגיש כי, “ההשבתה היא לא נופש, ולא ימים לחופש ולבילויים אלא להיות בבית במינימום מגע והתקהלויות מחוץ לבתים. אם לא נשמעים להנחיות של משרד הבריאות, זה המתכון להתפרצות המונית. אולי הצעירים יעברו את המחלה ויקבלו אותה באופן קל אבל מי שישלם את מחיר התפרצות הנגיף הם האנשים המבוגריםשבאוכלוסייה, מבוגרים מעל גיל 70, ואנשים שיש להם מחלות רקע כרוניות קשות, שיכולים להסתבך מהמחלה ואף למות ממנה”.
מה התרחיש הכי גרוע מבחינתך כאפידמיולוג?
“את התרחיש הגרוע ביותר ניתן לראות בהתפרצות המגיפה באיטליה. יש כמה תרחישים שניתן לראות בעולם: התרחיש הסיני שבאמצעות יד קשה של השלטון הצליחו להכיל את ההתפרצות ולהשתלט עליה במחוז אחד, ולא הייתה התפרצות לכל סין שמקרה התחלואה שהיו באמצע חודש פברואר באלפים בסין, כיום באמצע חודש מרץ, קיימים רק מקרים בודדים של תחלואה חדשה בסין. יש את התרחיש של סינגפור ויפן, שיש להם תרבות של משמעת, ואוכלוסייה שמקשיבה להנחיות. במדינות אלה השתמשו עם כלים לאבחון מחלות והצליחו למנוע התפרצות המונית, ולמנוע מהצוותים הרפואיים להדבק עם אפס הדבקות של הצוותים שטיפלו בחולים. ויש את התרחיש האיטלקי –אירני, שאולי גם ספרד בדרך לשם. עם מקרי תחלואה שעולים באופן חריג, ומקרים של תמותה מאוד מדאיגים. אך מדאיג בעיקר “אחוז הקטלניות” עם מספר המתים מסך החולים, על פי הנתונים של סין היו שלושה אחוזים מתים מסך החולים. באיטליה זה כבר מגיע לשמונה אחוזים של תמותה.
ד”ר ג’לאל מסביר כי לגבי איטליה קיימות טענות שהאוכלוסייה האיטלקית מבוגרת יותר ולכן יש יותר מתים. אך מהמידע שמגיע מאנשי מקצוע ומפקחים מארגון הבריאות העולמי, שמלווים את ההתפרצות אומרים, כי באיטליה בתי החולים הגיעו לאי ספיקה. קיים מצב שהרופאים צריכים להחליט את מי להנשים, כי אין מיטות לאשפוז חולים מונשמים ומורכבים. ואלה החלטות מאוד קשות לצוות רפואי מטפל”.
איפה מדינת ישראל לדעתך בתרחישים האפשריים?
“מדינת ישראל דרשה מכל בתי החולים להיות ערוכים לאשפוז של 30 חולים בקורונה בכל בית חולים במדינה. 30 מקומות זה לא מספיק להיקף תחלואה קשה. לכן מכשירים ארבעה בתי מלון לאכלוס המקרים הקלים, שלא יתפסו מיטות אשפוז של חולים קשים . משרד הבריאות רכש כ – אלף מנשימים לחולים שאולי יצטרכו הנשמה. הכשיר את בתי החולים להיקף גדול יותר של עמדות הנשמה. לדוגמא במרכז הרפואי “זיו” המתחם שמיועד לקורונה יכול להתרחב ל – 6 מיטות לחולים מונשמים וערוכים גם מבחינת התשתיות. נצטרך להיות ערוכים בכוח אדם, ויצאה קריאה לגיוס אחיות לבית החולים, בכדי שנהיה מוכנים גם לתרחיש של הדבקות המונית עם חולים קשים”.
ציינת שההתנהגות של האוכלוסייה היא פקטור להצלחה. אתה חושב שההתנהגות של האוכלוסייה בישראל היא מיטבית?
“הממשלה החליטה בצעד תקדימי שלא היה מאז קום המדינה להשתמש באמצעים טכנולוגיים, לעקוב אחרי חולי קורונה מנקודת מבט של ביטחון המדינה אם אכן חולים חשודים כחולים קרונה,מיישמים את ההחלטה לבידוד בית. ההנחיות לציבור הן קריטיות.ההתנפלות על המרכולים מחשש שלא יהיה מזון היא טעות שמובילה להתקהלות מיותרת והדבקות מיותרות”.
הפתרון הוא סגר כללי על המדינה?
“המשמעות של סגר מתקבלת בהחלטה של משרד הבריאות כדי להתמודד עם התפרצות בקהילה, אני לא פוסל החלטה כזאת. יכול להיות שיהיה סגר על אזורים נקודתיים, כמו ביישוב מסוים שיהיה נגוע בקורונה. אולי נראה יותר סגר מקומי ופחות סגר כללי”.
ד”ר ג’לאל אמר כי אומנם האתגר שעוברים היום הוא האתגר הכי משמעותי של האנושות במאה השנים האחרונות, בהיבט עולמי וארצי. אך מערכת הבריאות מאופיינת באנשים מדהימים מבחינת שליחות מקצועית , רצון לתת, גם על חשבון הבית והמשפחה, כאשר יש אנשי צוות שמגיעים למשמרת של 12 שעות כדי לטפל באנשים. אנחנו נחושים להצליח ואני מאמין שנצליח. תקופה קשה לכולנו והאחריות מוטלת על כולנו בכדי להצליח”.
