בקריית שמונה לא כל התושבים מקיימים אחר הנחיות משרד הבריאות להישאר בבית וקיים גם סיכון להתפרצות קורונה, וזאת בעקבות נתונים שהתפרסמו ממשרד הבריאות, חברת “קיימא” ומכון ויצמן. לצורך כך ערכנו ראיון עם פרופ’ דן אריאלי חוקר כלכלה התנהגותית ומפתח השיטה לאיסוף הנתונים בחברת “קיימא”. “כדי למנוע התפרצות של קורונה צריך שתהיה ערבות הדדית בין התושבים, האכפתיות להבין שאנחנו יכולים ליצור נזק לנו ולאחרים ביציאה מהבית”, אמר פרופ’ אריאלי.
כתבה מאת דנה אלימלך.
אתמול (ראשון) התפרסמו נתונים על היענות הציבור להנחיות משרד הבריאות באמצעות חברת “קיימא” בהובלת פרופ’ דן אריאלי, בשיתוף משרד הבריאות, והמרכז לשלטון מקומי. מתוך 77 ערים במדרג קריית שמונה במקום ה – 65 כאשר היא בתחתית הרשימה בהיענות להנחיות משרד הבריאות (12 רשויות ערביות לא נכנסו לרשימה). הבדיקה מתעדכנת בכל יום וניתן לראות שיפור בהיענות הציבור ביחס לשבוע שעבר. נראה כי הנתונים הפתיעו חלק מציבור שנשמע להנחיות, וחלקם טענו כי הנתונים נכונים, והביעו כעס על התנהלות הציבור בקריית שמונה בהיענות להישאר בבית.
בימים אלה משרד הבריאות נעזר בחברת “קיימא” למאבק בקורונה באמצעות כלים לניטור התנהגות האוכלוסייה לשיפור ההיענות להוראות משרד הבריאות. חברת “קיימא” בהובלת פרופ’ דן אריאלי, חוקר הכלכלה ההתנהגותית, מתמחה בפתרון בעיות על ידי עיצוב התנהגות, מפתח השיטה לאיסוף הנתונים עבור משרד הבריאות, יחד עם צוותי מחקר, טכנולוגיה, עיצוב ממשק, וחוויה.
פרופ’ אריאלי מסביר כי השאלה שעוסקים בה “בקיימא” היא מהי התנהגות הציבור בזמן הקורונה, וזאת בכדי לסייע לציבור להתמודד עם משבר הקורונה בעזרת הנחיות שנובעות מנתונים מדעיים. ואומר כי אם היינו נכנסים לסגר מלא של שלושה שבועות הכול היה נגמר, אבל הציבור הישראלי לא מסוגלים לעשות את זה, ולא מצליחים לא לצאת לגמרי מהבית, כאשר כל יציאה מהבית יכולה לפגוע במישהו ולהאריך את החיים של הקורונה.
לדבריו משבר הקורונה הוא כמו התנהלות של מדינה ביום יום, אם יש אנשים שלא נשמעים להוראות, ולא שומרים על הבריאות שלהם, הם פוגעים קצת בכולם, ובקורונה זה מאוד ברור. “התושבים צריכים להבין שכולם ביחד במצב שנוצר. הקושי לקיים את ההנחיות נובע בעיקר מהתנהגות אוכלוסיות במצבם הטבעי. יש אנשים שיותר קשה להם לא לצאת מהבית, שיותר קשה להם כלכלית, אנשים שאין להם כסף וחייבים לצאת מהבית, אנשים שעובדים במשרות חיוניות, ויש גם אנשים שלא מצליחים להיות בבית עם הילדים לאורך שעות רבות של היום, או עם בן או בת הזוג, מסביר פרופ’ אריאלי, ולכן לא מצליחים לקיים סגר מלא.
ואומר כי ניתן להסביר את הקושי שבסגר באמצעות החברה החרדית שהתגלו בה מוקדי התפרצות של קורונה בירושלים, בני ברק, וערים חרדיות נוספות בארץ. באוכלוסיית החרדים האמונה של התפילה ביחד מושרשת בתוכם מאוד חזק, וכחילונים קשה לנו להבין איך ציות לחוקים של המדינה לא ערך גבוה יותר מתפילה בכדי לשמור על חיי אדם”.
איך פועלת השיטה לאיסוף הנתונים שמהם הסקתם כי בקריית שמונה לא נשמעים להנחיות משרד הבריאות ביחס לערים אחרות בארץ?
“בשיטה לאיסוף הנתונים לא מקבלים נתונים לגבי אנשים, אלא מקבלים נתונים באופן כללי, כאשר עובדים עם כל החוקים של הפרטיות. באמצעות הנתונים שבודקים לא ניתן לדעת מה אדם מסוים עשה, אלא את התנועה הכללית בעיר של הטלפונים, גישה ששומרת לחלוטין על הפרטיות של האנשים. ובשכלול הנתונים לא מתייחסים לתנועות של אנשים שהם מאה מטר מהבית”.
לדבריו מטרת איסוף הנתונים היא לעזור לאנשים להבין את מיקום העיר שלהם בהיענות הציבור להנחיות ביחס לערים אחרות בארץ, ולהשתפר. כאשר באמצעות הנתונים רוצים לעזור לראשי ערים לדעת איזה הנחיות כדאי ליישם בעיר, לעזור לראשי ערים לעזור לתושבים שלהם.
אם ניקח את הנתונים שפרסמתם על היענות הציבור להנחיותמשרד הבריאות, בנוסף לנתונים של מכון וייצמן שאומרים כי בקריית שמונה יש אחוז הדבקה גבוהה בקורונה, האם יכול להיות תרחיש שבשאר הארץ יעצרו את התפרצות הקורונה ובקריית שמונה תתחיל התפרצות הדבקה בקורונה?
“אני חושש ממצב של התפרצות, אבל אין לנו מספיק נתונים של אנשים מדווחים על תסמינים כמו מכון וויצמן”.
בכדי להתגבר על הקורונה מסביר פרופ’ אריאלי צריכים להתגייס אחד לעזרת השנייה, גם ברמה של הרשות המקומית. למשל, צורך לקנות אוכל, לא כל הסופרמרקטים ערוכים למשלוחים, ולכן העירייה מתגייסת ונערכת לזה. צריך לעזור לשכנים שלא יכולים לצאת מהבית לקנות אוכל”.
עוד מסביר פרופ’ אריאלי, כי בכדי למנוע התפרצות של קורונה צריך שתהיה ערבות הדדית בין התושבים, האכפתיות להבין שאנחנו יכולים ליצור נזק לנו ולאחרים ביציאה מהבית. אנשים טעו בהבנה של ההנחיות כמו הנחיה לערוך קניות של מזון, והלכו לעיתים קרובות לסופרמרקט לקניות, במקום קנייה אחת מרוכזת שתמנע מהם לצאת מהבית פעם נוספת”.
אתה חושב שהנתונים מראים שצריך לעשות הסברה רחבה יותר?
יש בעיה גדולה של אמון בציבור. אחרי שנים של פייק ניוז קשה לדעת ולא לכל עיר יש את אותם הנתונים ההתחלתיים. במקום כמו קריית שמונה המאפיינים קשורים גם לחיים בצפיפות, בנוסף לקשיים סוציואקונומיים שקיימים. אנשים בבית קטן עם הרבה ילדים מאוד קשה. ערבות הדדית זה לדאוג גם אחד לשניה בתוך המשפחה”.
