הלכה לעולמה עליזה עמיר-זהר ז”ל מקיבוץ ברעם, שהייתה מזכירת תנועת הקיבוץ הארצי, מנכ”ל תעשיית קיבוצה ונשיאת מכללת תל-חי

 

הלכה לעולמה עליזה עמיר זהר (85) מקיבוץ ברעם שבגליל העליון, שכיהנה בשורה של תפקידים ציבוריים בקיבוץ הארצי, במכללת תל-חי ובניהול תעשייה.

 

עליזה נולדה בצ’כוסלובקיה בשנת 1932, כשהייתה בת שנה עלתה לארץ ישראל, והתיישבה עם משפחתה שכונת גאולה בירושלים. היא הצטרפה לתנועת השומר הצעיר תחילה כחניכה, אחר כך כמדריכה, ובשנת 1951התגייסה לנח”ל. עם סיום השירות הצבאי הצטרפה כחברה לקיבוץ ברעם שבגליל, שם פגשה את יעקב (יענקלה) זהר ונישאה לו. לזוג נולדו שלוש שנות.
היא פרסמה סיפורים קצרים, ובשנת 1966 יצא לאור ספרה הראשון ובשנים הבאות פרסמה עוד שני ספרי ילדים.

 

מזכירת התנועה הראשונה

בשנים 1980–1985 כיהנה עליזה בתפקיד מזכירת  תנועת “הקיבוץ הארצי” לה היו 85 קיבוצים, והייתה האישה הראשונה והיחידה עד כה בתפקיד. בשנות כהונתה התמודדה התנועה הקיבוצית עם חילופי השלטון במדינה, ועם משבר החובות לבנקים. עם סיום כהונתה, קיבלה על עצמה את ניהול מפעל אלכם של קיבוצה ברעם. בשנת 1990 החל שלב חדש בחייה, כאשר במשך עשור בין השנים 1990–1999 כיהנה כמנכ”לית ולאחר מכן כנשיאת מכללת תל-חי.
בשנת 1996 נבחרה עליזה להדליק משואה ביום העצמאות, כמייצגת של התעשייה, החינוך, וההתיישבות בגליל. היא נפטרה אמש בגיל 85. השאירה אחריה את בעלה יעקב, שלוש בנות, עשרה נכדים וחמישה נינים.

 

ראש המועצה גיורא זלץ: ציונית, הומניסטית ודמות גלילית אהובה

גיורא זלץ ראש מ.א הגליל העליון ספד בכאב “עליזה עמיר זהר ז”ל הייתה ציונית והומניסטית בכל רמ”ח אבריה, קיבוצניקית, מגשימה ופורצת דרך, דמות גלילית מוכרת ואהובה, שהיוותה מקור השראה לרבים.
מסלול חייה ופועלה הרב-גוני בתפקידי הניהול שלקחה על עצמה ברמה הקיבוצית הלאומית והמקומית, בחינוך ובתעשייה נעשו מתוך תחושת שליחות ואמונה עמוקים ברעיון הקיבוצי, ובחיים בגליל.
עליזה עמיר מילאה תפקידים ציבוריים בכירים, ולצד זאת הייתה אשת משפחה וחברת קיבוץ מעורבות ומסורה. תנחומיי הכנים למשפחת עמיר-זהר הענפה והיקרה, לבעל יענקלה, לבנות אורנה, הדס ורקפת, לנכדים ולנינים ולכל חברינו בקיבוץ ברעם. יהיה זכרה של עליזה ברוך”.

 

מזכ”ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, ספד לעליזה: “התנועה הקיבוצית כולה איבדה מנהיגה בכל רמ”ח אבריה. החל מהצטרפותה לקיבוץ ברעם בשנותיו הראשונות, היותה ממקימי קיבוץ נוסף – גשור שבגולן וקביעתה כי היושבים בו “לא יהיו מכשול לשלום”, וכמובן עמידתה בראש הקיבוץ הארצי כאישה הראשונה הממלאת תפקיד זה.
בתפקיד זה לא תמה עשייתה הציבורית, ההתיישבותית והמנהיגותית, וזו המשיכה בקיבוצה כאשר הובילה ביד רמה את פיתוחו של מפעל “אלכם” שעד היום נחשב לאחד מהמפעלים המובילים בתחום החדשנות הרפואית, הייתה בין מייסדי מכללת תל-חי ואף לנשיאתו והמשיכה לאורך כל השנים בפיתוח הצפון כולו. המשואה שהדליקה בערב יום העצמאות ה48 למדינת ישראל, הייתה רק כבוד קטן למי שהיוותה עמוד תווך איתן, נחוש ונמרץ למען ההתיישבות בגליל ופיתוח וחיזוק הגבול הצפוני. עליזה נפטרה, אך את צוואתה להמשיך ולפתח את הגליל נמשיך בגאון.
חברי הקיבוצים והתנועה הקיבוצית מחבקים את ילדיה, חברינו – רקפת, יענקל’ה, הדס ואורנה, בני המשפחה , חברי קיבוץ ברעם וכל ויקיריה.