שבלול החרמון אשר נצפה מספר ימים בודדים בשנה נצפה הבוקר בשמורת הבניאס על ידי מנהל שמורת הבניאס עופר שנער. בשמורת הטבע נחל חרמון (הבניאס) חי שבלול החרמון, הגדול בשבלולי ישראל. לשבלול החרמון קונכייה מרשימה שנישאת לגובה של עד 5 ס”מ ובקוטר זהה.

צילום: עופר שנער רשות הטבע והגנים

בשנות השמונים נערך בשמורה מחקר על הביולוגיה של השבלול ותוצאותיו פורסמו ברבים. לאחר הפרסום נאספו על ידי חובבים פרטים רבים מתוך השמורה מתוך רצון לגדלם באופן מסחרי, ולפיכך בשנים האחרונות נעלם השבלול מן השמורה.

רשות הטבע והגנים החליטה לאשש את אוכלוסיית שבלול החרמון בשמורה ולצורך כך הקימה בה חלקות השבה. בחורף 1997 הוקמו שתי חלקות השבה מגודרות כדי להגן על השבלולים מפני כניסת חזירים, שכן החזירים ניזונים מהם. במשך חודשיים נאספו כחמישים שבלולים באזור נחל סער והבניאס, והם סומנו והושבו לשתי החלקות. כמה שנים לאחר ההשבה נסקרה האוכלוסייה ונמצאה יציבה.

תעודת זהות: שבלול החרמון חי באזור החרמון, כ- 300 1,500 מטרים מעל פני הים. בית הגידול האופייני לו הוא שטחים פתוחים המכוסים בעשבוניים חד-שנתיים. בשל גודלה העצום של הקונכייה שלו אין הוא מטפס על צמחים ושיחים, אלא ניזון מחומר צמחי הקיים בעיקר על הקרקע. עונת פעילותו של השבלול קצרה. עם ירידת הגשמים החזקים הראשונים הוא יוצא מהאדמה ולאחר כשבוע מזדווג. ואולם כאשר הטמפרטורות יורדות ומגיעות לאפס מעלות צלזיוס הוא מתחפר ונכנס לתרדמה עד לחורף הבא. בקיעת השבלולים הצעירים מתרחשת כשלושה שבועות לאחר ההטלה.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב google
Google+
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn