בשבוע שעבר התקיימו בביה”ס “הר וגיא” שבקיבוץ דפנה יום עיון וטקס מרגש לציון 23 שנה ל”אסון המסוקים”, בו נהרגו 73 לוחמי צה”ל, שהיו בדרכם למוצבים בדרום לבנון. בטקס השתתפו נשיא המדינה ראובן ריבלין, הרמטכ”ל רב אלוף אביב כוכבי, שר הביטחון נפתלי בנט ובני משפחות הנספים.

צילום: דוברות מועצה אזורית הגליל העליון

זו השנה ה-20 שבה תלמידי ואנשי הצוות החינוכי של בי”ס “הר וגיא”נפגשים עם המשפחות השכולות והיקרות, אשר הפכו להיות חלק ממשפחת הר וגיא המורחבת, ליום עיון שמאחוריו עומד הרעיון של הנצחת יקיריהם,בדרך ייחודית, שונה ואחרת. מפעל הנצחה משמעותי וערכי זה, שבמסגרתו בית ספר “הר וגיא“ מאמץ אל חיקו את המשפחות השכולות, הוא אירוע המזמן שיח ערכי בין רובדי החברה השונים. שיח זה משולב בעיסוק בסוגיות שבין צה“ל לחברה הישראלית, סוגיות שמעסיקות את התלמידים הבוגרים, אשר עומדים ערב גיוסם לצבא.

צילום: דוברות מועצה אזורית הגליל העליון

השנה עמד יום העיון בסימן 100 שנים לקרב תל חי, אשר התחולל בראשוןבמרץ 1920, קרב שנודע כנקודת מפנה בעלת השלכות לאומיות וחברתיות. הקרב הפך תוך זמן קצר לסמל גדול ולמיתוס, שמעצב עד היום את ההווה הישראלי, משליך על העתיד, ומעלה ושוב ושוב שאלות מהותיות הקשורות בנכונותו של הפרט, ובנכונותה של קבוצה לפעול מתוך הקרבה עצמית למען  הצבא, החברה והמדינה.

יום העיון הוא אירוע שיא בתהליך ארוך מאוד של עבודה – תהליך הכנה, שאותו עוברים במשך מספר חודשים תלמידי י”א, תלמידי י”ב ומספר תלמידים משכבה י’, בהנחייתה של מאיה גורדון. התהליך המעמיק והייחודי הזה משקף את רוחו של בית הספר, ומאפשר לנו להמשיך במחויבותנו להנציח ולשמר את זיכרון שבעים ושלושה הבנים, שנפלו בעת מילוי תפקידם. האירוע הטרגי של המשפחות, הקשה ביותר בתולדות המדינה, הפך להיות חלק מההוויה הבית ספרית שלנו מדי שנה, ויחד, בכוחות משותפים, ידענו במהלך השנים למנף אותו לשיח מעמיק על סוגיות של חברה, צבא ומדינה”.

לדברי רווית רוזנטל, מנהלת “הר וגיא”: “בית הספר שלנו נמצא בסמוך לתל חי ולאנדרטת האריה השואג, האנדרטה שנבנתה לזכר יוסף טרומפלדורוחבריו, שנהרגו בקרב על דמותו של הגליל. בחרנו השנה להתייחס להשפעתו של מיתוס תל חי על החברה הישראלית, ולבחון כיצד בא לידי ביטוי בחיינו המשפט המיתולוגי “טוב למות בעד ארצנו”, המזוהה עם דמותו של טרומפלדור, ומהי השפעתו על הצעירים ערב גיוסם לצבא.

גיורא זלץ, ראש מועצה אזורית הגליל העליון, אמר בטקס: “מה באמת המשמעות של פרידה מאדם אהוב? הכאב הגדול באמת הוא על תחושת ההחמצה. כאב נוסף הוא חוסר היכולת לחבק, לקבל חיבוק, המגע שלא יקרה יותר. הכאב לעולם שם, כך גם תחושת החסר, אי אפשר להתגבר עליהם, מה שאפשר ויש לגייס לכך כוחות גדולים ותעצומות הנפש, זה לתת לו משמעות, אז הוא נסבל, אז אפשר לשאת אותו. יש גנטיקה שאיננה עוברת מגוף לגוף, יש DNA שאיננו עובר דרך כרומוזומים, אלא דרך מי שהיית, דרך מה שאנשים לקחו ממך, דרך הסיפור שלך”.