מאת שי אלבוגן.
הנשיאים לא בחרו בו, אבל הם בהחלט הכתירו אותו בתואר “נשיא”. הוא היה מאד מכובד בעיניהם וראוי לכל הוקרה וכיבוד. בשבילנו אתה נשיא שהתמנה על ידי אלוקים. היו אלה תושבי העיר חברון, שאליהם ניגש אברהם אבינו ובפיו בקשה: לקבור את שרה אשתו שנפטרה, בעירם. והם נענים בהתלהבות לבקשתו ומכנים אותו בתואר “נשיא אלוקים”. תואר שבתוכו כנראה טמונה הערכה עצומה לאברהם אבינו. אבל אברהם אבינו ברוב אצילותו מתבטא במילים מלאות ענווה ושפלות רוח: “גר ותושב אנוכי עמכם”. ככה נשמע מנהיג גדול ואמיתי, שעוצמתו לא מביאה אותו לשיכרון כח והוא יודע להתרחק מגאוותנות. זוהי מורשתו של אברהם אבינו לצאצאיו. וככה ניסחו את זה חז”ל במסכת אבות: “כל מי שיש בידו שלושה דברים הללו, מתלמידיו של אברהם אבינו: עין טובה, ורוח נמוכה, ונפש שפלה”.
ועוד משהו שקורה שם בחברון במעמד ההוא. אברהם אבינו רוצה לשלם את מלוא המחיר, ויהיה זה כמה שיהיה, תמורת פיסת האדמה לצורך קבורת אשתו שרה. בדו שיח שלו מול המקומיים בחברון הם כאמור מתייחסים אליו בכבוד רב כנ”ל, ולכן הם מציעים לו את השטח ללא כל תמורה, אבל אברהם אבינו מתעקש לשלם. וגם זה יכול ללמד אותנו על צדקותו של האיש. אבל יש כאן בעצם משהו הרבה יותר חזק. אברהם אבינו בעצם נושא איתו בכיסו הבטחה אלוקית מפורשת לירושת הארץ. ובכל זאת, הוא לא מציב לתושבי חברון אולטימאטום ולא קובע עובדות בשטח, אלא בוחר לדבר איתם בצורה חברית. ההתעקשות לשלם “בכסף מלא” היא חלק מהענין. על התנהלותו זו מול המקומיים בחברון בעת ההיא, מעיר הרב קוק, שלאברהם אבינו יש כאן מטרה מכוונת. הוא רואה לנכון לקבוע בתוך הערך של ישוב הארץ, את מידת החסד והאהבה. הוא לא בא בדרישה מגבוה, ולא דורש מהם להסתלק מיד מהשטח שהוא רוצה לקחת, כפי שמגיע לו. אלא מדבר איתם. כך היא אישיותו של אברהם האוהב הגדול, ואותה הוא מטמיע בכל צעד ושעל שלו.
יחד עם זה צריך גם להדגיש, שגם כשאברהם נתקל בסופו של דבר בדרישה המוגזמת של עפרון, מנכבדי חברון, לשלם תמורת אחוזת הקבר סכום לא מבוטל ועושה רושם שהמו”מ אולי מכוון כדי לסלק את אברהם מהמקום, הוא לא נרתע. והוא מתעקש לקבור את שרה שם בחברון ולקבוע עובדות בשטח. כך שאברהם אבינו מצד אחד מלמד אותנו שחסד ואהבה צריכים להיות מחוברים לכל אירוע בחיינו, אבל יחד עם זה החיבור שלנו אל הארץ, הוא לא משהו שניתן לוויתור, גם בעל קשיים.
כנראה שבקרוב יתחלף העומד בראש המימשל האמריקאי. בעת השבעת הנשיא שם נהוג שהוא מניח ידו על תנ”ך. ראוי שנשיא ארה”ב ידע, שבתוך התנ”ך שעליו הוא ישים את ידו, מסופר על אותו אתר שעליו אברהם אבינו שילם דמים מרובים. צאצאיו, נמצאים בעיצומו של תהליך התחברות מחדש לארצם, כולל האיזורים שסמוכים לאתר ההוא. זכור זאת נשיא ארה”ב, עם הכניסה לתפקיד. ידיד אמיתי של ישראל צריך להיות מודע לשורשים הללו.
