לכבוד יום האישה הבינלאומי במדע שחל היום (11/2) במו”פ צפון ובמכון המחקר מיגל של החברה לפיתוח הגליל עובדות 16 חוקרות, 4 מחוקרות הן תושבות הגליל העליון העוסקות במחקרים בינלאומיים פורצי דרך.
פרופ’ סגולה מוצפי תושבת מרגליות, חוקרת בכירה במכון המחקר מיגל של החברה לפיתוח הגליל. עוסקת במיקולוגיה יישומית של פטריות, תפקודן ושימושיהן, ובערכים התזונתיים והרפואיים שלהן, לפיתוח מוצרים בתעשייה הפארמה.
פרופ’ מוצפי עוסקת למעלה משלושה עשורים במיקולוגיה יישומית שהנו תחום החוקר את תפקוד הפטריות והשימוש בהן. כיום המחקר מתמקד באקולוגיה וייצור חומרי טבע בעיקר, של פטריית המורל (גמצוצית), מסדרת הPezizales . בנוסף, פרופ’ מוצפי חוקרת את אופיין התזונתי של פטריות נוספות מסדרת הPezizales הגדלות בטבע בישראל. לצורך המחקר נעזרת פרופ’ מוצפי בחובבי טבע וחובבי פטריות המנדבים מידע על מציאת פטריות שהיא מחפשת ברחבי ישראל.
פטריות המאכל הן ענף חשוב בחקלאות התעשייתית ההולך ומתרחב בעולם ובישראל. קיימים אספקטים שונים של גידול פטריות כגון: שימוש בטכנולוגיות גידול חדשות, הכנסת מינים חדשים לגידול, מחלות והדברתן, ומיקוד בנושא הנמצא עתה בחזית מחקרי הפטריות: האספקטים הרפואיים של פטריות המאכל כגון, פעילות נוגדת חמצון של פטריות, פעילות נוגדת סרטן, פעילות אנטי בקטריאלית, ופעילות נוגדת מחלות אימונורפרסיביות, והשפעת תמציות פטריות על בניית עצם.
לדברי פרופ’ סגולה מוצפי השתתפות הנשים במדע חשובה משתי בחינות “בתרומתן של הנשים למחקר המדע, והסתכלות אחרת על המציאות שהן יכולות לנתח מצבים באופן הוליסטי יותר, ולהגיע לתובנות כוללניות לגבי תהליכים בטבע המאפשרות קידום מחקר ברמות גבוהות מאוד. והן בתרומתן ליחס כלפי נשים מתוקף היותן חוקרות-מדעניות, שהרי זה מעלה את הרף ביחס אליהן והכרה בכושר האינטלקטואלי והביצועי שלהן”.
ד”ר דורית אבני תושבת מטולה וחוקרת בכירה במכון המחקר מיגל של החברה לפיתוח הגליל זכתה במענק יוקרתי בסך 7.5 מיליון יורו, שהוענק על ידי HORIZON 2020, תכנית המחקר והפיתוח של האיחוד האירופי לפרויקט המחקרי Algae4IBD הנתמך על ידי משרד המדע והטכנולוגיה.
מטרת המענק לקדם פריצת דרך בפיתוח החומרים הטבעיים מאצות, לפתרונות פרמצבטיים מבוססי אצות ומזונות פונקציונליים, לטיפולים חדשניים במחלות דלקתיות כרוניות שאין להן כיום תרופה, כגון מחלת מעי דלקתית ;(IBD) מחלת קוליטיס ומחלת קרוהן.
תחום המחקר והשימוש באצות תופס תאוצה במחקר ובתעשייה, ומעורר עניין רב בקרב יזמים וחוקרים, הרואים באצות ענף מרכזי בחקלאות העתיד. האצות משמשות למגוון יישומים, כמקור לחלבון לשימוש האדם באופן ישיר או עקיף, כמו גם הזנת דגים בחקלאות הימית, לטיפול במים, לרפואה, תזונה ולקוסמטיקה. למרות הידע שהצטבר בעולם לגבי האצות, בהיותן מקורות עשירים לחלבון, ויטמינים, חומרים אנטי דלקתיים וחומרים מועילים אחרים, רק 10-15 מתוך עשרות אלפי הזנים הידועים של אצות, משמשים לשימוש מסחרי.
במעבדתה של דר’ דורית אבני לחקר חומרי טבע ורגולציה של מערכת החיסון, במכון המחקר מיגל, מתקיימים מחקרים בתחום מיצוי החומרים הטבעיים כגון: אצות, פטריות, קינואה וכד’, במטרה לקבוע את השפעתם על דלקות כרוניות ועל מערכת החיסון. בעשרת החודשים האחרונים, מאז פרוץ מגפת הקורונה, מתקיים מחקר אינטנסיבי במעבדתה, לגילוי המנגנון הגורם לסערת הציטוקינים בחולי קורונה והשפעת אצת הספירולינה למיגור מנגנון זה.
לדברי ד”ר דורית אבני נשים הן בעלות תפיסת עולם שונה וייחודית, שבאה לידי ביטוי בראייה רחבה שאותה הן מביאות גם למדע, וגישה זו באה לידי ביטוי גם בשאלות המחקר שהן שואלות ובגישות לפתור אותן. “צמצום הפער הקיים כיום ומעורבות נשים במדע, תוך קידומן לעמדות בכירות, לא רק יקדם את המדע אלא את הדור הצעיר של מדעניות בתחילת דרכן שנושא עיניו ויראה שיש לאן לשאוף”.
ד”ר ליאורה שאלתיאל – הרפז תושבת ראש פינה, חוקרת בכירה בתחום אגרואקולוגיה בדגש על מזיקים וחרקים, בונה מערכות אקולוגיות בנות קיימא ומקדמת ממשקים של הדברה משולבת (ניהול אינטגרטיבי של יבול וגידולים ICM), שמשמעותה התייחסות לכל המכלול של התמודדות הצמח עם מזיקים
מענק מחקר משותף, במימון הרשות לחדשנות בישראל וממשלת איטליה, במסגרת קול קורא איטליה-ישראל, במסלול המשלב תעשייה ומדע, הוענק לד”ר שאלתיאל-הרפז, חוקרת אגרואקולוגיה, בדגש על חרקים ומזיקים, בונה מערכות אקולוגיות בנות קיימא ומקדמת ממשקים של הדברה משולבת, במו”פ צפון שבמכון המחקר מיגל. במסגרת המענק התקבלו חצי מיליון שקלים, לצורך פיתוח המחקר, שיתרום לענף החקלאות, בארץ ובעולם, להתמודדות עם הדברה ידידותית ובריאה לאדם ולצמח, ויעילה בחיסול מזיקי מפתח, תוך צמצום הפגיעה העצומה בגידולים חקלאיים, הנגרמת משימוש בתכשירי הדברה רעילים. כמו כן יתרום המחקר וייצור המוצרים לתוספת מקומות תעסוקה בתעשייה זו באיטליה ובישראל. תכשיר ההדברה החדש מיועד להדברה באופן סלקטיבי של שני מזיקי המפתח: עש נובר העגבנייה, שהינו המזיק המרכזי בגידולי העגבניות בעולם, שעדיין לא נמצאו פתרונות הדברה יעילים, ועש הפרודניה, המזיק ופוגע במגוון רב של גידולים בארץ ובעולם, שכנגדו לא קיימים פתרונות יעילים.
לדברי ליאורה שאלתיאל-הרפז: “חשיבותן הרבה של נשים בתחום המדע נובעת, (מעבר לצדק המגדרי של חלוקה שוויונית של כל המקצועות בין גברים לנשים) בתכונות המאפיינות נשים הכוללות בין השאר, דייקנות, סבלנות, פחות תחרותיות ורצון גדול יותר לשתף פעולה, יכולת יצירת אוירה נעימה יותר בצוות המחקר, ביטחונן העצמי פחות משל גברים, ולכן נטייתן להיות יותר זהירות בהסקת מסקנות . תכונות אלו מבטיחות שבמסע לגילוי האמת, שזו המשמעות האמיתית של המדע, הדרך תהיה נעימה יותר והסיכוי להגיע לחשיפת האמת גבוה”.
ד”ר הדס ויינשטיין-מרום תושבת קיבוץ דפנה, חוקרת בכירה במעבדה לאימונולוגיה במכון המחקר מיגל של החברה לפיתוח הגליל עוסקת בפיתוח טכנולוגיות חדשניות להנדסה גנטית של תאי T רגולטוריים לטיפול במחלות אוטואימוניות ומחלות דלקתיות. את העשייה המחקרית במכון המחקר מיגל מובילה ד”ר הדס ויינשטיין-מרום יחד עם פרופ’ גידי גרוס, ראש המעבדה לאימונולוגיה ,שניהם גם מייסדים שותפים בחברת GentiBio וחברים בוועדה המדעית המייעצת לה.
מערכת חיסון מאוזנת מגנה על גופנו מפני מחוללי מחלות תוך הבחנה בין ‘עצמי – ותקין’ לבין ‘זר – ומסוכן’ והינה בעלת חשיבות עליונה לבריאותנו. יש והבחנה זו משתבשת, ואז עלולה מערכת החיסון לגרום למחלות דלקתיות הפוגעות ברקמות חיוניות, אשר חלקן מהמחלות קשות, ולעתים אף מסכנות חיים. כאלו הן למשל מחלות אוטואימוניות ובהן סוכרת מסוג 1 וטרשת נפוצה, מחלות המעי הדלקתיות (מחלת קרוהן) ודלקת כיבית של המעי, וכן מחלת צליאק), טרשת עורקים, מחלות אלרגיה, פסוריאזיס, מחלות דלקתיות של הכבד, הכליות, הריאות ועוד ועוד.
במעבדה לאימונולוגיה במיגל פותחה שיטה גנטית חדשה שבאמצעותה ניתן להפיק תאי T מדם שנאסף מן המטופל או התורם, ולהפוך אותם לתאי T רגולטוריים. באמצעות גנים נוספים, אשר גם הם פותחו במעבדה ניתן יהיה לכוון תאים אלה כך, שעם החדרתם לגוף המטופל הם יפעלו לריסון המצב הדלקתי ולכיבויו המלא, בלא לפגוע בכושרה של מערכת החיסון לפעול כנדרש בכל החזיתות האחרות.
לדברי הדס ויינשטיין-מרום, במהלך ההיסטוריה נשים נאבקו על זכותן להשכלה מדעית, ועל הזכות לעסוק במדע, ואין ספר שמארי קירי, מדענית שזכתה בשני פרסי נובל, פרצה דרך וסללה את דרכן של נשים בתחום המדע. מאז ועד היום חלו שינויים ומקומן של נשים במדע הינו משמעותי וחשוב אך גם כיום לא הונף דגל השוויון של השתתפות נשים במדע. פעילות של נשים בתחום המדע מביאה ערך מוסף כישורים ודפוסי חשיבה מגוונים ככל שיותר נשים מצטרפות לעולם המדע התרומה היא כמובן כמותית ויותר מכך איכותית.
