5 ימים אחרי לידת ביתה השישית במרכז הרפואי זיו, באנצ'י קסאו משתחררת היום ממחלקת היולדות, תחזור למרכז הקליטה המשמש להם בית ותתאחד עם 4 ילדיה כשהיימנוט עדיין לא תהיה שם לחגוג את לידת אחותה הקטנה.
רגע לפני השחרור באנצ'י העובדת במחלקת המשק של המרכז הרפואי ובעלה נפגשו עם מנהל המרכז פרופ’ סלמאן זרקא ועם הצוות הרפואי שטיפל בה לאורך ההיריון המורכב ובלידה. לבתם החדשה בחרו ההורים לקרוא צנאת (Tzenat), שפירושו באמהרית "כוח" – שם המסמל את התקווה העצומה של המשפחה לשובה של היימנוט הביתה. במהלך הביקור חיזק פרופ’ זרקא את בני המשפחה, השתתף בשמחתם על הולדת צנאת, והביע את הזדהותו עם הכאב והגעגוע המלווים אותם מאז היעלמותה של היימנוט.
אב המשפחה טפסאי מבקש למסור: "אני מוצף ברגשות – מצד אחד שמחה גדולה על חיים חדשים, ומצד שני כאב עצום שחותך לי את הלב. כאב שלא מרפה כבר למעלה משנתיים. ברצוני לשתף בשמחה ובתודה: אשתי באנצ'י ילדה את צנאת, תינוקת יפה ובריאה. המפגש עם החיים החדשים הוא תמיד מרגש, ושתיהן מרגישות טוב. אני רוצה להודות מכל הלב למרכז הרפואי זיו ולכל צוות יולדות על הטיפול המסור, הרגישות והליווי החם לבאנצ'י ולבתנו הצעירה. עלינו לישראל מתוך אמונה עמוקה ואהבה למולדת. אנחנו חיים כאן מתוך תחושת מצווה ושייכות, ומרגישים כבוד גדול לגדל כאן את המשפחה שלנו. אבל כבר 826 ימים שהמשפחה שלנו קרועה והלב שלנו מדמם, עם כל השמחה העצומה על הולדת צנאת – היא איננה תחליף להיימנוט שלנו. היימנוט היא אחות גדולה, מקומה הוא כאן, לצידנו, לצד אחיה הקטנים, מחבקת את אחותה החדשה. היא חייבת לחזור הביתה. אנחנו חייבים את זה, עם ישראל חייב את זה. אני רוצה להבהיר בכאב שבניגוד לפרסומים אין כל חדש בחקירה. נכון לרגע זה, על פי מה שידוע לנו, אין שום התקדמות או קצה חוט בחקירה. אנחנו חיים מרגע לרגע בכל יום בציפייה לעדכון שיבשר אחרת, אך לצערי זה לא קורה. היימנוט נחטפה ממש לא רחוק מכאן. במדינה שיודעת להגיע לכל מקום בעולם ולהחזיר את אנשיה גם מידי האויב המתוחכם ביותר – לא ייתכן שלא מצליחים למצוא ילדה קטנה שנעלמה בתוך גבולות המדינה. אני חוזר ומבקש – יש להקים לאלתר צוות חקירה מיוחד, בשילוב ובתמיכה מלאה של השב"כ. יש להפעיל את כל הכלים הטכנולוגיים והמודיעיניים של המדינה כדי למצוא את הילדה שלנו. רק כך נוכל באמת לחזור לחיים שלנו. גם ברגעי היגון העמוקים שלנו יש נקודת אור: אני רוצה להודות לעם ישראל על התמיכה הבלתי פוסקת, החיבוק החם והשותפות בצער ובמאבק שלנו. אתם הכוח שלנו. אם היימנוט לא תחזור הביתה בשבועיים הקרובים, אנחנו נצא לצעדה. אני קורא לכל אזרחי המדינה, לכל אבא ואמא, להצטרף אלינו ולצעוד איתנו יחד. אל תשכחו את היימנוט". פרופ’ סלמאן זרקא, מנהל המרכז הרפואי זיו אמר: “כרופא וכהורה, אני מתקשה להשלים עם המחשבה שילדה עדיין אינה נמצאת במקום הטבעי והבטוח ביותר – בבית, לצד משפחתה. דווקא כאן, בין קירות מחלקת היולדות במרכז הרפואי זיו, שבהם אנו זוכים מדי יום לראות חיים חדשים מתחילים ותקווה מתחדשת, בולט עוד יותר חסרונה של היימנוט. לצד השמחה הגדולה על הולדת הבת החדשה למשפחת קסאו, הלב ממשיך להיות עם היימנוט ועם הגעגוע העמוק אליה. אנו מתרגשים עם באנצ'י וטפסאיי, מחזקים אותם במסעם הארוך והכואב ומלווים אותם באהבה, בתקווה ובתפילה. קהילת זיו כולה מייחלת לשובה המהיר של היימנוט ומקווה לבשורות שיביאו נחמה ושמחה למשפחה כולה. זו חובתנו כחברה וכקהילה להמשיך לזכור, לחבק ולקוות עד שהיימנוט תשוב הביתה". המרכז הרפואי זיו מצטרף לקריאת המשפחה ולקריאת הציבור כולו להמשיך לעסוק בגורלה של היימנוט, לדרוש תשובות ולשמור את סיפורה בתודעה הציבורית עד לשובה הביתה.
