בצפון: בית הספר היסודי נחשוני החולה ביסוד המעלה נמצא בראש הרשימה, ברנקו וייס בקרית שמונה בתחתית.

יש לציין כי המדד נקבע על פי השכלת ההורים, רמת ההכנסה במשפחה וארץ מוצא התלמידים, ולא על פי רמת ההשכלה. דוגמא לכך הוא בית הספר דנציגר, אשר למרות הישגיו נמצא בתחתית הרשימה.

שירי פריאנט

 

לראשונה מפרסם השבוע משרד החינוך את דירוג בתי הספר בארץ – דירוג סוציו-אקונומי של כל בתי הספר על פי עשירונים. במשך שנים רבות נמנע משרד החינוך לפרסם תוצאות אלו מהחשש שההורים ירשמו את ילדיהם לבתי ספר שמדורגים בעשירון העליון ואז תיווצר הפרדה בין השכבות החלשות לחזקות.

 

השבוע מפרסם משרד החינוך את ציוני בתי הספר בארץ. המדדים של משרד החינוך מורכבים מארבעה נתונים: השכלת הורי התלמידים (40%), רמת הכנסה לנפש במשפחה (20%), מידת הפריפריאליות של בית הספר (20%) והגירה ממדינות מצוקה (20%). גם בפרסום דו”ח זה נחשפים הפערים הקיימים במערכות החינוך בארץ. על פי הממצאים ניתן לראות כי בתי ספר אשר גובים סכומים גבוהים יותר עבור שכר הלימוד מדורגים בעשירונים העליונים (מדד טיפוח 1-2) בעוד שרבים מבתי הספר הערביים משתייכים לעשירונים הנמוכים (מדד טיפוח 9-10).

 

מדד הטיפוח מחושב לכל תלמיד לפי שלב החינוך בו נמצא (יסודי, חטיבת ביניים או חטיבה עליונה) ועל פי כך נקבע ציונו. מדד בית הספר נקבע על פי הציון הממוצע של כל תלמידי בית הספר.

 

בתי הספר שנמצאים בעשירון העליון, על פי נתוני המדד, הם בתי ספר אשר גובים שכר לימוד גבוה מהמקובל או אשר מבצעים מיונים לתמידים, כגון: תלמה ילין בגבעתיים, עירוני א’ לאומניות תל אביב וריאלי בחיפה. כמו כן, ניתן לראות כי רוב בתי הספר הדמוקרטים והאנתרופוסופים נמצאים בעשירון העליון. מכאן ניתן להסיק שרוב השכבות החלשות לא יכולות להרשות לעצמן, בדרך כלל, ללמוד בבתי ספר אלה בשל שכר הלימוד הגבוה ותנאי הקבלה הקשים.

 

ציוני בתי הספר בגליל העליון

 

בבתי הספר היסודיים, על פי המדד של שנת 2017, נמצאים בעשירון העליון בתי הספר: “נחשוני החולה” שביסוד המעלה (מדד 3), רמת כורזים באליפלט, עיינות הגליל בעמיר, לב העמק בנאות מרדכי (מדד 4), עלי גבעה בכפר גלעדי (מדד 5), הגומא בכפר בלום והנדיב במטולה (מדד 6). לעומת זאת, בדירוג בתי הספר היסודיים נמצאים בעשירון התחתון בתי הספר: עוזיאל ומצודות בקרית שמונה (מדד 7), מבוא גליל באיילת השחר (7) המגינים, תל חי, רמב”ם וחפץ חיים בקרית שמונה (מדד 8), כאשר בתחתית הרשימה נמצאים בתי הספר יאנוש קורצ’ק קרית שמונה (מדד 9) ויצחק הנשיא (מדד 10).

 

בבדיקה של חטיבות הביניים באיזור נמצא בראש הרשימה מקיף עינות הירדן שבקיבוץ עמיר במדד 4, כשאחריו נמצאים בתי הספר: הר וגיא ועמק החולה במדד 5, דרכא דנציגר ואולפנית דרכא במדד 7 ובתחתית ישיבת דרכא המתמיד במדד 8.

 

בבדיקה של החטיבות העליונות, מוביל שוב עינות הירדן עם מדד 4, כך גם הר וגיא. עמק החולה שבכפר בלום נמצא במדד 5, ישיבת דרכא המתמיד במדד 6, אולפנית דרכא מדד 7, דרכא דנציגר מדד 8 ובתחתית בית הספר ברנקו וייס שבקרית שמונה עם מדד 10, המדד הנמוך ביותר.

 

יש לציין כי המדד נקבע על פי מצב סוציואקונומי של תלמידי בית הספר ומשפחתם, ואין הציון מעיד על הישגי בית הספר ותלמידיו. דרכא דנציגר, אשר מדורג במדד 8 הנמוך, הגיע להישגים לימודיים ראויים לשבח בשנה האחרונה, למרות שתלמידיו משתייכים על פי המדד לשכבות החלשות.

 

מצד שני, מתחשב משרד החינוך בנתוני המדד על מנת לחזק את השכבות החלשות. למשל, בבתי הספר, שנמצאים בעשירונים הנמוכים, מספר התלמידים המקסימלי נמוך משל מספר התלמידים שלומדים בבתי הספר בעשירונים העליונים. כמו כן, בתוכנית בית הספר של החופש הגדול, במשפחות מעשירונים נמוכים, ההורים אינם משתתפים במימון התכנית, בעוד שבעשירונים הגבוהים גובה ההשתתפות הוא 450 שקלים.

 

ממשרד החינוך מוסיפים כי לצד כל אלה יש את תכנית השר לקידום מערכת החינוך בצפון, בעלות של מעל כחצי מיליארד שקלים, הכוללת חוג לכל ילד בכיתות ד’-ה’, שיפור סביבת הלמידה של תלמידים מעשירונים נמוכים ותכנית “אתגרים” למגזר הערבי לקידום האוכלוסייה הערבית בעלות של 70 מיליון שקלים.