הסניגוריה הציבורית פרסמה השבוע דוח בדבר תנאי המאסר במתקני הכליאה לשנת 2016.
באיזור קרית שמונה, ביקרה הסניגוריה בשלושה בתי סוהר: בצלמון נחשפו ליקויים רבים, הכוללים: תנאי אוורור ותאורה בלתי נאותים, מקלחות מוזנחות והיעדר תוכנית שיקום לאסירים דוברי ערבית. בבית הסוהר חרמון נצפתה ענישה משמעתית קיצונית ויחס בלתי הולם לאסיר, ובהיכל המשפט בקרית שמונה נכבלים כלואים בניגוד לחוק.
שירי פריאנט
ביום ראשון פרסמה הסניגוריה הציבורית את הדוח בדבר תנאי המעצר והמאסר במתקני הכליאה לישראל לשנת 2016. באזור קריית שמונה ביצעה הסניגוריה הציבורית ביקורים בבתי הכלא צלמון וחרמון, ובבית המעצר בהיכל המשפט בקריית שמונה. דוח זה מהווה סיכום שנתי לכל הליקויים המרכזיים שנמצאו בביקורים הרשמיים שערכו אנשי הסניגוריה הציבורית במהלך שנת 2016.
זהו הדוח ה-13 שמפרסמת הסניגוריה הציבורית בנושא תנאי הכליאה. דוח זה נועד לרכז ממצאים וליקויים במגוון נושאים שעלו מדוחות הביקורת הפרטניים שנערכו בעקבות ביקורים רשמיים של אנשי הסניגוריה הציבורית במהלך שנת 2016, ב-24 מתקני כליאה המצויים באחריות שירות בתי הסוהר וב-10 מתקני מעצר המצויים בבתי המשפט, כשביניהם גם בתי הסוהר צלמון וחרמון ובית המעצר בקרית שמונה. מן הדוח עלו הליקויים הבאים:
בבית סוהר צלמון נמצא כי האגף התורני (אגף 2) אינו ממוזג ואף לא מותקנים במקום מאווררי תקרה, בדומה לאגפים אחרים במתקן. אחד הכלואים הלין על כך שבהיעדר מיזוג באגף ובתאים, מזג האוויר השורר במקום בעונת הקיץ גורם לכלואים מצוקה גדולה. כן ציין כי בחצר הפנימית באגף שורר חום כבד, ותיאר אותה כ”סאונה תמידית”. כלואים מאגף העצורים עד תום ההליכים (אגף 6) הלינו גם הם על החום הכבד השורר במקום, וטענו כי אין במאווררים הקיימים בתא כדי להקל על עומס החום. כן נטען כי פעולת המאווררים גורמת לרעש רב בתאים. ממפקד בית הסוהר נמסר למבקרים כי התלונות בנושא מוכרות, וכי הם מנסים להקל על החום השורר במתקן ככל הניתן. כך למשל, צוין כי באגף אסירי עבודה (אגף 4) הותקנו אמצעי מיזוג. כמו כן, נמסר כי נציבות שב”ס החלה להפעיל בבית סוהר גלבוע תכנית “פיילוט” של מיזוג המתקן.
ליקוי נוסף אשר נמצא בבית סוהר צלמון הוא מצב המקלחות. בצלמון התרשמו המבקרים מהסניגוריה כי מצב המקלחות המשותפות באגף הקליטה טעון שיפור משמעותי ומיידי. בין היתר, המבקרים הבחינו בכך שבתאי המקלחות לא מותקנים ראשי מקלחת וכן לא מותקנת מראה מעל הכיור. האריחים על קירות המקלחת שבורים ובמקום שרר ריח רע מאוד ואף נצפו בו תיקנים. גם מצב המקלחות באגף 5 היה טעון שיפור וגם שם הבחינו המבקרים בתיקנים. כמו כן, בתא המשמש להחזקת קטינים באגף עצורי הימים- אין בתא המקלחת ראש מקלחת.
תגובתה של גנ”מ עליזה יעקובי מאוגוסט 2016 לנושא: “המקלחות מתוכננות לעבור שיפוץ במהלך שנת 2017 בכפוף לאישור תקציבי. בנוסף לכך, אגף המעבר צפוי לשנות את מיקומו לאגף אחר, שם תנאי התברואה טובים יותר”.
כמו כן, בבית סוהר צלמון נמצא כי השיעורים במרכז החינוך מתנהלים בשפה העברית בלבד, אף על פי שהרוב המוחלט של הכלואים במקום הם דוברי השפה הערבית. לדברי קצינת החינוך, הכלואים אינם מעוניינים ללמוד בשפתם על אף שהוקצו לכך משאבים. למבקרים נמסר כי על מנת לסייע לכלואים המתקשים בשפה העברית ולומדים בכיתת המתחילים, ישנו עוזר הוראה דובר השפה הערבית. כמו כן נמצא כי קבוצת הטיפול בעברייני מין מתקיימת בשפה העברית בלבד, בניגוד לקבוצות טיפוליות אחרות אשר מתקיימות גם בשפה הערבית.
תלונות בדבר ענישה משמעתית קיצונית ויחס לא הולם התקבלו בבית הסוהר חרמון במהלך ביקור הסניגוריה באגף המעבר. אגף זה משמש להרחקת כלואים מהאגפים בהם הם שוהים, על רקע בעיות אשר עולות בהליך הטיפולי, כגון: חוסר שיתוף פעולה, בעיות משמעת וכדומה. במקום הוחזק כלוא אשר מסר למבקרים כי הוא שוהה בתא מבודד מזה עשרה ימים, והלין על כך שאינו מקבל תשובות ברורות באשר לסיבת השמתו באגף המעבר. המבקרים סברו כי מאחר שתנאי המחייה הקיימים באגף המעבר ירודים באופן משמעותי מאלו הקיימים באגפים הרגילים, השמתם של כלואים באגף זה מהווה מעין “ענישה” פסולה. המבקרים סברו כי ככל שכלוא מסרב לשתף פעולה עם ההליך הטיפולי או מבקש להביא את הליך הטיפול לסיומו, יש לכבד את בקשתו ולאפשר לו לעשות כן. אין לנסות לשכנע כלואים לשוב להליך הטיפולי בדרך של כפייה.
ממפקד בית הסוהר נמסר למבקרים במועד הביקור כי מדובר בכלוא שסובל מפרנויה, אשר הועבר לאגף המעבר בשל חשש להתאבדות. לאחר שנבדק על ידי פסיכיאטרית, נמצא כי האסיר צריך לשהות בתנאי פיקוח. מאחר וסגל בית הסוהר אינו מכוון לפקח על אסירים עם נטיות אובדניות, הוחלט להעבירו לבית סוהר אחר. כמו כן, מוסיף מפקד בית הסוהר כי השהייה באגף היא קצרה ואינה עולה על תקופה של 10 ימים.
בהיכל המשפט בקריית שמונה מצאו המבקרים כי כובלים כלואים במקום ציבורי בניגוד לחוק. סעיף 9א’ לחוק המעצרים וסעיף 11א לפקודת בתי הסוהר מורים כי עצור או אסיר לא יהיה כבול במקום ציבורי, למעט החריגים המנויים בחוק. לצורך כך, הוגדר בחוק “מקום ציבורי” באופן רחב, כמקום שלציבור או לחלק ממנו גישה אליו. למרות זאת, בביקור בהיכל המשפט בקריית שמונה נמצא כי הכלואים מובלים לאולמות הדיונים דרך מעלית ייעודית, כשהם כבולים ברגליהם ובידיהם. בכניסה לאולם המשפט משחררים אנשי סגל נחשון את כבלי הידיים, אך לא את כבלי הרגליים, כך שהם נותרים כבולים במהלך הדיון.
תגובת גנ”מ עליזה יעקבי לנושא: “העצורים אינם נכבלים באופן גורף אלא על פי שיקול דעת המפקד במקום ולאחר בחינת מספר פרמטרים ותיעוד של ההליך.”
הסניגור הציבורי הארצי, ד”ר יואב ספיר, מתייחס לדוח הארצי בו עלו ליקויים קשים בחלק ממתקני הכליאה בארץ, ביניהם: צפיפות בלתי נסבלת בתאים, תנאי תברואה ירודים ופגיעה חמורה בכבודם של האסירים: “הדוח הנוכחי מציג תמונת מצב מטרידה של הפרת זכויות מתמשכת של עצורים ואסירים ושל פגיעה בכבוד האדם. ההומניות של חברה נמדדת גם ביחסה לחלשים ביותר, ואלה שנמצאים מאחורי סורג ובריח הם אוכלוסייה פגיעה במיוחד. כפי שבית המשפט העליון קבע פעמים רבות, אדם שנכנס לבית הסוהר נשללת ממנו חירותו, אך הוא אינו נפרד מזכותו לכבוד אנושי. בנוסף, החזקתם של אסירים בתנאים הולמים מקדמת גם את שיקומם, ולחברה יש אינטרס ראשון במעלה בכך. אך לאחרונה, ניתן פסק דינו החשוב של בית המשפט העליון שקבע, בין היתר בהסתמך על דוחות הסניגוריה הציבורית, כי יש להקצות לכל אסיר ועצור שטח מחייה ראוי. פסק הדין הוא הזדמנות לשינוי משמעותי. אנו מקווים כי כלל הגורמים הרלוונטיים ימשיכו לעשות שימוש במידע הרב המובא גם בדוח זה, על מנת להביא לשיפור ממשי של תנאי הכליאה”.
משירות בתי הסוהר לא נמסרה תגובה עד סגירת הגליון.
