כמעט שנתיים עברו מאז הודיעו במכללה האקדמית אוהלו על כוונה להתמזג עם המכללה האקדמית תל-חי * לפני כ-4 חודשים אושרה ההחלטה במוסדות של שתי המכללות * יו”ר הוועד המנהל של תל-חי, אריק דיין, וחבר הוועד המנהל של אוהלו, יוסי נקש, התראיינו למידע 8 והסבירו כיצד יתבצע תהליך המיזוג, מי ינהל בפועל את המכללה המאוחדת ולמה לקח כל כך הרבה זמן לחתום על ההסכם?

 

כבר בתחילת שנת 2017, הודיעו המכללות האקדמיות תל-חי ואוהלו על כוונתן להתמזג. זאת בהמשך להחלטת משרד החינוך והמועצה להשכלה גבוהה לאיחוד מכללות ההוראה עם אוניברסיטאות ומכללות מובילות בארץ. איחוד זה נוצר כחלק ממהלך אסטרטגי שייצור מכללה גדולה ומשמעותית לאזור.

בהסכם ההבנות שנחתם בין המכללות לפני כשנתיים, נקבעו העקרונות להסכם האיחוד, ובהם ההסכם שלימודים לתואר ראשון ושני וההשלמה לתעודת הוראה המתקיימים באוהלו, והלימודים לתואר ראשון ושני בחוג לחינוך המתקיימים בתל- חי, ימוזגו לגוף אחד.

ראש מועצת גולן דאז, אלי מלכה, אמר כי מדובר במהלך היסטורי ומשנה מגמה, ודימי אפרצב, ראש מועצת קצרין הוסיף כי מהלך שכזה יאפשר להגדיל את תקציב המכללה המאוחדת, ישפר את התשתיות הקיימות, יגדיל משמעותית את מספר הסטודנטים שיתגוררו באזור וישפיעו על הדמוגרפיה בגליל ובגולן.

אך למרות הכוונות הטובות של שני הצדדים, הדרך להשגת המיזוג לא הייתה סוגה בשושנים, ורק באפריל האחרון התקבלה פה אחד ההחלטה לאישור המיזוג באסיפת חבר הנאמנים של מכללת אוהלו והוסכם על קידום התהליך הלכה למעשה. “אני שמח שהוועד המנהל של מכללת אוהלו התעלם מעסקנות פוליטית ונסיונות של גורמים אינטרסנטיים לטרפד את חתימת ההסכם מצד אוהלו. גישה עניינית לטובת המכללות והאזור גברה על אינטרסים זרים”, כך אמר אפרצב לאחר קבלת ההחלטה. במכללה האקדמית תל-חי אושר הסכם המיזוג במושב חבר הנאמנים של המכללה שהתכנס לפני כחודש.

בעיקרון, כוונת המיזוג היא ששתי המכללות, שבמהלך השנים האחרונות הצליחו לבסס מעמדן כמכללות מובילות בתחומן, ישמרו על איכות וחדשנות, ובנוסף לפיתוח האקדמי, תפעל המכללה המאוחדת לפיתוח וקידום הגליל גם מבחינה כלכלית וחברתית.

מה זה אומר בפועל? איך יראה המבנה הארגוני של המכללה ומי ינהל אותה? את זה ניסיתי  להבין בראיון עם אריק דיין, יו”ר הוועד המנהל של המכללה האקדמית תל-חי, ויוסי נקש, חבר הוועד המנהל של המכללה להוראה אוהלו.

אז בואו נתחיל בשאלה המתבקשת- למה לקח כל כך הרבה זמן?

נקש: “מכמה סיבות. הראשונה היא פוליטיקה אזורית. לגליל ולגולן יש כל כך הרבה דברים משותפים, אבל עדיין האיחוד גרם לכל כך הרבה התנגדויות כי יש כאלה שחושבים שמדובר בשני אזורים שונים לחלוטין. בפועל, בכל פעם שמאחדים כוחות- משהו גדול קורה. בדיוק כמו בענף היין או ענף התפוחים. סיבה נוספת היא הנושא האקדמי. העולם האקדמי שמרן ולוחמני, וגם על זה היינו צריכים להתגבר. החלטנו שאנחנו לא מתנגחים, אלא בונים תהליך הסכמות ומבינים מי יעשה מה ואיך. היינו צריכים לטפל בכל הפחדים וגם להזיז כמה אנשים שפגעו בתהליך, אבל ככה צלחנו. אריק ואני מגיעים מן העולם העסקי, ובסופו של יום, הבנו שזה ממש כמו לסגור עסקה. ואנחנו יודעים איך לעשות את זה”.

הזכרת פוליטיקה, בגולן היו הרבה מאבקים פוליטיים סביב הסוגיה של המיזוג. מדוע הנושא גרם לכזאת סערה?  

 

נקש: “הייתה לאנשים מסויימים מחשבה שמכללת אוהלו תאבד את היתרון שלה כמכללת חינוך עצמאית ומובילה ברגע המיזוג עם תל-חי. קיימנו הרבה ישיבות והתחייבויות שכל מכללה תשאר במקומה ותמשיך לצמוח, ובמקביל, החיבור הזה ייתן לנו כוח להצמיח דברים חדשים שאין לנו עדיין”.

מבחינת תל-חי, המיזוג הוא יתרון. עד כה הסטודנטים לחינוך לא קיבלו תעודת הוראה בסיום לימודיהם במכללה.

דיין: “מכללת תל-חי אינה יכולה להעניק תעודות הוראה. ניסינו בעבר לבקש מהמל”ג (המועצה להשכלה גבוהה) ולא קיבלנו אישור. חלק מהסיבות למיזוג היא אכן היכולת לתת לסטודנטים שלנו, שלומדים חינוך במשך 3 שנים, תעודות הוראה. מה שקורה בפועל זה שהם מסיימים את לימודיהם וממשיכים לחפש מכללות לחינוך על מנת לעסוק בהוראה בגופים הפורמליים, ולכן אכן מדובר ביתרון”.

גם אתם נתקלתם בהתנגדויות למיזוג?

דיין: “היו התנגדויות בשתי המכללות. החשש היה שהרמה האקדמית תרד או שהמיזוג יקשה על גיוס תרומות ומענקי מחקר. קיימנו הרבה שיחות עם אנשי הסגל, עדכנו אותם בכל פרטי ההסכם ועשינו עבודה ארוכה בשביל להרגיע חששות. קודם כל, התחייבנו שלא יהיו פיטורים כתוצאה מהמיזוג וגם בעלי תפקידים באוהלו יקבלו מקום במכללה המורחבת. בסך הכל, המטרה שלנו היא להעצים את המוסד המשותף הזה ולהגדיל אותו”.

כלומר, שתי המכללות יישארו פיזית במקומן?

נקש: “יישארו שני אתרים עם שם אחד. סיכמנו שהשם יישאר תל-חי, וגם זה לא היה פשוט. בסופו של דבר, יהיה נשיא אחד למכללה ומנכ”ל אחד. יש כבר מבנה ארגוני ראשון וישנן הסכמות ברורות לגבי מי יעשה מה. בהתחלה יהיו שני וועדים מנהלים לתקופת ביניים, אבל בסופו של התהליך יהיה וועד אחד והנהלה אחת, כאשר קמפוס אחד יהיה בקצרין ושני קמפוסים נוספים בתל-חי”.

דיין: “בתל חי ישנם כ-700 סטודנטים בחוג לחינוך ובאוהלו 800. אי אפשר להעביר את כולם לקמפוס אחד. בגלל הרגישות של הנושא, אנחנו רוצים לעשות את התהליך בצורה חכמה, לבנות תוכניות חומש אקדמיות ופיזיות, ולפתח את שני הקמפוסים. לאחר מכן, לפי הצורך שיעלה בשטח, נחליט איפה ימוקם כל דבר”.

האם זה לא חסרון לטרטר סטודנטים ממקום אחד לשני?

דיין: “אני חושב שהמרחק משמיר לקצרין או משמיר לתל-חי הוא מרחק דומה, כך שזו לא אמורה להיות בעיה והרעיון הוא לא לטרטר את הסטודנטים. לכל סטודנט יהיה “קמפוס-בית” אחד שבו הוא ילמד.  יש הרבה מוסדות השכלה שנמצאים במקומות שונים. גם לתל-חי יש מעבדות מחקר באגמון החולה ושיתוף פעולה בלימודי רפואה עם הפקולטה לרפואה בצפת. אני לא רואה בכך קושי או מאמץ מצד הסטודנטים”.

כיצד המיזוג יתרום לאזור, לדעתכם?

נקש: “המיזוג הזה הוא תשתית לאוניברסיטה שאנו מייחלים לה כבר הרבה מאוד שנים. בלי מיזוג כזה לא תוכל לקום פה אוניברסיטה. שנית, המדינה מעודדת חיבורים שכאלה ונוכל לקבל תקציבים לבנייה ופיתוח, שכל מכללה לא הייתה מקבלת בנפרד. דבר נוסף, המיזוג יאיץ את הגורם המחקרי לרמה שאף מכללה לא נמצאת בה היום. והדבר הכי חשוב זה היכולת שלנו לפתח תחומים חדשים, מפוד-טק ועד היי-טק חקלאי, והיום האזור צריך את זה כאוויר לנשימה. במיוחד עם המשברים שקיימים בענף החקלאות והכלכלה”.

דיין: “גם לגודל יש יתרון גדול. מכללת תל-חי הינה מכללה גדולה ויציבה, בה לומדים 3,500 סטודנטים. חיבור של שתי המכללות יכול ליצור סינרגיה. המטרה היא שיהיה יותר מהכל בגליל ובגולן. יותר סטודנטים, יותר מעונות, יותר מעסיקים, יותר אוכל, יותר ספקים. פשוט יותר”.

עלה חשש מכיוון שאוהלו יושבת על אדמות שנחשבות בעיני מדינות אירופאיות כשטחים כבושים. האם הדבר יקשה על השגת תרומות ומענקי מחקר אירופאיים?

נקש: “להפך. מה שקורה בגולן כרגע, מאז הכרזת רמת טראמפ, לדעתי רק יאיץ את הנושא בצורה בלתי רגילה. הרבה גופים בינלאומיים פונים לגולן בגלל החיבור האמריקאי”.

ובפועל, מתי תהיה מכללה אחת?

נקש: “ההערכה היא שבספטמבר 2020 תפתח שנת לימודים כמכללה אחת. השנה עוד נעשה פעילויות שיווקיות ונלמד להכיר אחד את השני”.