מידע 8

  • מידע 8, ת.ד 682, קריית שמונה
  • 1-700-703388
  • ziv.meida8@gmail.com

בית המשפט המחוזי בנצרת קבע: אולם האירועים (זיקוקים) ייהרס

בית המשפט המחוזי בנצרת קבע: אולם האירועים (זיקוקים) אשר הוקם בכניסה הצפונית לקריית שמונה ייהרס 3 האולם הוקם בראשית שנות האלפיים על קרקע המיועדת למפעלי תעשייה 3 בית המשפט המחוזי בהכרעתו: “התנהלות זו הינה בבחינת תרמית ובוודאי בגדר הפרה יסודית של החוזים והיא בניגוד לתכלית לשמה הוקצו המקרקעין בפטור ממכרז…”

אולם האירועים שהקים איש העסקים ותושב העיר קרית שמונה לשעבר, גבי אדרי, על קרקע המיועדת למפעל תעשייתי בקריית שמונה ייהרס, והקרקע תושב למדינה – כך קבע בית המשפט המחוזי בנצרת, שדחה ערעור שהגישו החברות אדרי-אל ותמדים, שבבעלות אדרי, על החלטת בית משפט השלום בנצרת לפני שנה, שהורה על ההריסה. מעיון בפרוטוקול הערעור המשפטי עולה כי אולם האירועים נבנה על קרקע שהוקצתה לחברות על-ידי רשות מקרקעי ישראל (רמי) בפטור ממכרז למטרת הקמת מפעל מזון. שופטי בית המשפט המחוזי בנצרת דחו פה-אחד את הערעור וקבעו כי החברות רימו את רשות מקרקעי ישראל והפרו את החוזה עמה. הרכב השופטים לא הסתפק בכך ובנוסף חייב את החברות בתשלום 25 אלף שקלים הוצאות משפט.

בשנת 2000 הקצתה רמי לחברות בפטור ממכרז, שתי חלקות קרקע צמודות בשטח של 1.7 דונם, באזור התעשייה בקריית שמונה, לצורך הקמת שני מפעלים לייצור מזון ותוספי מזון. הקרקע נמסרה לחברות בהמלצת משרד התעשייה וללא מכרז, בהתאם לחוק המאפשר הקצאת קרקעות למטרת תעשייה ומלאכה באזור עדיפות לאומית. אלא שבניגוד להתחייבות החברות להקים מפעל ליצור מזון, הן הקימו על הקרקע מגרש חניה ואולם אירועים הזכור בשמו האחרון אולמי זיקוקים. על רקע זה הודיעה רמי לחברות בשנת 2007 על ביטול הסכם החכירה ביניהן, ואף הגישה באמצעות עוד רן עמיאל תביעה לסילוק יד מהקרקע ומתן צו מניעה קבוע האוסר על שימוש חורג בקרקע, וכן תבעה את השבת הקרקע למדינה.

מנגד טענה אדרי-אל כי בחלק מהמבנה שהקימה פעל מחסן גלילים העונה על הייעוד התעשייתי הנדרש, וכי בשנת 2006 קיבלה החברה היתר מאת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה לשימוש חורג למטרת הפעלת אולם אירועים. עוד טענה אדרי-אל כי שינתה את השימוש במבנה רק לאחר שניסתה, ללא הצלחה, לקיים מפעל במקום. בנוסף היא טענה כי ייגרם לה נזק רב אם אולם האירועים, בו מועסקות משפחות רבות, ייהרס. שופטת בית משפט השלום דאז, רננה גלפז-מוקדי, קיבלה את טענות רמי וקבעה כי הודעת ביטול ההסכם על-ידי רמי נעשתה כדין, מאחר שהחברות הפרו את ההסכמים שעליהן חתמו, ולכן הן גם חויבו להרוס את אולם האירועים ולהשיב את הקרקע לרמי כשהיא פנויה ונקייה בתוך 90 ימים – אחרת רמי תהיה רשאית להרוס את האולם על חשבונן.

בנוסף, השופטת קיבלה את טענת רמי, לפיה החברות פעלו בחוסר תום-לב, כאשר מלכתחילה לא התכוונו להקים במקום מפעל אלא אולם שמחות. לאחר שנחתמו הסכמי הפיתוח, מיהרו הנתבעות לברר כיצד ניתן לשנות את ייעוד המבנה ואף פעלו בוועדה כדי לבצע את הבנייה בהתאם לדרישות מאולם חתונות, כתבה השופטת והוסיפה כי החברות נטלו דרור לעצמן לעשות במקרקעין, אשר הוחכרו להם מתוך קרקעות הציבור, כבשלהן, בניגוד למטרה שלשמה ניתנו להן.

אדרי-אל ותמדים הגישו, באמצעות עוד ענת בירן, ערעור על פסק הדין, שבו טענו כי פעולותיהן לגיטימיות ונעשו בהתאם לחוזים עם רמי. עוד הן טענו כי רמי לא הייתה זכאית לבטל את החוזה עמן, וכי ביטול החוזה גרם להן לאובדן הכנסות. מנגד טענה רמי, בייצוג משותף של עוד רן עמיאל ועוד תמירה אלתר מפרקליטות מחוז צפון, כי יש לדחות את הערעור, וכי פסק הדין של בית משפט השלום היה מנומק בקביעותיו העובדתיות והמשפטיות.

השופטים סגן הנשיא זיאד הווארי, אשר קולה ודני צרפתי קבעו פה-אחד כי החברות של אדרי הסתירו מבית המשפט את המטרה האמיתית של התקשרותן עם רמי והציגו מצג-שווא כי הן מבקשות שהמקרקעין יוקצו להן למטרת הקמת שני מפעלי מזון, וכל זאת על-מנת לקבל מגרשים בפטור ממכרז וללא תמורה, תוך ניצול מדיניות ראויה המבקשת לעודד תעשייה באזור עדיפות לאומית, בעוד שלמעשה לא הייתה למערערות כוונה להקים מפעל אלא מבנה מסחרי מניב.

עוד נכתב בפסק הדין כי המערערות הקימו במגרשים מבנה למטרות מסחריות, תוך הפקת רווחים לאורך שנים ובהתעלם מהתחייבויותיהן והצהרותיהן, כמו גם מדרישות המשיבה לחדול מההפרות ובהמשך לפנות את המקרקעין. התנהלות זו היא בבחינת תרמית ובוודאי בגדר הפרה יסודית של החוזים, והיא בניגוד לתכלית לשמה הוקצו להן המקרקעין בפטור ממכרז, ועל כן בדין פעלה המשיבה לביטול החוזים, כפי שאושרו באופן נחרץ על-ידי בית המשפט קמא.

בית המשפט דחה את טענת אדרי-אל לפיה דרישת רמי להריסת המבנה מונעת מטעמים של נקמנות, כאשר נדחתה הצעה להסדר שיאפשר לחברות לקבל את שווי המבנה במסגרת מכרז פתוח: התנהלות המשיבה בנסיבות שכאלה, לא נקמנית, יש בה אלא הבטחת סדרי שלטון ומשפט.

מחברת אדריאל בבעלותו של גבי אדרי נמסרה התגובה: “ההחלטה להריסת המבנה לא חדשה. היא התקבלה לפני מעל לשנה. אני מנהל מו”מ עם המינהל למציאת פיתרון במקביל להתנהלות המשפטית ולדעתי זה יסתיים בלי להרוס את המבנה.”

Facebook
Google+
Twitter
LinkedIn
סגירת תפריט
דברו איתנו