“אינך יכול לבחור את האירועים בחייך, אך כן לבחור את ההתייחסות שלך אליהם” (זיג גזלר) מהו ייפוי כוח מתמשך ולמה כל כך חשוב, שכל אחד מאתנו יחתום עליו?

כתבה מאת: עו”ד יראת בנדלק ממשרד יאיר- בנדלק ושות׳.

צילום: סתו אבן חן

רובנו מעדיפים להמשיך את המרוץ בחיי השגרה, לרוץ לעבודה, לחזור הביתה, לדאוג לבני זוג, לילדים, לנכדים, ובין לבין, להספיק את כל מה שהחיים מחייבים אותנו לעשות. נוטים לדחות את המחשבה על שינויים מנטליים או בריאותיים שיכולים להתרחש לנו, או לבני משפחתנו, ללא כל הודעה מוקדמת. ומאותו רגע החיים לא יחזרו להיות כפי שהיו. הקושי המשמעותי בשינוי כזה הינו העובדה שאותו אדם שנפגע בריאותיות/מנטלית, אינו שולט עוד בחייו ורצונותיו אינם יכולים לבוא לידי ביטוי.

בשנת 2017 נפל דבר בישראל, נכנס תיקון מס’ 18 לחוק הכשרות והאפוטרופסות (משנת 1962) ועשה מהפכה של ממש בכל הקשור להליך האפוטרופסות, שהיה נהוג עד אותה עת. כיום, כל אדם בגיר מעל גיל 18, בעודו צלול, יכול להסדיר, מבעוד מועד את הדרך הטיפול בו, כולל זהות המטפל והאחראי בעניינו, לעת שחלילה בעתיד לא יוכל לקבל החלטות או להבין בדבר.

בייפוי הכוח יפרט האדם באיזה עניין מוסמך מיופה הכוח לפעול בשמו (עניינים רכושיים, עניינים אישיים לא כולל עניינים רפואיים, ועניינים רפואיים). בנוסף, יכול האדם לכלול הנחיות מקדימות לזמן שייפוי הכוח ייכנס לתוקף ולעניין פקיעתו. במידה והתחרט, החותם על ייפוי הכח, יוכל לבטלו ברגע שירצה באמצעות טופס הודעה על ביטול.

יתרון נוסף של עריכת ייפוי כוח מתמשך, הוא היותו מסלול “עוקף בית משפט”. נכון להיום לא נגבית אגרה, וההפקדה מתבצעת אצל האפוטרופוס הכללי. אין צורך בבקשת אישור מבית משפט, לא בזמן ההפקדה ולא בזמן המימוש. מדובר בהליך עצמאי ואלטרנטיבי להליך האפוטרופוס, פחות מתיש, הרבה יותר מכבד והכי חשוב החסוי שזקוק להפעלת יפויי הכח הוא אשר החליט, מי יטפל ומי ידאג לו כי האמין ורצה בכך כאשר היה כשיר לקבל החלטה כזו.

בעבר, כאשר אדם נפגע באופן בו היה לו קשה עד בלתי אפשרי עבורו לקבל החלטות או שאינו יכול בפועל לבצע פעולות הנדרשות לו בשגרת חייו, כגון: פגיעה מנטלית, פיזית או דמנציה ובכך הוגדר כ”חסוי”, היה על קרוביו, לפנות לביהמ”ש לענייני משפחה על מנת למנות לו אפוטרופוס. מדובר בהליך ארוך יחסית, הדורש הגשת מספר בקשות והודעות לביהמ”ש, במסגרתו לרוב נעזרים בעו”ד המתמחה בתחום ונדרשת הסכמת קרובי משפחתו מדרגה ראשונה.

כמו כן חשוב לדעת כי, בטרם קבלת החלטת ביהמ”ש, נדרשת עמדת האפוטרופוס הכללי וכן היועץ המשפטי לממשלה, שעד שלב זה אינם מכירים כלל את החסוי, ועדיין עמדתם מאוד מהותית לצורך מינוי אפוטרופוס. החסוי עצמו אינו חלק מההחלטה ונלקחת ממנו חירותו להחליט מי ישמור עליו ומי יחליט בענייניו. הליך זה כרוך במאמץ רב עבור משפחתו של החסוי, בהוצאות ההליך ושכר טרחה לעו”ד המייצג.

דוגמאות נפוצות לצורך המידי בהפעלתו של ייפוי כח מתמשך:

1. אדם מבוגר שהחל לסבול מדמנציה או מוגבלות בתנועה שמונעת ממנו לדאוג לענייניו.
2. אדם שעבר תאונה קשה והפך מוגבל פיזית.
3. אדם לאחר אירועים מוחיים ויכולתו הקוגניטיבית נפגעה.
4. אדם שבריאותו הנפשית נפגעה עד כדי חוסר יכולת לקבל החלטות המטיבות עמו.
מה כדאי לציין באותו ייפוי כוח מתמשך?
1.ענייניו האישיים צרכיו, בריאותו, מגוריו, ענייניו הנפשיים, הגופניים והחברתיים.
2. ענייני רכוש- נכסים, כספים, ניהול חשבונות בנק ועוד.
3. ענייני בריאות ניתן לקבוע מיופה כוח רק לעניינים רפואיים, בדר”כ רופא מסוים או בן משפחה.

עריכת ייפוי כוח מתמשך ניתן לבצע אך ורק ע”י עורך דין הרשום בלשכת עורכי הדין, אשר עבר הכשרה מתאימה והוסמך על ידי האפוטרופוס בכללי לערוך ייפוי כוח מתמשכים. (בייפוי כוח רפואי בלבד, הגורם המאשר יכול להיות גם רופא, אח, פסיכולוג או עובד סוציאלי).

*אין לראות במידע המובא כאן משום יעוץ משפטי ו/או תחליף ליעוץ ו/או חוו”ד משפטית וכל מקרה יש לבחון לפי נסיבותיו*

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב google
Google+
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn