מאז ומעולם אהבה ענבר יזרעאלי להתלבש, אך מעולם לא חשבה שתוכל להפוך את האהבה למקצוע. לאחר שסיימה תואר ראשון בתל-חי, עברה לגור ברמת גן, ממש מול “שנקר”. היא הבינה שזה לא במקרה ונרשמה לקורס סטיילינג אישי. מאז, היא הקימה את HELLO, המותג שלה לייעוץ סטיילינג וסידור ארונות, ממש כאן בגליל, בשביל להראות שלא צריך ללכת לשום אירוע בשביל להתלבש נכון ומדויק

 

גם עם 15 קילו יותר, ענבר יזרעאלי אהבה להתלבש. כנערה הסתובבה בשבילי הקיבוץ בו נולדה בבגדים שאינם תואמים את ההווי הקיבוצי, בלשון המעטה. “תמיד שאלו אותי בקיבוץ ‘לאן את הולכת שהתלבשת ככה?’ אבל אני לא הייתי צריכה אירוע מיוחד בשביל להתלבש יפה. בשבילי זה היה רגיל” מספרת ענבר.

בעוד כמה חודשים תחגוג יום הולדת 30. את הסטיילינג היא לא חשבה שתהפוך למקצוע. היו לה תוכניות אחרות בראש, אבל הגורל, הגורל כנראה שופע בסטייל וענבר פתחה את HELLO, הבייבי שלה, דרכו היא מעניקה שירותי סטיילינג, סידור ארונות ומוכרת אופנת יד שניה.

במבט על ענבר, ניתן לראות שהיא רואה את העולם בשילובים של צבעים לא שגרתיים, בדיוק כמו שמתמטיקאי רואה את העולם בנוסחאות ומספרים. “יש לי סגנון דרמטי בשילוב אורבני. אני אוהבת מאוד לשלב פרינטים. מכנס פסים עם חולצת נקודות, כזה” היא אומרת.

ענבר נולדה באיילת השחר והיא מתגוררת כיום בקיבוץ להבות הבשן, בבית עם חצר, בדיוק כפי שחלמה. יש לה ארבעה אחים ואחיות, רובם גרים במרכז. ענבר היא בת הזקונים.

ילדה שגדלה בקיבוץ, מאיפה בדיוק הגיע הסטייל?

“זה נכון, למדתי במסגרת הקיבוצית, שם לא ממש מקפידים על לבוש, אבל תמיד אהבתי ונשמתי אופנה. זה הגיע בגיל מוקדם יחסית. תמיד שאלו אותי בקיבוץ לאן אני הולכת, והנקודה היא שלא צריך ללכת לאנשהו בשביל להיראות טוב ומדויק. הלבוש שלי לא ממש חריג בתל אביב, אבל בקיבוץ זה ‘וואו’. אני לא מתלבשת בשביל שיגידו לי משהו, זה פשוט מה שרציתי ללבוש”.

ובכל זאת, מאיפה הגיע הסטייל?

“אני לא ממש יודעת. בתור נערה פחות הסתכלתי במגזינים. יכול להיות שזה הגיע יותר מהטלויזיה, למרות שהסטייל בישראל באותה תקופה היה ממש נורא. התאהבתי בבגדים, אני ממש אוהבת לעשות שופינג וכמעט ולא נכנסת לרשתות הגדולות”.

במהלך נעוריה היא עבדה בקיבוץ בחינוך הבלתי פורמאלי והגיל הרך. לאחר הצבא היא עברה לגור במרכז, ברמת הכובש, ואז חזרה לצפון מתוך ידיעה שהיא מתחילה  ללמוד בתל חי. “לפני שש שנים חזרתי לצפון בשביל ללמוד. לא ממש ידעתי מה, אבל ידעתי שאני רוצה שזה יהיה בתל חי. התחלתי בכלכלה וניהול ואחרי סמסטר אחד הבנתי שזה לא בשבילי. עברתי ללימודי שירותי אנוש ומדעי ההתנהגות וסיימתי את התואר לפני שנה. במקביל לתואר, עבדתי ברשת אופנה גדולה. הגעתי בתור מוכרת, כי ממש רציתי לעבוד מחוץ לקיבוץ, ותוך שבועיים בערך ביקשו לצרף אותי לצוות הניהול”.

 

“זה נכון, למדתי במסגרת הקיבוצית, שם לא ממש מקפידים על לבוש, אבל תמיד אהבתי ונשמתי אופנה. זה הגיע בגיל מוקדם יחסית. תמיד שאלו אותי בקיבוץ לאן אני הולכת, והנקודה היא שלא צריך ללכת לאנשהו בשביל להיראות טוב ומדויק”

 

מתי הבנת שאת רוצה להפוך את האופנה למקצוע?

“התקופה שלי בחנות חידדה לי את העובדה שאני אוהבת להלביש אנשים ולהתעסק עם בגדים. באותה תקופה הייתי 15 קילו יותר ממה שאני היום, כך שיכולתי להלביש גם נשים במידות גדולות. זה נושא חשוב, כי אני יודעת על עצמי כמה זה קשה. על בחורה רזה הכל נראה טוב, ומידות גדולות זה יותר מאתגר. היה לי יתרון בחנות ולכן נשים שקשה יותר להלביש נמשכו אליי ואז הבנתי שיש לי מה לתת ושאני ממש אוהבת את זה”.

עקב שינויים מנהלתיים, הזכיין של החנות פיטר את כל העובדים וענבר מצאה את עצמה מחוסרת עבודה, רק כמה חודשים לפני סיום התואר. אז, בעצם, היא גיבשה את התוכנית שלה. “חיפשתי עבודה בתחום משאבי האנוש ולצערי הרב לא מצאתי. לצערי כי אני ממש מחוברת לצפון ורציתי למצוא כאן עבודה בתחום שלמדתי. החלטתי שאני עוברת לגור במרכז כי זה הזמן שלי. אני רווקה, אני דואגת כרגע רק לעצמי והייתי חייבת לסמן לעצמי V שהייתי שם. שנה גרתי ברמת גן, ממש מול שנקר. חשבתי לעצמי שהמכללה נמצאת ממש מול הדלת שלי ואין מצב שאני לא אנצל את זה. באותה תקופה עבדתי בחברת השקעות, ולמרות שאהבתי את האווירה והאנשים, העבודה הייתה ממש משעממת. אמרתי שאם אני כבר פה, אני מוסיפה לעצמי משהו שייתן לי יותר עניין. נרשמתי לקורס סטיילינג אישי בשנקר ומשם לא נפתחו בפניי הרבה דלתות כמו שאני פתחתי לעצמי הרבה דלתות, שזה הבדל עצום”.

מה זאת אומרת?

“הייתי עם אופי מאוד חזק ומאוד אסרטיבי. תמיד עם יד על הדופק כדי לייצר לעצמי את הדברים. הרמתי שתי הפקות סטיילינג שעשיתי לעצמי. אחת הבנות שלמדה איתי הייתה צלמת והיה לנו חיבור טוב, אז החלטנו לעשות שיתוף פעולה. העלתי פוסט לפייסבוק וכתבתי שאנחנו מחפשות מאפרת מקצועית להפקה. המענה היה מטורף ולא הצלחתי להשתלט על כמות התגובות שקיבלנו. עד היום, אם אני צריכה אנשי מקצוע, יש לי למי לפנות. הרמתי עוד הפקה עם מישהי מהצפון שאני קונה אצלה בגדי יד שניה. היא זרמה איתי ועשינו צילומים”.

איך את מגדירה את הסגנון שלך?

“פעם, אם הייתי לובשת חולצת פסים, לא הייתי משלבת את זה עם מכנס מקושקש. זה היה מאוד מרובע מבחינתי. פרינט עם חולצה חלקה. היום זה כמה שיותר שילובים- מכנס פסים, חולצת נקודות,  הכל הולך. הסגנון שלי אורבני וגם מאוד דרמטי. תלוי לאן אני הולכת ומה אני רוצה לשדר”.

המותג HELLO בעצם נוצר לאחר שסיימה בשנקר. “רציתי להתחיל להתעסק עם סטיילינג. מבחינת זמן וכסף, לא היה לי אפשרות להתחיל עם זה במרכז, וגם די נמאס לי לגור שם. רציתי בית גדול עם מרפסת וירוק בעיניים. חזרתי לצפון והתחלתי לחפש דירות. אני מאמינה שכשאתה בתנועה אז דברים קורים. הגדרתי לעצמי שאני רוצה בית ‘נורמלי’ ובאמת מצאתי בית בלהבות הבשן, בדיוק כמו שרציתי. התחלתי לחפש עבודה בשירותי אנוש ועד היום אני מחפשת ולא מוצאת. הצפון מאוד קשה מהבחינה הזאת. תמיד היה לי בראש שאני קודם אמצא עבודה קבועה ואז יהיה זמן לסטיילינג. ראיתי שאני לא מוצאת עבודה, אז התחלתי לייצר לעצמי עבודה בסטיילינג. הוספתי את אופנת היד שניה והתחלתי להשתתף בכל מיני ירידיםשל מכירות בגדים, ובמקביל חיפשתי עבודה. לא רציתי לשבת בחוסר מעש בזמן שאני מחפשת והמשכתי בעשייה עם הסטיילינג. השתתפתי בירידים באגמון מרקט ובראש פינה, וזה נתן לי ‘פוש’ מטורף. הרבה נשים התחילו להגיע אליי הביתה. אני בוחרת את הבגדים שלי ממש בקפידה. אין אצלי סמרטוטים, זה ממש כמו בוטיק, רק עם מחירים שפויים בין 20 ל-100 שקלים. לצורך הדוגמא, עם 400 ש”ח אפשר לצאת מפה עם 2 שקיות”.

לא נתקלת בהתנגדויות? יד שניה זה לא בשביל כולם.

“נתקלתי, אבל או שאוהבים יד שניה או שלא. אין אמצע. בחנוכה הגיעה מישהי ליריד וראיתי שהיא לא מקומית. התחלנו לדבר והיא אמרה לי שהיא אף פעם לא קנתה פריטים של יד שניה. לא בגלל שהיא לא רצתה, אלא כי אף פעם לא נכנסה לחנות יד שניה. אמרתי לה שאני הכי אשמח שהפעם הראשונה שלי תהיה אצלי. מפה לשם, היא קנתה די הרבה. זה היה הישג מבחינתי כי היא אף פעם לא קנתה יד שניה. היא נסעה לחו”ל הרבה וקנתה מותגים כמו שאנל ולואי ויטון, כך שזה היה כייף שהיא בסוף קנתה גם אצלי”.

ראיתי שאת גם מסדרת ארונות. מה זה אומר?

“סטיילינג הוא עולם שלם שמתחלק לשניים: ייעוץ סטיילינג וסידור ארונות. בסידור אנו עושים מיפוי ודילול של הבגדים הקיימים. אני רואה מה מתאים לך, מה טרנדי וכו’. יש הרבה סיבות לקחת סטייליסטית. נשים שרוצות להתלבש בצורה שמחמיאה להן אבל עדיין לשמור על הסגנון שלהן, נשים אחרי לידה שמבנה הגוף שלהן משתנה, נשים שהיו שנים בקבע ופתאום מוצאות את עצמן לא יודעות איך להתלבש. זה מתאים לכל אישה בכל גיל. אחרי שאנחנו מנפים, אני בונה לוקים מתוך הפריטים שלך. לוקים שלא חשבת עליהם לפני. המטרה היא לא להוציא אותך לסיבוב שופינג ולהוציא הרבה כסף. זה ממש לא העניין, אלא אם זה מה שאת רוצה. הרעיון הוא ליצור ממה שכבר יש לך ולבדוק מה חסר לך בארון”.

זה יכול להתאים לכולם, גם מבחינה כספית?

“ברור. קודם כל, אני ממש לא מפגיזה במחירים. שנית, גם אם את לובשת ג’ינס וטי שירט, זה חייב להיות בצבע הנכון ובגזרה הנכונה. אני לא עושה איזה מהפך. אני נשארת עם הקו האחיד של הלקוחה אבל משדרגת אותו עם הנגיעות שלי”.

איזה לוק יילך בסילבסטר?

“מבחינתי סילבסטר הוא כמו פורים, במובן של – אין מוגזם. בסילבסטר בולט בעיקר הצבע השחור, הנוצץ, הפאייטים, הנצנצים, זהב וכסף. אני, למשל, מעולם לא הרשיתי לעצמי ללבוש חצאית עור, והפעם אני הולכת על זה ומוסיפה חולצה לבנה ופאוץ’ חמוד ונוצץ”.

את מעיזה עכשיו יותר בגלל שירדת במשקל?

“כשהייתי גדולה לא יכולתי ללבוש כל דבר. חצאית עור זו סתם דוגמא. היום אני יכולה להרשות לעצמי כי זה מתאים ונכון לי, ותמיד ידעתי להתלבש בצורה שמחמיאה לי. בלי שום קשר, הבגד חייב להיות נוח בכל מצב, גם כשאני רוקדת, וזה לא משנה שמנה או רזה. אם את צריכה לסדר את הבגד כל הזמן, כנראה שהוא לא הבגד בשבילך”.