מאת אהרון מאיר דמרי.
הפסד שלישי ברציפות לעירוני איתוראן קריית שמונה. ייתכן שהם לא מספיק רוצים לנצח, או שהם פשוט לא שייכים לצמרת ליגת העל.
בית”ר ירושלים הגיעו למשחק אתמול כשהם מתחת לקו האדום, בלחץ אדיר מעוד הפסד, לעומתם קריית שמונה שהגיעה עם שני הפסדים רצופים לחיפה ולבאר שבע.
המשחק היה די שקול למשך שלושים הדקות הראשונות, עד שהגיע שער של בית”ר ירושלים, לאחר טיילת של חלוצי בית”ר ברחבת קריית שמונה מצא חלוץ בית”ר בבעיטה שטוחה ומדויקת את השער הראשון במשחק. קריית שמונה ניסתה אך למעשה, שני ניסיונות בעיטה לשער ושניהם של הקשר האחורי המצוין סמואל בראון, בעיטה אחת עצר שוער בית”ר ואחת בעט הקשר מחוץ למסגרת, במחצית שער יתרון בית”רי.
במחצית השנייה המשחק היה די שקול אך ללא מצבים מסוכנים מול השער עד להרחקתו של שלום אדרי. למי שלא יודע מי זה שלומי הוא הבן של יוסי קרלוס האגדי, מאז הרחקתו של אדרי קריית שמונה שלטה במשחק אך לא השכילה להגיע למצבים מסוכנים עד שהגיעה שריקת הסיום, מה שסימן הפסד שלישי ברציפות.
כשאני מסתכל על שלושת המשחקים האחרונים, ומסתכל מנגד על המשחקים שקדמו, אני מבין שככל הנראה חסר לנו חוץ מקצת מזל, קשר חמישים חמישים וחיזוק בחלק ההגנתי, מה שהלך טוב בהתחלה כנראה לא מספיק, וצריך בינואר לחזק את הקבוצה למטרת פלייאוף עליון. בחלק ההתקפי אני מאמין שאנטה ולוסיו עוד ייתנו את שלהם כבר במשחקים הבאים.
