צילום: פרטי

ליצנות רפואית היא חלק מהטיפול בחולים. היום בתקופת הקורונה הליצנות הרפואית לקחה חלק במערך הלאומי להתמודד עם נגיף הקורונה וליצנים רפואיים נכנסים למחלקות הקורונה לפעמים גם לרגעים האחרונים בחייהם של  האנשים. קארין מרום שחקנית וליצנית רפואית במרכז הרפואי ״זיו״ או בשמה “בונבוניירה” עושה חיל בתקופת הקורונה.

צילום: פרטי

קארין מרום עלתה מצרפת לארץ בגיל 14. את התיאטרון גילתה בגיל 15 והבינה שזה המקום שלה. בתקופת הצבא הייתה בסדנת תיאטרון, ולאחר טיול במזרח החלה ללמוד בבית הספר למשחק של יורם לוינשטיין ושם היא גם הכירה את בעלה זיו מרום ולהם שני ילדים.

קארין ובעלה זיו שיחקו יחד כעשר שנים בהצגות בתיאטרון בתל אביב עד שהגיעו לגליל העליון וקבעו את ביתם בקיבוץ להבות הבשן בעקבות החלטה לעבור לגור בקיבוץ קרוב לאמא של בעלה שנפטרה מספר חודשים לאחר מכן . קארין ומשפחתה הגדירו בהתחלה את החיים בגליל העליון כשנת ניסיון בעקבות העיסוקים הרבים במרכז, אך מיד התאהבו בנופים והמרחבים. לאחר מספר חודשים קארין הצטרפה לתיאטרון מראה. ולאחר שנתיים פתחה חוג תיאטרון והיום החוג פעיל עם ארבע קבוצות מבוגרים וקבוצת נוער בסטודיו בקיבוץ להבות בשן עם הפקות כמו בתיאטרון צוותא. לפני שלוש שנים פתחה יחד עם בעלה זיו סלון אירוח “המרומים” ושם הם מארחים קבוצות לסדנאות. בעלה זיו עוסק בתחום האירוח והמשקאות ומומחה לאלכוהול, ויחד הם מכינים ארוחות ומארחים בסלון ״המרומים״. בתחילה החלו לארח בביתם ולאחר מכן פתחו סלון אירוח בקיבוץ להבות הבשן.

צילום: ארז בן סימון

את שחקניתאיך החלטת להיות ליצנית רפואית?

“הליצנות הרפואית הגיעה ממש במקרה אחרי שנחשפתי לעולם הליצנות בהצגה “טו לייף” שעבדה במשך שנים. שנכנסתי לעולם הליצנות ולמדתי הרגשתי שהגעתי הבייתה עם הז’אנר החדש. פנו אליי עמותת “רופא חלום” שהתפנה מקום בבית החולים צפת עם הכשרה מיוחדת בצפון כי אני שחקנית וכבר ארבע שנים שאני עוסקת בליצנות רפואית במרכז הרפואי זיו”.

צילום: ארז בן סימון

ליצנות רפואית בזמן משבר הקורונה.

קארין “בונבוניירה” מספרת כי, תקופת הקורונה מאתגרת כאשר הליצנות הרפואית היא חלק חשוב לחולי הקורונה שלא יכולים לקבל עידוד מהמשפחות שלהם. “לא מזמן התחלנו להיכנס לתוך מחלקות הקורונה שיש בהן הרבה בדידות ולשמח. אנחנו מגיעים לכל מחלקות בתי החולים באמצעות עמותת ״רופא חלום״ אשר עובדת כבר מעל 15 שנה  ב – 30 בתי חולים, עם למעלה ממאה ליצנים רפואיים בכל הארץ. בפעם הראשונה שנכנסתי למחלקת קורונה שמתי את המסיכה והחליפה ובאמת שאין אויר. נכנסתי עם ההתלהבות ומצאתי את עצמי מזיעה ולא מצליחה לנשום עד שלמדתי לווסת את האנרגיה. שאפו ענק לצוותים הרפואיים הם שעות בחליפות הקורונה וכיוצאים מהמחלקה האנרגיה נופלת כי אין חמצן״.

קארין עובדת כליצנית רפואית גם במחלקות אונוקולוגיה ובהקרנות במרכז הרפואי זיו ואומרת כי הם שותפים מלאים לצוותים הרפואיים שקוראים להם כל הזמן להגיע. ״לא מזמן הגעתי לחגוג למטופל סיום של 25 טיפולים של הקרנות ואני הגעתי בטיפול האחרון לשמח ולצלצל בפעמון לסיום הטיפולים. אנחנו שותפים לשמחה של אנשים אבל קוראים לנו גם לדברים אחרים לשמח מישהו שחוגג יום הולדת אחרונה״.

ומסבירה כי העבודה של הליצנים הרפואיים מתבצעת במחלקות השונות. ״אנו נקראים לדגל בפרויקטים נוספים שצריך בהם את הכישורים שלנו. ממש בקרוב יבוצעו מספר ניתוחים בילדים שהיו מבוצעים בהרדמה מלאה, והם יבוצעו בהרדמה חלקית ואנו ניקח חלק פעיל במהלך הניתוח ונשמח את המנותחים. זה גם ימנע הרדמה מלאה בילדים וגם יעניק להם שמחה שכל כך חשובה במקום כמו חדר ניתוח. הליצנים הרפואיים ידאגו שחוויית הניתוח שלהם תהיה נעימה ויזכרו ממנה דברים משמחים יותר״.

צילום: ארז בן סימון

איך מתמודדים?

“לא מסתכלים על החולי אנחנו מחפשים את הדבר הבריא, נכון יש מחלה אבל יש גם חיוך דמיון ומוזיקה ואנשים רוקדים איתנו. אנחנו בוחרים לראות את מה שיש ומה שמביא בריאות. המפגשים עם המבוגרים זאת עבודה אחרת. עם הילדים זה בגובה העיניים. הם מתסכלים עליי ועל איך שאני נראית וכבר מחייכים. יש הפעלות בדמיון, משחקים, מדבקות, בלונים, בועות, גם עם מבוגרים וזה נקרא ג’קוזי טיים. עם המבוגרים מדברים הרבה ומחליפים מתכונים”.

קארין אומרת כי מאז שהיא עובדת בבית החולים היא מרגישה בריאה יותר. ״לאחר שהתחילה הקורונה הייתה בהלה גדולה אבל הבנתי שזה המקום שלי וחזרתי לעבוד. אנחנו עובדים באמצעי בטיחות קפדניים להימנע מלהידבק בקורונה. יש לנו דרכים לא מילוליות להגיע למטופלים. העבודה באה לידי ביטוי דרך העיניים, מוזיקה, אני מגיעה עם תיבת נגינה. יש המון מתח באוויר בשטח בית חולים ואנחנו באים להרפות את המתח. ההורים חוזרים לנשום כשהילד מתחיל לחייך. המרכז הרפואי ׳זיו׳ הוא מקום עם רב תרבותיות, ערבים, דרוזים, יהודים, ונוצרים שכולם עובדים בשיתוף פעלה וזאת הזדמנות להגיד להם תודה. אנחנו לקראת פורים “באנו חושך לגרש” אז לא באנו חושך לגרש אלא לחזק את האור וזאת העבודה של הליצן. באנו להאיר בתוך החושך בחיוך גדול”.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב google
Google+
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn