פוסט – טראומה בממלכה המאוחדת

 

בשל הפיגועים הקשים האחרונים שפקדו את אנגליה לפני כשבוע במנצ’סטר והשבוע בלונדון, ד”ר משה פרחי ממכללת תל חי הוזמן בדחיפות למנצ’סטר על מנת להעניק לבריטים כלים לסיוע לנפגעי חרדה.

 

ד”ר משה פרחי: “בישראל, יש לנו ניסיון רב בטיפול בנפגעי חרדה, דבר שלא קיים במדינות רבות בעולם”

 

שירי פריאנט

 

מדינת ישראל כבר מתורגלת היטב להתמודד עם מצבי טראומה בעקבות אסונות הפוקדים אותה. ד”ר משה פרחי, ראש המסלול ללחץ, טראומה וחוסן, מהמכללה האקדמית תל חי, הוזמן השבוע ללמד את האנגלים כיצד להתמודד עם נפגעי חרדה.

 

ד”ר פרחי תכנן לטוס לאנגליה בעוד כחצי שנה, במטרה להעביר שם סדנאות מעשיות לאנשי מקצוע, כגון: עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, אנשי כוחות ההצלה ופעילים בקהילה, ולהכשירם להגיש סיוע נפשי ראשוני לנפגעי חרדה בעת אירוע אסון. אולם בשל הפיגועים הקשים האחרונים שפקדו את אנגליה, פנתה אליו עמותת סיוע בריטית הנקראת Heads up, בבקשה שיגיע מוקדם ככל הניתן.

 

ד”ר פרחי יכשיר את אנשי המקצוע על פי המודל המיוחד שבנה. מודל זה מבוסס על מודל הפעלה, שאומץ על ידי צה”ל בכל הקשור לסיוע לנפגעי חרדה במערך הצבאי, אותו עוברות כל היחידות הלוחמות בשנתיים האחרונות. המודל נקרא מודל מעש”ה – מודל המבוסס על ארבעה עקרונות פשוטים להתערבות מידית במצבי חירום:

 

מ- מחויבות – האדם המסייע צריך ליצור מחויבות בקרב נפגעי החרדה, מחוייבות המעניקה תחושת בטחון. לדוגמא, ניתן לומר לנפגע: “אני איתך ולא הולך לשום מקום”.

 

ע – עידוד – עידוד לפעילות יעילה. במקום להרגיע את הנפגע, לתת לו כוס מים ולהרחיק אותו מהזירה, יש לעודד אותו לפעול כדי לסייע לעצמו ולסביבה, על ידי הוראות פשוטות, שמטרתן להפעיל אותו בהקשר של האירוע. יש לגרום לו לפעול בעצמו, לעזור לאחרים ולהפוך אותו מקורבן למסייע. לדוגמא: במצב של אירוע דקירה, ניתן לומר לאדם הנפגע:  “תרכז את האנשים שנמצאים סביבך ותדאג לכך שכולם יתקשרו עכשיו הביתה להודיע שהם בסדר”.

 

ש- שאלות מחייבות מחשבה – ערוץ התקשורת עם הנפגע צריך להיות ערוץ שכלי ולא ערוץ רגשי. לא לעודד את הנפגע להביע את רגשותיו במהלך האירוע ואחריו. יש להימנע מלומר לנפגע בעת האירוע:  “זה בסדר שאתה מפחד, נרגש ובוכה”. כן אפשר לומר: “תספור ותאמר לי כמה אנשים נמצאים סביבך עכשיו, או כמה זמן אתה מחכה לאנשים שיבואו לקחת אותך”. כלומר, שאלות שמחייבות הפעלת מחשבה ולא הפעלת רגש.

 

ה- הבניית האירוע והדגשה שהאירוע הסתיים. באירוע חירום, לדוגמא, מומלץ לומר לנפגע: “לפני שתי דקות היה פיצוץ, עכשיו יש כאן הרבה כוחות הצלה המגישים עזרה, האירוע הסתיים. עכשיו הכל כבר מאחורינו”.

 

ד”ר משה פרחי אומר כי “בישראל יש לנו ניסיון רב בטיפול בנפגעי חרדה, דבר שלא קיים במדינות רבות בעולם. הבריטים תיארו לעצמם שפיגועי הטרור יגיעו גם אליהם, ולכן הזמינו אותי לבוא ולהעביר סדנאות בנושא. הם, ככל הנראה, לא חשבו שזה יקרה כבר עכשיו. התערבות ראשונית ממוקדת בסמוך מאוד לאירוע מסייעת לאדם לחזור לתפקודו הקודם,  ומפחיתה את הצורך בהתערבויות מקצועיות נוספות, בין אם במסגרת בתי החולים ובין אם במסגרות הקהילתיות השונות. אדם שחוזר לתפקודו הרגיל וחוזר במהירות למשפחתו ולילדיו, הסיכוי שלו לפתח פוסט טראומה קטן מאוד”.