המחקר שנערך על ידי פרופ’ גונן שרון, מהמכללה האקדמית תל-חי, מלמד על החיים לחופו של אגם החולה הקדום לפני 15,000 שנה עם טכנולוגיות דיג דומות מאוד לאלו שלנו היום ודגי ענק בגודל שניים וחצי מטרים. מהממצאים הארכיאולוגיים שהתגלו: קרסיי דייג, זיזים, משקולות ועצמות דגים ממינים שונים ומפתיעים.

האתר מדרגות הירדן (Jordan River Dureijat  – JRD) שוכן בגדת הירדן המזרחית במוצאו דרומה מעמק החולה, כקילומטר מצפון לגשר בנות יעקב. שכבות האתר מתעדות ביקורים חוזרים של דייגים פרהיסטוריים באותו מקום בקצהו הדרומי של אגם החולה הקדמון, בתקופה שנהר הירדן טרם התקיים כאן. שכבות האתר מתעדות רצף ארוך של נוכחות אנושית, החל מלפני כעשרים אלף שנים בשכבה התחתונה ביותר שנחפרה ועד לפני כעשרת אלפי שנים בשכבה העליונה. כמו כל האתרים השוכנים לחופו של הירדן העליון גם כאן היו השכבות רוויות במים מאז הרבדתן והכיסוי במים יצר תנאים האנארוביים (ללא חמצן) שאפשרו שימור יוצא דופן של שרידים ארכיאולוגיים. באתר נשמרו עצמות בעלי בחיים החל מפרות וכלה בדו-חיים וציפורים וכן שרידי צמחים מגוונים ורבים המעידים על הסביבה שהתקיימה לחופו של אגם החולה הקדום לפני עשרות אלפי שנים. על נוכחותם של בני אדם במקום מעידים כלי הצור, הבזלת והגיר שהותירו אחריהם. את המחקר,  שנתמך על ידי הקרן הלאומית למדע, הוביל פרופ’ גונן שרון, ראש התוכנית לתואר שני בלימודי גליל במכללה האקדמית תל-חי.

הממצאים הבולטים ביותר מהאתר, שהשתמרו בצורה יוצאת דופן,  הם קרסי דייג עשויים עצם. עד היום התגלו באתר כעשרים קרסים, שהם מהיפים ביותר שהתגלו בארץ ישראל מעולם. הקרסים שמורים היטב וחלקם שרדו עם כל חלקיהם כולל הזיזים והשקעים ששימשו לקשירת חוטי הדייג. הקרסים התגלו בשכבות המשויכות לתרבות הנאטופית שהתקיימה בישראל ובעמק החולה החל ב- 15 אלף שנים לפני זמננו והסתיימה עם ראשיתה של התקופה הניאוליתית לפני כ 11.5 אלפי שנים. הנאטופים הם אחרוני הציידים לקטים באזורנו. הם חיו בכפרי קבע, כמו בכפר הגדול של עינן בעמק החולה ועם זאת הכלכלה שלהם עדיין לא התבססה על חקלאות אלא על צייד, לקט וכפי שעולה מהממצאים באתרים – גם על דייג וניצול משאבים מן המים.  

מחקר הקרסים, הנמצא בעיצומו וכולל גם מחקר ניסויי של שימוש בקרסי עצם לדייג היום, מראה כי יצרני קרסי העצם הקדומים שלטו בטכנולוגיה ברמה הגבוהה ביותר – גם בטכנולוגית ייצור הקרסים על כל חלקיהם העדינים, גם בשיטת הקשירה ושזירת החוטים העדינים אך חזקים – עדיין לא ברור האם החוטים היו עשויים מסיבי צמחים או אולי מן החי, גידים וכדומה – וגם הכירו היכרות מושלמת את סוגי הדגים באגם החולה הקדמון, את אורחות חייהם, את המקום ועונת השנה המתאימים לכל דג ואת טכנולוגיית הדייג המתאימה. גם מגוון הגדלים בהם מופיעים הקרסים והעובדה שבחלקם יש זיזים וחלקם האחר חלקים מעידים על התאמת שיטת הדייג לגודל הדג ולסוג הפתיון המתאים לכל מין. השוואה בין הקרסים הקדומים וקרסים בני ימינו מראה כי לא המצאנו שום דבר חדש – למעט אולי חוט הניילון. הדייגים הנאטופיים כבר המציאו את כל השיטות ואת כל הצורות המשמשות אותנו לדייג עד היום.

“לצידם של הקרסים גילינו כלים נוספים ששימשו לדייג, בעיקר משקולות למיניהן” מתאר פרופ’ שרון “קבוצה אחת של משקולות עוצבו על חלוקים קטנים של בזלת או גיר. נבחרו חלוקים מעוגלים וקטנים וסביבם נחרט חריץ המיועד להחזיק את חוט הדייג. אלו הן משקולות חוט ששימשו כנראה להשקיע את הקרסים במים. בנוסף, התגלו גם משקולות גדולות יותר, העשויות בד”כ גיר. תושבי האתר בחרו חלוקי גיר מאורכים אותם עיצבו בצורת הספרה 8, שוב כדי שהחוט לא יחליק, והשתמשו בהן כדי להשקיע במים את הרשתות או את מלכודות הדגים. מאות רבות של משקולות גדולות התגלו באתר מדרגות הירדן – רבות יותר מאלו שנתגלו בכל אתר אחר בישראל”.

באתר התגלו גם שפע של עצמות דגים מהן ניתן ללמוד על מיני הדגים שחיו בעמק החולה, על גודל הדגים אליהם כיוונו דייגי האתר ולשחזר את תנאי הסביבה הקדומים. באתר מיוצגים כל סוגי הדגים שחיו באגם החולה בעבר – שפמנונים, אמנונים וקרפיונאים. נמצאו מספר רב של שיני לוע ענקיות של קרפיונאים המעידים כי שוכני האתר דגו דגים שגודלם הגיע עד לשניים וחצי מטרים. (דגי בינית ענקיים אלו מוכרים גם מאתרים קדומים יותר באזור כגון גשר בנות יעקב). בנוסף נמצאו באתר מדרגות הירדן ובאתרים אחרים בעמק החולה עצמות של דגי טרוטה (דג שמך בעברית) המעידות כי דגים אלו, ממשפחת הסלמון, חיו באגם החולה הקדום הרבה לפני שהתחילו לגדל אותם בברכות הדגים בצפון העמק.

“תושבי האתר מדרגות הירדן שבו במשך אלפי שנים לאותו אזור בחופו של אגם החולה הקדום כדי לדוג ולנצל את המשאבים העשירים שהאגם מעמיד – דגים, רכיכות, סרטנים, צבים ודו-חיים וכן ציפורי מים, ציפורים נודדות ובעלי חיים גדולים כגון חזירי בר ופרות בר. משאב חשוב נוסף הם צמחי הביצה, הסוף, הקנה האגמון ואחרים מהם ניתן לקלוע רשתות וחבלים, לייצר מחצלות ואף לבנות בתים. המחקר באתר מדרגות הירדן (JRD) מדגיש את חשיבותם של משאבים מן המים לחייהם ופרנסתם של אחרוני הציידים דייגים לקטים בעמק החולה הקדום ומלמד על תפקידם של משאבים אלו ותרומתם לאחד התהליכים החשובים ביותר בהיסטוריה האנושית – המעבר מחבורות קטנות ונודדות של ציידים לקטים לקהילות הגדולות ויושבות הקבע של חקלאים שעיצבו את העולם כפי שאנחנו מכירים אותו היום” אומר פרופ’ שרון. המחקר התפרסם בכתב העת פליאו-אנתרופולוג’י: http://www.paleoanthro.org/journal/