יום חמישי האחרון, השעה 20:15, המקום: אצטדיון הכדורגל קריית שמונה, האירוע: משחק הישרדות על הישארות בליגת העל. התוצאה הסופית: 1-0 לקריית שמונה (עבדאללה חליחל).
כתבה מאת אהרון דמרי.
נכון שבתחילה חשבתם שמדובר בסרט מתח? לא טעיתם. יום לפני תחילת המשחק ועד לשריקת הסיום עיר שלמה הייתה במתח עצום, ירידת ליגה הייתה סוג של חזרה בזמן לפחות 20 שנה אחורה, למזלנו הפעם הקבוצה המקומית ניצחה והעיר קריית שמונה יכולה להוציא את ראשה מן המים.
יום לפני המשחק הגורלי של עירוני איתוראן קריית שמונה מול נס ציונה ישבתי וחשבתי בתור בן עיר ואוהד נלהב של הקבוצה המקומית מה אפשר לעשות על מנת לעזור לשחקני הקבוצה להוציא את העגלה מן הבוץ, לאחר מחשבות רבות החלטתי לגשת לפן הפסיכולוגי, הכנתי שלטים כשבהם רשומים פתגמים של שחקנים גדולים כמו, אלן שירר, דייגו מארדונה ושחקנים גדולים נוספים. נגשתי למגרש ואחרי אישורים מכל האחראים תליתי את השלטים, הנהלת הקבוצה יחד עם צוות המאמנים והשחקנים שהיו מרוצים מהתמיכה באמצעות השלטים. כאשר השחקנים יצאו לאימון המסכם, צוות המאמנים הפנה אותם היישר לשלטים.
הגיע יום חמישי, יום המשחק הגורלי, והמתח גבר מדקה לדקה, כולם היו דרוכים בחדר ההלבשה, אפשר היה לחתוך את המתח שהיה באוויר עם סכין. שעת המשחק הגיעה, השופט שורק לפתיחת המשחק, שחקניו של רפואה לוחצים על כל המגרש במטרה להבקיע את השער המיוחל, השליטה בכדור הייתה בשליטה מקומית אך מצבים ושערים אין. דווקא נס ציונה החלו לשלוט במשחק בחציו השני של המחצית ויום מצוין של השוער ברטקוס מנע מבוכה רבה, עד למחצית התוצאה נשארה בעינה 0-0.
במחצית עשה המאמן קובי רפואה חילוף כשהכניס את החלוץ הצעיר והמוכשר עבדאללה חליחל, לא חלפו ארבע דקות והחלוץ חליחל פרע את השטרות, לאחר כדור קרן מצא החלוץ את עצמו מול שוער נס ציונה, לא התבלבל ובעט חזק ומדויק היישר לרשת. מרגע זה קריית שמונה ירדה לאחור לשמור על התוצאה, גם שש הדקות שהוסיף השופט הוסיפו שמן למדורת הלחץ והמתח, לאחר תוספת הזמן הארוכה הגיעה שריקת הסיום.
על המגרש הייתה שמחת ניצחון אדירה, מים עפו מכל לעבר, השחקנים קפצו האחד על השני, עלו לחבק את המשפחות ביציע, המאמן רפואה פרץ בבכי ונשכב על כר הדשא, עבדכם הנאמן איבד את קולו יחד עם שאר חבריי ליציע העיתונות, השמחה הייתה מטורפת. גם בחדרי ההלבשה השחקנים המשיכו לחגוג. מחוץ לאצטדיון חיכו לשחקנים כ-200 אוהדים נלהבים שבמשך כל המשחק עמדו על ההר בגבעת שחומית ועודדו ללא הרף את השחקנים המקומיים.
לפני 7 שנים פנו אליי משפחתו של החלוץ עבדאללה חליחל להעבירו מקבוצת מכבי חיפה לקריית שמונה, כמובן שנעניתי בחיוב ואחרי מאמצים רבים הצלחתי להביא את השחקן לקבוצה, עבדאללה עבר את כל מחלקות הנוער עם המאמנים המצוינים : חנן טורגמן, אילן עזריה, יניב לביא וכן המאמן העכשווי של קבוצת הנוער אלון זיו, לכל מאמן היו רק מילים טובות לומר על השחקן: מקצוען אמיתי, שחקן נשמה ועוד סופרלטיבים, בסופו של דבר החלוץ פרע את השטר הראשון שהבקיע את שער הניצחון במשחק הכי חשוב העונה. אני אומר שישנם עוד שחקנים מוכשרים טובים מאוד שגדלו בקריית שמונה, לדוגמא רון פרץ שנפצע לקראת סיום העונה, עתידו עוד לפניו, וכאחד שקרוב למחלקת הנוער אומר פה כי אני צופה לפרץ עתיד מזהיר בהמשך הקריירה. שחקני בית הם הנשמה של הקבוצה ,מי ייתן ונראה עוד שחקנים מוכשרים עולים מקבוצת הנוער לקבוצה הבוגרת ומשתלבים יפה מאוד כמו שני השחקנים שציינתי לעיל
סוף טוב הכול טוב, קריית שמונה נשארה עוד עונה בליגת העל, מה שנותר הוא לאחל לקבוצה כי תהיה זו השנה האחרונה למלחמת הישרדות וכי יעשו חריש עמוק לעונה הבאה
