בעיצומו של מבצע “מגן צפוני” ובצל האיום מפני חדירה קרקעית או מלחמה, פרופ’ מולי להד מזהיר: 1.1 מיליון תושבים בצפון ללא מענה פסיכוסוציאלי בעת אירוע חירום * פרופ’ להד: “לא רק חדר מיון קדמי אין בקריית שמונה, לפי הנחיות משרד הבריאות לא יהיו מרכזי טיפול בדחק, אלא רק בקופות חולים ובבריאות הנפש. ממתי נפגעי חרדה מתויגים כלקוחות של בריאות הנפש?”

שירי פריאנט

מבצע “מגן צפוני” בעיצומו וצה”ל מזהיר כי החיזבאללה מתכנן חדירה קרקעית ותקיפות טילים בצפון הארץ, אך האם העורף בצפון ערוך כראוי לסבב הלחימה הבא מול חיזבאללה?

פרופ’ מולי להד, נשיא מרכז משאבים במכללה האקדמית תל-חי ומומחה להתמודדות עם מצבי חירום אומר כי “איננו ערוכים להגן על העורף בתחום הפסיכוסוציאלי בצפון הארץ בעת אירועי חירום. בשנה האחרונה ביטל משרד הבריאות את מרכז הדחק היחיד שפעל בקריית שמונה ומזה 10 שנים אין גם מרכזי חוסן בצפון. מי יטפל בתושבי הצפון בשעת חירום? מי מכין אותם ואת המערך האזרחי בשוטף למצבי חירום ביטחוניים? המצב בצפון בכי רע ! מאז מלחמת לבנון השנייה, לא נעשתה שום הכנה נדרשת על מנת שהעורף יקבל את המענה הראוי בסבב הלחימה הבא”.

פרופ’ להד מציין, כי בשנה האחרונה נפתחו שלושה מרכזי חוסן ביהודה ושומרון, בנוסף לחמישה הקיימים בעוטף עזה. כמו כן, הוקם מרכז חוסן לבדואים ועכשיו יצא מכרז למרכז חוסן עבור האוכלוסייה הערבית בישראל. “זה אבסורד מוחלט: ביהודה ושומרון קיימים שלושה מרכזי חוסן על 400 אלף איש, ואילו בצפון, על 1.1 מיליון איש- אין אף לא מרכז חוסן אחד” אומר להד.

מרכז חוסן הינו כלי מקצועי ארגוני, אשר מאפשר לרשויות להיערך ולספק מענה לקהילה בשעת חירום, ובמקביל לפתח ולחזק את חוסנה בתקופת רגיעה. מרכזי החוסן מכשירים את  אנשי הרווחה, החינוך והפסיכולוגיה להתערבות במצבי חירום. בנוסף, הם מכשירים את צוותי החינוך בבתי הספר באופן שוטף על מנת שיוכלו לתת מענה לתלמידים. מרכזי החוסן אף פועלים בצמוד עם צוותי החירום היישוביים, מכינים תכניות לפינוי האוכלוסייה בשעת הצורך, וכן פועלים לקדם נושאי שיתופי פעולה אזורים בנושא בריאות, גיוס תרומות וכו’.

בצפון הוקמו ארבעה מרכזי חוסן מיד לאחר מלחמת לבנון השנייה: בקריית שמונה, בנהריה, בצפת ובנצרת, אשר פעלו במשך שנתיים, אולם במהלך השנים 2008-2009 נסגרו, וזאת למרות שמדובר באזור המאוים ביותר במדינת ישראל. “גם ללא המנהרות אנחנו יודעים שהסכנה הגדולה ביותר היא בצפון, אך ממשלת ישראל לא חושבת שצריך להקים מרכזי חוסן לתושבי הצפון”.

מחקר רחב היקף שביצע מרכז “משאבים” כשנה לאחר מלחמת לבנון השנייה מצא כי 33% מתושבי הצפון סבלו מתסמינים פוסט טראומתיים, 18% מהילדים במגזר היהודי בצפון סבלו מתסמיני חרדה וטראומה בעקבות המלחמה ו-54% מהילדים במגזר הערבי. בנוסף לכך, מצא המחקר כי התחושות בקרב תושבי הצפון היו קשות מאוד, הם חשו כי לא היה מי שדאג להם לאורך ימי הלחימה הארוכים ולא ניתן להם המענה הראוי לצרכים שהתעוררו בזמן חירום.

פרופ’ להד: “לא רק חדר מיון קדמי אין בקריית שמונה, לפי הנחיות משרד הבריאות לא יהיו מרכזי טיפול בדחק, אלא בקופות חולים ובבריאות הנפש. ממתי נפגעי חרדה מתויגים כלקוחות של בריאות הנפש? הרעיון של מרכזי הדחק הוא למנוע הצפת בתי חולים בנפגעי חרדה ולא לתייג אנשים אלו כסובלים מהפרעה נפשית. במקרה של קריית שמונה ואצבע הגליל,האנשים יאלצו לנסוע למרכז בצפת”.