דורון אורסיאנו ויטנר, כותב המדור הרוחני שלנו, מוציא בימים אלו ערכה חדשה שתעזור לאנשים לקבל בהירות ואיזון * אבל דורון החל את דרכו בכלל כמוזיקאי. הוא הקים להקת רוק, הופיע, העלה מופע קברט והחליט לעזוב את הכל בשביל למצוא סיבה קיומית לחיים האלה * כבר 20 שנה הוא עוסק  בייעוץ ואבחון על פי הפילוסופיה האינדיאנית וממש בשנים האחרונות עבר לגליל העליון יחד עם בן זוגו ומופתע מהפתיחות שיש לנושא: “אנשים מגיעים אליי ב’שושו’ כדי שאף אחד לא יידע, אבל יש לנושא הזה הרבה יותר פתיחות ממה שנראה כלפי חוץ”

 

דורון אורסיאנו ויטנר (46) הוא יועץ, מאבחן ומתקשר על פי מעגל הצבעים וטוטם בעלי החיים האינדיאני. למרות שהוא גדל בבית רוחני (אמו גם מתקשרת) הוא חלם להיות מוזיקאי, אהבה שעדיין מונצחת על ידו השמאלית בקעקוע מוזיקלי במיוחד.

דורון, שגדל בחיפה של שנות ה-70, חווה ילדות לא פשוטה. הוא תמיד ידע שהוא נמשך לגברים, דבר שלא היה מקובל באותם ימים, והמוזיקה הייתה המפלט שלו מהחיים הקשוחים. “הייתי בודד בעולם שלי והמוזיקה הייתה סוג של גלגל הצלה” אומר דורון. “בגיל 19 הגשתי מועמדות לבית הספר למוזיקה רימון. המסגרת הצבאית לא התאימה לי ואמרתי לעצמי שאם אתקבל, אני אעזוב את הצבא. ההורים שלי היו בחו”ל באותה תקופה ובאמת התקבלתי. אז עזבתי ועברתי לתל אביב והתחלתי את המסע שלי שם”.

דורון מנגן בפסנתר, כותב, שר ומלחין. בגיל צעיר מאוד הוא הספיק להגיע להשגים לא מבוטלים. הוא הקים להקת רוק, הופיע ברוקסן, שידר תוכנית ברדיו (התוכנית הראשונה בארץ לקהל הגאה), כתב שירים לדנה אינטרנשיונל ויזהר כהן, והעלה מופע קברט בבית לסין. “זה היה מופע דראג ראשון מסוגו עם כל ההזויים של תל אביב אבל ברמה של מופע תאטרון” הוא אומר.

עם הצלחה כזו, למה עזבת?

“כי הרגשתי שעולם המוזיקה ממלא אותי, אבל אני לא מצליח להבריג את עצמי לתוכו. הרגשתי שיש שם הרבה שקר, שאני כל הזמן רודף אחרי הזנב של עצמי ושאני לא נמצא במקום שאני צריך להיות בו. המוזיקאים כל הזמן רודפים אחרי מחיאות הכפיים, החיזוק החיצוני הזה. האגו. הבנתי שאני לא רוצה להיות במקום בו אני תלוי באישורים של אנשים, תלוי במחיאות הכפיים. הייתי חייב למצוא משהו שימלא אותי בלי תלות. בנוסף, הייתי חייב סיבה קיומית לחיים. לא יכולתי להתפשר על התשובות שמצאתי- מה הם החיים האלה, מה המטרה שלהם ואיך אני משתלב בתוכם? לא הייתי מאושר והרגשתי שמשהו אחר מחכה לי. ניסיתי הרבה דרכים בתחום הרוחני עד שמצאתי את מה שמתאים לי, שזה מה שאני עושה היום”.

 

“הדבר האמיתי הוא המוח שלנו, לא גוגל”

כבר 20 שנה שדורון מתפרנס אך ורק מייעוץ ואבחון על פי הפילוסופיה האינדיאנית ומתקשורים. בשנת 96 הוא התחיל לקבל אנשים ואפילו הוציא עם אמא שלו ספר תקשור. “נפגשתי עם אנשים והעברתי להם מסרים, בלי קלפים ובלי כלום. פשוט הייתי מתחבר אליהם ואומר להם את כל מה שאני מרגיש ורואה”.

איך הגיעה אליך היכולת לתקשר?

“זה התחיל מכמה חוויות חזקות שחוויתי, בלי סמים או דברים חיצוניים, ואז קיבלתי הרבה מאוד מידע והתחלתי לתקשר”.

זה לא הלחיץ אותך?

“ממש לא. חיכיתי כבר לרגע הזה והייתי מוכן. חיפשתי, דפקתי בדלת והדלת נפתחה. היום אנחנו מחפשים משהו בגוגל ומקבלים את כל המידע שאנחנו צריכים אבל הדבר האמיתי הוא המוח שלנו, לא גוגל. אנחנו אמורים להיות במקום שבו אנו מקבלים מידע בלי שגוגל יעשה את זה בשבילנו. זו נקודת המוצא שלי”.

לאחר שהתחיל לתקשר ולקבל אנשים, דורון הבין שהפילוסופיה האינדיאנית מתאימה לו מאחר ויש לה בסיס שמחובר מאוד לכל מה שקורה כאן – צבעים ובעלי חיים. “הפילוסופיה האינדיאנית, בעיקר של שבט הסנקה, לימדה אותי לא לרדוף אחרי הזנב של עצמי. היא הראתה לי את הדרך וגרמה לי להבין מה אני מחפש”.

דורון החל לעבוד על פי גלגל הצבעים וטוטם בעלי החיים האינדיאניים, והאנשים לא הפסיקו להגיע. “פשוט הגיעו אליי מפה לאוזן, חברים הביאו חברים. התגובות היו מדהימות”.

באותה תקופה הרבה חשבו שכל המתקשרים למיניהם הם שרלטנים. לא היה לך קושי עם זה?

“לא היו הרבה מתקשרים באותה תקופה וכן היה לי קשה עם אלו שעשו את זה סתם. החלטתי ללמוד פסיכותרפיה של גוף ונפש, בשביל להיות יועץ אחראי. היה חשוב לי לקרוא את שפת הגוף של האנשים שהגיעו אליי בשביל לדעת מה אני יכול להעביר להם. מה הם מסוגלים לקבל ומה יעשה להם נזק. לפעמים אנשים לא מסוגלים להתמודד עם כל המידע שאני מקבל”.

אתה לא מרגיש שאתה ממש אחראי על גורלם?

“לאדם שמגיע אליי יש אחריות כלפי עצמו. הוא שומע את מה שאני אומר לו והוא צריך לדעת מה הוא מקבל. הוא גם צריך להחליט מה הוא מכניס פנימה ומה הוא מוציא החוצה. המטרה שלי היא לתת לו כוח ולא להחליש אותו, להרים אנשים לפוטנציאל הגבוה שלהם. לא מעניין אותי להיות צודק, אני לא אומר משהו שיזיק להם”.

גם אם לאדם מולך יש עוד כמה שנים לחיות?

“אם יש לו כמה שנים, אז תפקידי לגרום לו להעביר את אותן שנים בצורה הכי טובה שיש. הרי כולנו נגיע לשם מתישהו. אני פשוט אכין אותו לשלב הבא”.

קרה פעם שטעית?

“ברור, אני רק בן אדם. אם אני לא טועה, אני לא לומד כלום. להפך, בזכות הטעויות האלה אני הופך להיות יותר מדוייק”.

 

מעגל הצבעים בדייט השני

את בן זוגו, איש יחסי הציבור גדי ויטנר, הכיר לאחר שחיפש זוגיות ואפילו עבר קורס של מגנוט הזוגיות. “באותה תקופה, גדי טוען שהוא קרא שיר שהעלתי בפייסבוק על אהבה וזוגיות והוא אומר שהוא הרגיש שמי שהעלה את השיר כנראה חי באשליות אבל שהוא חייב להכיר אותו. אני מעולם לא העלתי שיר כזה, אבל זה מה שגרם לו להתעקש להיות איתי. אני, לעומת זאת, לא הרגשתי חיבור במבט ראשון. בדייט השני החלטתי לעשות לו את מעגל הצבעים, חשבתי שאולי שם יעלה משהו שאני לא רואה. ובאמת אז נעשה החיבור בינינו. ידעתי שאני חייב להיכנס למערכת היחסים הזאת, אפילו אם רק מהשכל, כי זה קשר חזק שלא פוגשים כל יום. גדי חיכה לי 3 חודשים עד שהתמסרתי אליו לגמרי, אבל היום אנחנו נשואים ו-6 שנים בזוגיות”.

דורון וגדי גרו בתל אביב כאשר לדורון הייתה קליניקה פעילה מאוד בחיפה. מדי פעם הם הגיעו לראש פינה והתאהבו במקום. “פחדתי לעשות את המעבר הזה כי זה שינוי מאוד גדול וזה ממש להתחיל את הכל מהתחלה” אומר דורון. ובכל זאת, השניים החליטו שהם חייבים לעשות את השינוי אז הם כתבו “טופס הזמנה מהיקום” וממש כתבו חזון על המקום בו יגורו. “כשהגענו לראש פינה, מצאנו בדיוק את הבית שכתבנו בחזון, זה היה מדהים” מספר דורון.

לא פחדת לעזוב את הקליניקה?

“פחדתי אבל פה התחלתי לעבוד גם דרך הטלפון, דבר שממש התנגדתי אליו. פתאום גיליתי שטעיתי בענק ויש לי שיחות ייעוץ מדהימות עם אנשים בטלפון ואני אפילו שולח להם את ההקלטות. זה פשוט עובד”.

אתה מרגיש שאנשים פתוחים לזה באזור?

“יותר ממה שהם מראים. אנשים מגיעים אליי ב’שושו’ כדי שאף אחד לא יידע, אבל יש לנושא הזה הרבה יותר פתיחות ממה שנראה כלפי חוץ”.

אחרי שעבד עם קלפי טוטם בעלי החיים מקנדה, דורון החליט שהוא חייב להכין ערכה של חיות ישראליות, שמחוברות יותר לארץ. “אחרי שנים שעבדתי עם הקלפים המקוריים, החלטתי שעדיף יותר לקרוא מקלפים של בעלי חיים שנמצאים פה סביבנו” מספר דורון. “זה כלי מדהים לאבחון הנפש, כלי שמספק בהירות, ורציתי להנגיש את זה לכולם”.

דורון החל לעבוד על ערכה ישראלית של קלפים יחד עם ספר המסביר בדיוק על כל חיה ומה המסר שלה עבורנו, ואיך ניתן לעבוד עם הקלפים. לשם כך, הוא הקים פרוייקט הד סטארט וכבר הגיע ליעד השני שלו, יומיים לפני מועד הסיום.

אבל הדרך לא הייתה כזו קצרה. “מהרגע שעלה לי הרעיון, התחלתי לחקור לעומק בעלי חיים ישראליים. הגעתי לרשימה של 150 בעלי חיים מכל הסוגים: יונקים, מעופפים, אדמה, מים, חרקים, זוחלים, הולכים על ארבע. ממש הכל כדי שיהיה לי ייצוג של כל בעלי החיים. לאחר מכן, צמצמתי את הרשימה ל-45 טוטמים, שהתחלתי לחקור לעומק. הלכתי לספריות, לאוניברסיטאות, נפגשתי עם זאולוגים. פשוט עשיתי מחקר של שנים. כשהקמתי את הפרויקט בהד סטארט, תוך 4 ימים בלבד הגעתי ליעד שלי, ומיד העלתי יעד שני. הגעתי גם אליו עוד לפני שהפרויקט נגמר ואני ממש המום שזה עוד רגע קורה”.

הקלפים בערכה הם הטוטמים של בעלי חיים המשמשים ככלי לאבחון הנפש באמצעות הסגולות הטמונות בהם, ובכוחם לעזור לנו לקבל תובנות המשקפות את נקודת הזמן בה אנחנו מצויים בחיינו. הספר מכיל מידע מפורט על כל קלף בחפיסה, הדרכה להכנת מפת טוטם לידה אישית, אותה עורכים רק פעם בחיים, כמו גם מפת טוטם זמנית שתסייע למשתמשים לקבל הדרכה בסוגיות המעסיקות אותם בחיי היום יום וידע רחב המגובה בהסברים על כל בעל חיים שמוצג בחפיסה. “הקלפים והספר מאפשרים להכיר את הנפש שלנו טוב כדי לדעת כיצד להתמודד עם עצמנו בעולם הזה. זה כלי מדהים ולא רציתי שהוא יישאר רק אצלי. הרבה פעמים אנחנו לבד עם המחשבות שלנו ובאמצעות הקלפים, את יכולה ממש לדבר עם עצמך וזה עוזר. למשל, קמת היום בבוקר ואת רוצה לדעת לאיזה אנרגיה להתחבר? את פורסת את הקלפים, בוחרת קלף ובודקת מה המסר שלו. אם יצא לך כלב כנעני, המסר הוא לא לאבד אמונה בכוחות שלך, ויש הסבר מפורט. זה כזה פשוט”.

אז לסיום, אתה בטח כבר יודע את העתיד, אבל מה השאיפות שלך?

“העתיד הוא ממש לא המטרה. המטרה היא בעיקר לתמוך באנשים בדרך שהם עושים, לתת להם תשובות בהירות שיעזרו להם להבין את הסיטואציות שהם עוברים בתוכם. להביא אותם לאיזון. אם אני אצליח להביא את הערכה הזאת לכמה שיותר אנשים והם יוכלו להשתמש בכלי הזה בלי להיות תלויים בי, זו השאיפה האמיתית שלי”.