מאת דנה אלימלך.
אחי נתן הוציא לאחרונה אלבום שני “שכחנו להציל את העולם” אלבום שמשקף את ההתפתחות שעבר מאז ימי האח הגדול שלמרות התהילה החליט להישאר לגור בקריית שמונה. הוא מגדיר את עצמו כאמן שמחויב למוזיקה שהוא יוצר שעוד יגיע לאמפי “שוני”. בעבר היה שר על אהבה היום הוא בוחר לשיר את המחשבות שלו ואומר לצעירים “עכשיו זה בידיים שלכם”.
הצורך של כל אמן הוא בהכרה. שיחשפו לאמנות שיצר במוזיקה או כל יצירה אחרת. אך מה קורה שההכרה מגיעה בעקבות חשיפה בפריים טיים והדברים לא נעשו בהכרח בסדר המוכר. אחי נתן יוצא תכנית הטלוויזיה האח הגדול שהה בבית המפורסם במדינה והסדר שבו הדברים קרו דווקא לאחי יכול להתאים. מדינה שלמה צפתה באחי נתן מקריית שמונה ואפשר להגיד שהתאהבו בעלם החמודות, עדין הנפש, החברי, הרגיש, עם הקול הנעים שבחר לקחת את אבק הכוכבים שקיבל ולפזר אותו בדרך קצת אחרת. כשהוא מניח מאחוריו את הצורך לנצל את דקות התהילה שאפשרה לו החשיפה באח הגדול הוא חוזר לקריית שמונה ויוצר מוזיקה מתוך ההשראה החדשה בחייו. עם הזמן לאחי כבר אלבום שני “שכחנו להציל את העולם” שמסמל את הבגרות וההתפתחות שעבר במוזיקה וכאדם.
אחי נתן (31) נולד ומתגורר בקריית שמונה. לפני מספר ימים יצא האלבום השני של אחי עם מספר סינגלים נבחרים ובהם השיר “שכחנו להציל את העולם” שנכתב בשנת 2018 בטיול גלישת הגלים הראשון של אחי. אחי אומר, כי לאחר שחזר מהטיול הרגיש “שמשהו לא עובד לו” והעולם הפך מהיר. “אנחנו הדור הישן רגילים לדברים פשוטים, רגילים לשחק משחקים בילדות כמו מחבואים והעולם הפך מהיר עם שימוש בטלפונים חכמים. כל העולם שהיה מוכר לי הפך מבודד ונדחק לצד”.
לאחר שחזר חזר מהטיול ההבנה הזאת לא הניחה לו. ומספר, “באלבום הראשון כתבתי על האהבות ופרידות ובאלבום השני מצאתי את עצמי נפתח בכל מיני אמירות, מסרים, ואסימונים שנפלו לי. כמו בשיר “שכחנו להציל את העולם”. יש משהו שמוזיקאים חווים כשהם כותבים ולאחר כמה ימים שחוזרים למילים של השיר, אתה שואל את עצמך למי דיברת כשאמרת “תסתכלי מאיפה זה מגיע”, לא היה מובן למי אני מדבר”.
הזמן חלף ואחי התחיל סיבוב הופעות שני של החורף. לסיבוב ההופעות הצטרף עדן זעפרני שהוא נגן גיטרה שמלווה את אחי בהופעות. וכך גם בהופעה שסוגרת את סיבוב ההופעות בבית היוצר בתל אביב. ארבעה ימים לפני ההופעה האחיינית של עדן עברה תאונת דרכים קשה והיא הייתה מורדמת ומונשמת. עדן הודיע לאחי שבעקבות מצבה של אחייניתו הוא לא יכול לנגן בהופעה שנקבעה. אחי אומר, “דאגתי לילדה והבנתי שההופעה כנראה תבוטל. אך לבסוף עדן החליט שהוא מגיע לחזרה הגנרלית האחרונה לפני ההופעה ולהופעה, ומיד לאחר מכן הוא חוזר לבית החולים. כשעדן הגיע הוא היה שקט ואמר לי בוא נעשה את השיר מהאלבום הבא שאז היה נקרא “רק שכחנו” וביקש להקדיש את השיר לאחיינית שמורדמת ומונשמת. הוא נורא אהב את השיר והיה מחובר אליו בעקבות המסע שלנו ביחד. אומר אחי. בסוף ההופעה אמרתי לקהל שאני אשיר להם שיר מהאלבום הבא לא באופן מתוכנן ואנחנו מקדישים את השיר לאחיינית של עדן. שרנו את השיר ופתאום הכול נהיה לי ברור למי אני שר את השיר. ברור לי שאני הולך לשיר כמו לילדה ולהגיד “אנחנו נכשלנו אתם תעשו עולם יותר טוב”. הכול קרה בבת אחת והבנתי שזה זה”.
ואז בתחילת חודש מרץ השנה טסתי שוב לטיול גלישה בסרי לנקה בפיליפינים רגע לפני שהתחילה הקורונה. ושם ידעתי שאני הולך לשיר את השיר “שכחנו להציל את העולם” שהמילים מתוך האלבום התחברו בדיוק לזמן ולתקופה של משבר הקורונה”.
אחי חזר לארץ ולא היו אולפני הקלטות והחליט לגשת לחבר שלו בן גולן מסטודיו גולן בקריית שמונה
“זאת הייתה בחירה נכונה ובן אחד המפיקים המוכשרים שאני מכיר. עבדנו וכתבנו את העיבוד והקלטנו את השיר. בהתחלה אמרתי שאקרא לאלבום “שכחנו” שמעביר מסר באמצעות האלבום והשיר “עכשיו זה בידיים שלכם”. התגובות שאני מקבל על השיר, אומרים לי שהוא משקף את ההרגשה שאנשים כרגע חווים. אתה כותב וזה בסוף נכנס בדיוק לזמן הנכון”.
ההתפתחות שעברת, באלבום הראשון כתבת על אהבה ופרידה ואלבום הזה הוא יותר מסרים.
“אין טוב יותר או פחות. אני מרגיש כשאני שר שיר שירים על אהבה זה תלוי אם אני בוחר לשיר על אהבה. אפשר לשיר על אהבה בצורה מאוד בוגרת כמו בשיר הבא שאנחנו עובדים עליו עכשיו. כשאני מביט לאחור, מה שכתבתי אז נראה לי יפה ואני מרגיש שזה התאים לי לאותה התקופה. מבחינת התפתחות אני מרגיש היום שאני עומד על הבמה ואני רוצה לשיר את מה שאני חושב. עם ההתבגרות אנחנו נהיים רציניים יותר ועוסקים בשאלות למה אנחנו פה ומה החשיבות. ערכים אחרים נדחפים למעלה כמו נאמנות וכבוד. וגם השירים, אני רוצה שהם ישרתו את ההתפתחות שאני עובר”.
התחלת לכתוב מגיל 16.
אחי איבד את אביו כשהיה נער צעיר בן 16. אביו חלה בסרטן והחזיק מעמד אחד עשר חודשים שלאחריהם נפטר. באלבום של אחי תמצאו שירים על אמא, אך שיר על אבא עדיין לא נכנס לאלבום רק כי אבא של אחי ז”ל לא נמצא כאן כדי לתת לאחי את דעתו ולאחי בעקבות כך קשה לבחור את השיר שהוא רוצה. “זה חייב להיות השיר המושלם לאבא”, אומר אחי. ומוסיף, “עוד בגיל צעיר הייתי כותב ברכות, כותב הקדשות לחברים ומשפחה. את הגיטרה הראשונה קיבלתי מאבא שלי ז”ל בגיל 14 ומהר מאוד למדתי אקורדים. שמתי לב כשיש מנגינה קל לי לסדר את המילים בפנים. הכתיבה והאהבה למוזיקה החלה בנעורים כשעוד הייתי מאזין לשוטה הנבואה והיהודים. כבר שם אמרתי לעצמי שגם אני יכול לעשות את זה והתחלתי לכתוב שירים”. אחי אומר כי אמא שלו בתיה רביבו נתן היא הכוח המניע, תומכת ביצירה ובמוזיקה של אחי ומאמינה בו בכל ליבה. אחי אומר שהיא בקיאה בכל הפרטים עד הפרטים הטכניים והיא דוחפת ומכוונת להצלחה.
אחי והאח גדול.
עשית דרך שהיא שונה לאחר שיצאת מהאח הגדול ולא ניצלת את דקות התהילה שמגיעים לאחר מכן?
“האח הגדול הוא תהליך כמו המוזיקה. תהליך של להכיר את עצמך מחדש. אתה מקבל זכות שלא הרבה זוכים בה להסתכל על עצמך מהצד באיזה שהוא ניסוי. מהר מאוד עשיתי תהליך למידה ואמרתי שאני צריך לדאוג לעצמי. מאז ומתמיד היה לי חוסן נפשי חזק מהבית וידעתי שאני לא יכול להיות בתל אביב ולהתעסק בבילויים וכותרות. ידעתי שזאת הזדמנות שחיכיתי לה כל חיי וזאת ההכרה שאני צריך ועכשיו אני יכול לקחת את המוזיקה שאני עובד עליה מגיל 16 ויש לי הזדמנות לעשות את זה. חזרתי הביתה לקריית שמונה והתחלתי לכתוב. הכפלתי את החומרים וקצב העבודה ולהשתפר. פתחתי בבית אולפן, בעזרת הד סטארט גייסתי את הכסף לאלבום. הייתי נורא בתוך זה. והייתי מאוד תמים שאם אני הולך לעשות אלבום אני הולך להצליח ולגעת בשמיים”.
“ההשתתפות באח הגדול לפעמים מרגיש כמו לידה. מצד אחד הדבר היפה ביותר שיש ומשנה אותך גם מבחינה רוחנית ומצד אחר גם קשה ויש רגעים שאתה רוצה לזרוק הכל, ורגעים שאתה נכנס לדיכאון מזה. הדבר הכי מעורבב ברגשות שחוויתי בחיי. אתה חווה את הכול מהכול בבת אחת. יש לך שלושה תהליכים שאתה עובר. הראשון לפני שנכנסים לבית ויודעים שהולך להגיע משהו גדול. השני בתוך הבית והשלישי שאתה יוצא מהבית ומתחיל לקבל את התובנות. זה לא כמו הישרדות שאתה חווה עונה ורואה אותה מהבית. באח הגדול כולם חווים משהו ביחד איתך. אתה יוצא וצריך להתמודד עם כולם. וגם עם עצמך כי יש פרקים שמשודרים. אתה בטוח שצילמו אותך באור מסוים ואז אתה רואה שעשו משהו אחר לגמרי”. אחי אומר שהוא הגיע לאח הגדול כדי לקבל הכרה וחשיפה למוזיקה שהוא יוצר ואומר, כי לפני שהוא נכנס לאח הגדול הוא הקליט שיר והעלה ליוטיוב, וב”אח הגדול” השיר התרומם וקיבל מאות אלפי צפיות. השיר נהיה להיט. בבית “האח גדול” הכניסו את הראל מויאל שישיר את השיר בתוך הבית, “כשהראל מויאל שר את השיר בפריים טיים כולם הכירו את השיר והפזמון והיה לי להיט שחיכה לי בחוץ”.
כשיצאת מאח הגדול חיכו לך עוד הפתעות?
“לא היה סוף להפתעות. לא תאמיני איך הדברים קורים ובאיזה ווליום. כשאתה נמצא בפריים טיים בטלווזיה זה טירוף. כל דבר קטן שאתה עושה מפרסמים לגביך”.
איך התמודדת עם החשיפה?
“הייתי ילד שחיכה כל החיים להיות מוכר. התכוננתי כל חיי להיות מפורסם עם המוזיקה ולכן עיכלתי את זה מהר. אך לאחר שהדברים קרו והגיעה החשיפה בחנתי את עצמי אם אני אוהב את זה בכלל. רוצה שיכירו אותי בזכות המוזיקה שלי. כל אחד שמתפרסם יש סביבו עניין אבל זה לא משהו מיוחד כמו מוזיקה שמישהו שומע את האלבום שלך ושינית לו את החיים. זה לא אותו הכוח. זה קרה גם בפרקים של האח הגדול שהשפעתי שאנשים כותבים לי שהם ראו אותי בפרקים מסוימים ועזרתי להם”.
היה מצופה שלאחר האח הגדול תבחר לחיות בתל אביב חיי סלב לכל דבר ועניין ובחרת לחזור הביתה ולהמשיך להתגורר בקריית שמונה אתה יוצר וכותב מקריית שמונה.
“זאת טפיחה נעימה לאגו כשאתה נמצא בתל אביב, מכירים אותך, אתה נמצא איפה שרלוונטי וזה כייף. אבל אני חושב שאני מאוד קריית שמונה אין דרך אחרת להגיד את זה. תשאלי אותי מה זה אומר? זה חלק מהדי אן איי שלי. אני אוהב להתעורר בבוקר מול הרי נפתלי. אוהב לחזור מתל אביב לתוך הנוף הירוק כשמגיעים לצומת הגומא ורואים את קצה מטולה. אוהב את הנחל וזה אני. מרגיש שייך למה שקורה בקריית שמונה. אוהב את האנשים”.
איפה אתה רואה את עצמך בעתיד ?
“מקווה שיום אחד נוכל לדבר בטלפון ואגיד לך שאני בחזרות באמפי “שוני”. אני תמיד יודע שאני מרחק שיר אחד, פזמון אחד בשביל להיות במקום הזה. אני מאמין בדרך שלוקחת טיפה יותר זמן אבל לקבל את השיר הראשון והכל מכאן ואם אתפוס את הגל אלך על זה בכל הכוח”.