ליאת אזרן היא סוג של רובין הוד- גיבורה עממית, אבל בשום פנים אינה פורעת חוק. יחד עם נשות “מעגלי החסד”, היא עוזרת לעשרות תושבים מחצור הגלילית, שזקוקים לעזרה מיידית ואינם מקבלים אותה. בעזרתם של אנשי הקהילה, הקבוצה הצליחה לחגוג בר מצווה לילד שמעולם לא חגג יום הולדת, להחזיר תינוק לפעוטון לאחר שהוציאו אותו עקב חוב של הוריו, ולמלא אולם שמחות שהיה ריק בערב החתונה של זוג מהאיזור. המעשים הטובים של מלאכיות  “מעגלי החסד” נעשים בשקט, עכשיו זה הזמן לצעוק אותם החוצה, בשביל להראות שיש גם אנשים טובים באמצע הדרך.

 

 

זה זמן רב שאני רואה בפייסבוק פוסטים שמעלה ליאת אזרן, ופונה לחברים להירתם ולעזור לאלו אשר ידם אינם משגת. כל פוסט שכזה זוכה להמון שיתופים, תגובות, וכמובן, לייקים. כשנכנסים לעומק הדברים, מגלים את קבוצת “מעגלי החסד”, שהוקמה לפני כשנתיים בחצור הגלילית על ידי תושבות המקום, במטרה אחת בלבד- לעזור למי שזקוק לעזרה.

 

על פי הנתונים הרשמיים, חצור הגלילית נמצאת במצב סוציו-אקונומי נמוך. בעבודה בשטח מבינים  עד כמה נמוך. ליאת אזרן, תושבת חצור, שעובדת ב”ידיעות העמק והגליל”, מספרת לי על אין ספור מקרים של אנשים בחצור שאין להם אוכל, בגדים, עבודה, ואפילו מוצרים בסיסיים לתינוקות.

 

אז מה גורם לבחורה עסוקה כמוך להתנדב בקבוצה שכזו?

 

“עד לפני כשלוש שנים עבדתי בתור עצמאית. עקב התנהלות לא תקינה של העסק, קרסתי כלכלית ואז התחלתי לעבוד בתור שכירה בעיתון בתור יועצת פרסום. בחצור כולם מכירים אותי, אנשים  יודעים שאם אני רוצה משהו- אני נלחמת בשבילו עד הסוף. יפית, שהקימה את הקבוצה ‘מעגלי החסד’ לפני כשנתיים, פנתה אליי וצירפה אותי כי היא ידעה שיש לי כוח להזיז דברים. מאוד רציתי לתרום ולעזור לאנשים. תוך כדי התהליך גיליתי שיש לי יכולת טובה לגייס תרומות. לרוב אני משתמשת בפייסבוק ככלי גיוס, כי זה כלי מיידי. אני יודעת שברגע שאני אעלה פוסט, מייד אקבל צרורות של טלפונים, תגובות, העברות בנקאיות ותרומות. ההיענות מאוד גדולה והיתרון הוא שהפתרון מאוד מהיר. לאנשים שיש בעיה כלשהי אין זמן להמתין, הם צריכים פיתרון והם צריכים אותו עכשיו”.

 

מרוסקת אך מסופקת

 

היה קשה מאוד לקבוע שיחה עם ליאת. במהלך היום היא רצה ממקום למקום, עונה לטלפונים, דואגת לתרומות או להעביר את הכסף למי שצריך. כשאני שואלת אותה איך היא מצליחה לשלב את העבודה הקשה הזו עם התעסוקה שלה כשכירה, היא אומרת: “את רוב העבודה אני עושה בשעות הערב. אנחנו משתפות בקבוצה שלנו בוואטס-אפ סיפורים ומתייעצות במה לטפל ובאיזה אופן. למשל, שמענו על מישהי שהייתה זקוקה לתרכובת מזון לתינוקות. העלתי פוסט ומיד אנשים הגיבו ונרתמו לעזור”.

 

 

 

מהי חלוקת התפקידים בקבוצה?

“אני דואגת לגיוס התרומות ומחלקת מטלות לשאר נשות הקבוצה. יש אחת שהולכת לעשות את הקניות, אחת שנפגשת עם המשפחות ומוסרת להן את התרומות שהתקבלו. היום, לדוגמא, היה מטורף. כל היום הייתי בעשייה, עניתי לטלפונים, דיברתי עם אנשים. הגעתי למיטה מרוסקת, אבל ממש מסופקת. זה מה שממלא אותי”.

 

למה בחרת לעשות את העבודה שמאחורי הקלעים?

 

“לא כולנו עובדות מול המשפחות עצמן. אני לא בנויה לזה רגשית. בהתחלה הלכתי לבתים ופשוט לא יכולתי להכיל את זה, זה היה יותר מדי בשבילי. אני מקבלת את הסיפור של המשפחות מבלי לדעת מיהן. יש מקרים שאני יודעת, כי אני גרה כאן ואני אדע במי מדובר כי שמעתי את הסיפור. אבל לרוב אני לא רוצה לדעת, אני מרוכזת בלהשיג את מה שצריך. ברגע שאני משיגה, אני מפעילה את שאר הבנות והן בקשר עם המשפחות”.

 

מאיפה אתן מעלות את המקרים שאתן מטפלות בהם?

 

“כולנו מאוד מעורבבות פה כי כאן גדלנו. כל אחד בחצור שומע מהשכן או מהדוד על משפחה שזקוקה לעזרה כלשהי. למשל, שמענו על ילד ממוצא אתיופי שסיפר שאף פעם לא חגגו לו יום הולדת. השנה הוא הגיע לגיל מצוות ולא חגגו לו. אפילו לא עשו לו עלייה לתורה. מייד נרתמנו למשימה, קיבלנו המון תרומות ושיתוף פעולה מבית הספר, והילד הזה יחגוג השבוע בר מצווה מפוארת ועלייה לתורה. דאגנו לו להכל: לבגדים, לבר ממתקים, לבשרים הכי טובים, לסלטים. אפילו תרמו לו אופניים שהוא ממש רצה. זה מדהים”.

 

היו מקרים שהחלטתם לא לטפל בהם?

 

“ברגע שאנחנו מעלות את הסיפורים בקבוצה, אנחנו בודקות אותם. המטרה היא לעזור למשפחות שעוזרות לעצמן. לדוגמא, עזרנו למשפחה ברוכת ילדים עם כל הנושא של אוכל. בחופש הגדול הגענו לדירה עם המצרכים וראינו את אחד הילדים, נער בן 17. שאלנו אותו למה הוא לא עובד והנער ענה שאין לו כוח. באותה משפחה גילינו שגם האבא לא עובד. באותו הרגע החלטנו לעצור את העזרה שלנו. בתקופת החופש הגדול אין לימודים והנער יכול היה לעזור בפרנסת הבית. וגם האבא, שהיה כשיר, בחר שלא לעבוד. אנחנו מוכנות לעזור אך ורק למי שעובד בשביל לשנות את המצב אליו הוא נקלע, לא למי שמחכה לתרומות”.

 

לא רק פרוסה עם שוקולד

 

מלבד המקרים הפרטניים, נשות המעגל גם דואגות לעזור בהתאם למצב. “אנחנו ערות לכל סיטואציה”, אומרת ליאת. “למשל, בתחילת השנה אנחנו דואגות לתרומות של ילקוטים וציוד לבית הספר, בחגים אנחנו דואגות לתרומות של מזון עבור ערב החג- יינות, בשרים, ירקות- אוכל עשיר יותר. כרגע אנחנו עובדות על פרויקט כריכים עבור ילדים שאין להם מה לאכול בבית הספר. אנחנו דואגות שיהיה להם מזון מגוון ולא רק פרוסה עם שוקולד כל יום. עשינו דוכן צעצועים מאוד מוצלח, שבו כל ילד בא ולקח צעצוע או בובה שנתרמו על ידי אנשי הקהילה”.

 

מהעבודה ההתנדבותית שלך, יש הרבה נזקקים בחצור?

 

“יש לא מעט. מגיעים אלינו המון פניות, בעיקר משפחות עם בעיות כלכליות. הבעיות קשות יותר במגזר הדתי ובמשפחות ברוכות ילדים”.

 

למה בעצם אותן משפחות לא פונות לעזרה מהרווחה?

 

“אנשים יודעים שהרווחה לא מתפקדת. לא רק פה, אלא בכל יישוב בארץ. אני לא מאשימה את הרווחה. יש לי חלום שיום אחד הרווחה תתנתק מהפוליטיקה ורק כך היא תוכל לתפקד כראוי. עד אז, הכסף לא יגיע למקומות הנכונים. משפחה שאין לה מה לאכול- זקוקה לאוכל עכשיו, לא אחרי שהיא תעבור וועדות או תקבל אישורים, ואנחנו מספקות להן את הפיתרון המיידי. דוגמא קלאסית- עשינו מוקד של אירועים ריקים. כלומר, אם עשית אירוע ואנחנו שומעות שהאולם ריק, אנחנו דואגות שיגיעו אנשים לאירוע במיידית. קרה לי כבר שזוג התחתן או שתי ילדות חגגו בת מצווה ולא הגיעו אנשים לאירוע. מייד הפעלנו את הקבוצה והאולם התמלא. אנשים באו, עשו שמח ואפילו השאירו מתנות. זה מדהים איך אנשי הקהילה כל כך מוכנים לעזור. זה לא אמיתי”.

 

יש סיפור שנכנס לך ללב יותר מהשאר?

 

“עכשיו אני מטפלת במקרה מאוד קשה. יש אדם חולה לב בחצור, שעבר 13 אירועי לב ו-20 צינטורים. לאחרונה גילו שהוא חולה סרטן. הוא חי על קצבת נכות, שרובה הולכת לתשלום דמי מזונות לילדיו מאשתו הראשונה. היום הוא נשוי בשנית, אשתו עובדת בסופר ולזוג יש תינוק בפעוטון. לפני כמה זמן, עקב חוב של שנה בסך 4500 ש”ח, הוציאו את הילד מהפעוטון. האבא אינו יכול לטפל בתינוק לבד כי הוא חולה, האמא עובדת קשה מאוד והזוג לא ידע מה לעשות. העלתי פוסט בפייסבוק וכבר קיבלנו את מלוא הסכום לתשלום החוב. הגיע אפילו תורם ששילם 4500 שקלים נוספים עבור שנה נוספת מראש. לא רק זה, הפוסט הגיע לח”כ נאוה ברק, שהחליטה לקחת את אותה משפחה תחת חסותה ולעזור להם”.

 

עושים טיפול שורש

 

מלבד התרומות, נשות מעגלי החסד גם עוזרות למשפחות לצאת מהמצב אליו נקלעו. “היה לנו מקרה של משפחה שהגיע לגליל ממרכז הארץ עם שלושה ילדים וגרה באחד הקיבוצים. הם פשוט התרסקו פה כלכלית. שכר הדירה היה מאוד גבוה, האבא חיפש את עצמו בעבודות שיפוצים, האמא לא עבדה והעובד הסוציאלי שטיפל בהם פנה אלינו. מאחר והרבה יותר זול לגור בחצור, מצאנו להם פה דירה ועזרנו להם עם השכירות הראשונה, עם ההובלה וגם עזרנו להורים להכניס את ילדיהם למעון אמונה שעובד עד 18:00, כך שהאמא תוכל לצאת לעבוד. פשוט נתנו להם דחיפה קדימה בשביל לצאת מהמעגל אליו נקלעו. המטרה שלנו היא לעשות טיפול שורש, גם אם נתרום כסף או אוכל, מתישהו זה יגמר. החוכמה היא לדעת איך להתרומם למעלה”.

 

יש לך מטרות להתקדם או להרחיב את הקבוצה?

 

“כשנכנסתי לארגון לא הייתה לי שום מטרה חוץ מלעזור. אבל ככל שאני נכנסת יותר לעובי הקורה, אני מגלה שיש לי רצון להגיע לבחירות הבאות, להיות חברת מועצה ולקחת את תיק הרווחה. אני חושבת שיש לי הרבה מה לעשות שם, במיוחד אחרי העבודה במעגל. אני אשב ואדאג לתרומות ולא אחכה שיתנו לי תקציבים או שיפול לי כסף מהשמיים”.

 

ולא תקלקל אותך הפוליטיקה?

 

“אם אני אראה שאני לא מצליחה לעשות את מה שבכוונתי לעשות או שמישהו מפריע לי, אני מיד אפנה את הדרך. אני לא אהפוך להיות בובה של אף אחד, בחיים לא”.