מנהלת תנופה לצפון מובילה מהלך רחב להחזרת הצמיחה וההתיישבות ליישובי הגליל במסגרתו מוקמות "שכונות צמיחה" ומאות יחידות דיור ב-19 יישובי גבול. נועה סיפן, שתחזור לקיבוץ דפנה: "אנחנו באים להקים כאן את ביתנו ולגדל את ילדינו". היעד: 100 אלף תושבים חדשים בצפון בתוך עשור
מאת: מערכת האתר
התמונה הראשית נוצרה באמצעות מודל בינה מלאכותית
תמונות בגוף הכתבה: צילום מטעם מנהלת תנופה לצפון
בזמן שביישובי הגליל העליון ממשיכים להתמודד עם אתגרי החזרה לשגרה, מהלך רחב היקף ליישוב מחדש של יישובי הגבול יוצא לדרך. במנהלת תנופה לצפון, יחד עם החטיבה להתיישבות, משרד הבינוי והשיכון והתנועה הקיבוצית, מקדמים בימים אלה הקמה של מאות יחידות דיור חדשות ביישובי הגדר, במטרה לאפשר למשפחות חדשות להגיע לצפון ולהשתלב בקהילות הקיימות. היעד שהציבה המנהלת שאפתני: 100 אלף תושבים חדשים בתוך עשור.
במרכז המהלך נמצאות "שכונות הצמיחה" – מתחמי מגורים שנועדו לתת מענה למשפחות שרוצות לעבור ליישובי הגליל. במסגרת התוכנית מוכשרים שטחים, מוצבים מבנים יבילים ומשופצים מבנים קיימים, כדי לאפשר למשפחות להיכנס ליישוב, להתחיל את חייהן בקהילה ולבנות במקביל את בית הקבע שלהן. אחד היישובים שבהם המהלך כבר קורם עור וגידים הוא דפנה. בימים אלה מוצבות בקיבוץ 11 קרווילות, לצד ארבע יחידות דיור קיימות שעוברות שיפוץ והכשרה. בסך הכול, "שכונות הצמיחה" כוללות בשלב זה 307 יחידות דיור ב-19 יישובים כפריים לאורך הגבול: 180 מבנים יבילים חדשים ו-127 מבנים קיימים שעוברים שיפוץ והשמשה. לכל יחידה חדשה מוצמד ממ"ד תקני.
בין המשפחות הצפויות לחזור לדפנה נמצאת גם נועה סיפן, שבחרה לחזור לגליל לאחר שנים שבהן התגוררה במקומות שונים בארץ. "יש למשפחה שלי קטע להתגורר על הגבולות", היא מספרת. "יש לי דודים בגליל המערבי, בדן, בדפנה ואפילו בבארי. יש לקהילה בדפנה יכולת מדהימה להתמודד, עם חוסן גדול מאוד, ואנחנו באים להקים כאן את ביתנו ולגדל את ילדינו מתוך אמונה גדולה במקום ובקהילה. אנחנו מאוד מתרגשים לחזור ולהתגורר כאן".
אין כמו בבית. נועה סייפן
הקרווילות מוצבות בימים אלה בחמישה יישובים במקביל – דפנה, זרעית, משגב עם, יפתח ואדמית. בסך הכול מדובר ב-66 מבנים יבילים שיוצבו בחמשת היישובים וצפויים להתאכלס במהלך 2026. במנהלת מסבירים כי המטרה היא לפתור את אחת הבעיות המרכזיות שהקשו עד כה על משפחות שביקשו לעבור לצפון: היכן להתגורר בתקופה שבין קבלת המגרש לבין הכניסה לבית הקבע. המדינה מסבסדת את עלויות פיתוח המגרשים בסכום של עד 450 אלף שקל, כך שמשפחה משלמת כ-100 אלף שקל בלבד, ומשרת מילואים כ-50 אלף שקל. אלא שגם לאחר רכישת המגרש, בניית בית עשויה להימשך כשנתיים. "שכונת הצמיחה" נועדה לשמש בדיוק כגשר הזה – לאפשר למשפחה להגיע כבר עכשיו, להתגורר ביישוב ולהשתלב בקהילה, בזמן שבית הקבע הולך ונבנה. גם בכל הנוגע לקרקע מדובר בהטבה משמעותית. לפי ההערכות, שיעור הסבסוד הממוצע עשוי להגיע לכ-90% מעלות המגרש, בהתאם ליישוב ולתנאים. עם זאת, התוכנית רחבה הרבה יותר ממכרזי קרקע. היקף שתי החלטות הממשלה הנוגעות ליישובי צמודי הגדר עומד על למעלה מ-1.4 מיליארד שקל, והן כוללות גם תקציבים לפיתוח תשתיות ומבני ציבור ולחיזוק הקהילות הקיימות וקליטת משפחות חדשות.
"מצמיחים את הצפון, ממש במובן הפשוט של המילה", אומר אביעד פרידמן, ראש מנהלת תנופה לצפון. "בדפנה מונחות בימים אלה קרווילות על קרקע שהוכשרה בשבילן, ובזרעית, באדמית, ביפתח ובמשגב עם קורה בדיוק אותו דבר. במקביל, במלכיה ובמעיין ברוך אנחנו בשלבים מתקדמים בשיפוץ הדירות. בסך הכול מדובר ב-307 יחידות דיור ב-19 יישובים לאורך הגדר. היישובים האלה הם השורה הראשונה של ההתיישבות הישראלית, וכל משפחה שמצטרפת אליהם מחזקת לא רק את היישוב שלה אלא את מקומה של המדינה כאן. זו הציונות של 2026, והיא נמדדת בבתים, בקהילות ובאנשים שבוחרים לחיות כאן".
לדברי פרידמן, "משפחה שבוחרת בגליל צריכה מקום לגור בו עד שהבית שלה עומד, וזה בדיוק מה שאנחנו מניחים כאן על הקרקע. לפחות 60% מהיחידות שמורות למשפחות חדשות, שנקלטות לתוך הקהילות הוותיקות, והמבנים בנויים לחמישים שנה לפחות – כך שכל משפחה שתעבור לבית קבע תפנה את מקומה למשפחה הבאה שתצטרף. זה צעד ראשון ביעד שהצבנו לעצמנו בתנופה: 100 אלף תושבים חדשים בחבל תנופה בעשור הקרוב".
אתגרים רבים לפניו. אביעד פרידמן
