למרות המצב הקהילתי הקשה של קרית שמונה ניתן למצוא פיסה של תקווה בדור העתיד שמתגבש בימים אלו בין כותליו של תיכון ‘אורט דנציגר’ ובניצוחו של מנהל התיכון, עופר זפרני שזכה בפרס “מנהל פורץ דרך” של מחוז צפון לשנת תשפ״ה. הבחירה בזפרני היא הרבה יותר ממדליה מקצועית, אלא סמל למסירותם של אנשי החינוך שנמצאים כבר בשנה שלישית מורכבת מאוד מבחינה פדגוגית. צוותים שפועלים קשה כדי לנטוע תקווה בלב התלמידים ולצמצם פערים לימודיים שנוצרו בשל פיזור נערינו ברחבי הארץ.
הזכייה היא תולדה של נתונים לא פחות ממדהימים בזמן שאחוזי החזרה לקרית שמונה עומדים על כ-75% בני הנוער מצביעים ברגליים ומי שיכול חוזר: "יש לנו 95% חזרת תלמידים לתיכון. תלמידים שהמשפחות שלהם לא חזרו מגיעים ללמוד אצלינו מחצור, טבריה, ראש פינה ועוד וזה מדהים אותי כי הם עושים את זה באוטובוס, אין להם הסעה", אומר זפרני. זפרני שידע שבניגוד לעמיתיו, מנהלי בתי הספר היסודיים בסופו של דבר התלמידים שלו יידרשו לבצע בחינות בגרות ולמרות שלו רצה, לא היו חסרים לו תירוצים על ירידה באחוזי הזכאות או ממוצע הציונים החליט להתעקש על עתיד תלמידיו ולהקים מוקדי לימוד אזורים שנתנו מענה ל־900 תלמידים במהלך תקופת הפינוי. זאת בנוסף על תגבורים והתאמות שנעשו במסגרת בית הספר במהלך שנת הלימודים הנוכחית.
כפורץ דרך היה זה זפרני שעמד לאחר התקופה הקשה ביותר שחוותה קרית שמונה והדליק את האור. בזמן שמקבלי ההחלטות בעירייה ובממשלה עוד התלבטו אם נכון להחזיר את התושבים לעיר הוא הודיע "בית הספר ייפתח". ואכן שבוע לאחר החזרה הרשמית במרץ התקיים טקס הפתיחה החגיגי בקמפוס המשודרג והמשופץ אליו חזרו התלמידים. זפרני בוגר דנציגר בעצמו, מספר שתמיד רצה לראות את בית הספר משתדרג: "לאורך השנים בית הספר הזכיר לי יותר את התקופה שאני הייתי תלמיד שם ותמיד רציתי לשנות ולשדרג את המקום. אם מסתכלים על חצי הכוס המלאה ניתן לומר תודה על כך שגם התיכון שופץ וגם חטיבת הביניים שלא הייתה מתוכננת לעבור שיפוץ, אבל הטילים פגעו בה קשה ולכן כבר היינו חייבים לעשות זאת". לטענתו של זפרני סוד ההצלחה הוא בהיערכות מוקדמת למרות חוסר הוודאות ששרר בזמנו: "אני כבר בנובמבר–דצמבר התחלתי לשפץ. לא חיכיתי להחלטות. היה לי ברור שהבית ספר צריך להיות מוכן, וכשההנחיה הרשמית תגיע אנחנו נעמוד בראש”.
בשש שנותיו כמנהל תיכון דנציגר התמודד עם אתגרים שמעטים, אם בכלל, נאלצו להתמודד איתם בתחום החינוך – תקופת הקורונה, רצח הנער יואל לנגל ז"ל, מלחמה ופינוי וזאת רק רשימה חלקית. במקביל הפך לדמות משמעותית ומוערכת בחינוך הישראלי עם היבחרו לועד הפדגוגי 'אבן ראשה' המוביל את מתווה החינוך הישראלי.
הדרך לא הייתה פשוטה, בפני סגל התיכון עומדים שני אתגריים קשים – פדגוגי וריגשי. העובדה שבסופו של דבר כל תלמיד הגיע ממסגרת אחרת עם רמה שונה ושיטת לימוד אחרת משפיעה על התלמידים ויש צורך לאחד את השורות. האתגר החשוב יותר הוא האתגר הריגשי של התלמידים שחזרו קצת אחרת ממה שהם עזבו. יש תלמידים שהוריהם התגרשו, שרמת ההכנסה של ההורים השתנתה, שהמארג החברתי השתנה, כל אלו באים לידי ביטוי בבית הספר בצורה הישירה, הבולטת והכואבת ביותר: “ילדים צריכים שגרה. הם צריכים מבוגרים שהם עוגן. וגם אם בחוץ הכול חרב, בפנים אנחנו חייבים לבנות מרחב בטוח”. המאמץ הזה הניב תוצאה יוצאת דופן דנציגר דורג השנה במקום השני של משרד החינוך מבין המוסדות המצטיינים בישראל ואף הוענק פרס בסך 7,800 ש״ח לכל אחד מצוות המורים, כהוקרה על הישגיהם.
לא רק ללמד, אלא לבנות מרחב חיים
כיום, דנציגר נראה כמו מוסד מתקדם ומודרני: חללים פתוחים, פינות ישיבה בלתי פורמליות, חדר מוזיקה חדש, מרחבי שיח, מועדון תלמידים, מרחבים טכנולוגיים מתקדמים ובעיקר תחושה שזה מקום שילדים רוצים להיות בו ולא רק נאלצים בו. לצד ההתחדשות הפיזית, חלק מהחזרה נבנתה גם על יצירת אירועי משמעות לילדים. כך הפכו ימי פתיחת השנה לחוויות של ממש: בשנה שעברה הגיעו הצמד נס וסטילה והשנה הגיעה בוגרת בית הספר עדן בן זקן: “זה לא קישוט,” מסביר זפרני. “זה מסר. לילדים צריך לתת תחושת ערך. הם צריכים לדעת שמישהו משקיע בהם, במיוחד בתקופה שבה הכול סביבם מתפרק”.
בימים של טלטלה דנציגר הפך לעוגן של הורים רבים שמעידים שהדבר שעזר להם להחזיק מעמד היה הידיעה שלילדים יש מסגרת חזקה, מוגנת, עם צוות שנלחם עבורם בלי גבולות” ולא פחות חשוב היא נתנה לילדים שבאו מכל רחבי הארץ להאמין שוב במשהו. אפילו במשהו קטן. אפילו במשהו פשוט כמו בית ספר. מנהלת המחוז ד״ר אורנה שמחון אמרה במעמד ההודעה על הזוכים: ״אני גאה במנהלים פורצי הדרך ובאנשי החינוך המצטיינים הרואים בעבודתם שליחות. הם מעוררי השראה, מצליחים להוביל תהליכים משמעותיים במוסדות החינוך שלהם ומובילים את תלמידיהם להישגים בכל התחומים". לסיום, מדגיש זפרני את תודתו לכלל צוות בית הספר שבמשך השנים האחרונות עשו לילות כימים על מנת להעניק לבני הנוער תחושה של בית בכל מקום בו הם יהיו: “חשוב לזכור את התרומה של המורים, המחנכים, היועצות בלעדיהם שום דבר לא היה אפשרי. לצד שותפות אמיצה ותמיכה ראש עיר אביחי שטרן, ד"ר אורנה שמחון מנהלת המחוז ורשת אורט בניצוחו של מנכ”ל הרשת מר רז פרוייליך וכמובן הנהגת ההורים וההורים עצמם שהביעו אמון ומפקידים בידנו את היקר להם ולנו מכל”.
