מידע 8

פסטיבל הכליזמרים הבינלאומי בצפת פותח את העשור הרביעי

כתבה מאת: שירי פריאנט

לאחר שחגג 30 בקיץ שעבר, פסטיבל הכליזמרים הבינלאומי בצפת פותח את העשור הרביעי של הפסטיבל בסימן חדשנות. עשרות אלפי מבקרים מהארץ ומהעולם צפויים להשתתף בפסטיבל הגדול למוזיקת נשמה יהודית המתקיים מדי קיץ בעיר צפת ובמסגרתו מופיעים אמנים רבים ומגוונים. אירועי הפסטיבל מתקיימים בסמטאות העיר העתיקה של צפת מעל מספר במות, כאשר במהלך ימי הפסטיבל מתקיימים גם אירועים מיוחדים, כגון: סדנאות, סיורים, כיתות אומן ועוד.

הפסטיבל הצפתי יארח השנה אמנים רבים ומכובדים, כגון: יהודה פוליקר, ישראל לזוהר, עמיר בניון, אנסמבל גלעד אפרת, דוד דאור וקובי אפללו, רבע לאפריקה, חגית כפיר ועוד עשרות אמנים והרכבים מהארץ והעולם, אשר יופיעו לאורך כל ימי הפסטיבל. השנה, יתארחו בפסטיבל גם “בייגלע ארקעסטרא”, להקת כלייזמרים צרפתית אשר מגיעה כל הדרך מפריז לעשות לקהל שמח עם שירי קברט ביידיש וניגוני חתונה עממיים.

כמו כן, הפסטיבל שם השנה דגש על העצמה נשית ויארח גם הרכבים נשיים, דבר די נדיר בעולם הכלייזמר.

אחת מהן היא הזמרת נרקיס, שתעלה בפסטיבל עם מופע מיוחד לרגל אלבום הבכורה המצליח “בוא נדבר אמת”. נרקיס היא זמרת יוצרת דתייה, המוכרת בעיקר בזכות השירים “שדות” ו”אל תעזוב”, שאף קיבלה היתר נדיר מהרב להופיע בפני קהל מעורב. הרכב נשי נוסף הוא ה”מזל גירלס”, להקת כליזמר נשית וייחודית, עליה עוד נרחיב בהמשך.

הפסטיבל, בניהולו של אייל שילוח, יכלול הופעות מעולמות מוזיקליים שונים- ממוזיקה אתנית, דרך מוזיקת ג’אז, צוענית, ועד מוזיקה יהודית ממזרח אירופה.

ההופעות יתקיימו מדי ערב במשך 3 ימים, החל מהשעה 18:00, תחת כיפת שמיים על 5 במות מרכזיות שמתחברות למסלול מעגלי בסמטאות העיר העתיקה, ואף יעלו להופיע להקות של בני נוער מפרויקטים מוזיקלים שונים.

 

קסמיה של צפת

פסטיבל הכליזמרים הבינלאומי הוא אחד מהפסטיבלים הוותיקים והידועים בארץ, וללא ספק אחד מהמרגשים ומלאי הנשמה שבהם. “פסטיבל הכליזמרים הבינלאומי ממשיך את מסורת האחדות ומחבר בין אמנים רבים מישראל וממדינות העולם לבין באי הפסטיבל מכל קשת החברה באחווה הדדית אמיתית”, אומר ראש עיריית צפת, אילן שוחט.

בנוסף, חוגגי פסטיבל הכליזמרים, אורחים ותושבים, יוכלו ליהנות השנה מסדרת הרצאות מרתקת על צפת, מורשתה וקסמיה בסימן 100 שנה לסיום מלחמת העולם הראשונה ו-70 שנה לשחרור צפת. ההרצאות יתקיימו באודיטוריום ‘בית וואהל’ במכללה האקדמית צפת, בכל ימי הפסטיבל החל מהשעה 17:00 לפני תחילת המופעים,  והן תהיינה פתוחות לקהל הרחב ללא תשלום.

מדובר בפרויקט “צפת שלפני הפסטיבל”, המשותף ליחידה למעורבות חברתית של המכללה האקדמית צפת, שמטרתו להאיר באמצעות הרצאות של סגל המכללה, חוקרים וארכיאולוגים את קסמיה של צפת, מורשתה, וייחודה כעיר הקבלה והמיסטיקה.

בין המרצים יהיו: ד”ר משה עובדיה, היסטוריון, שנושא הרצאתו יעסוק בספרדים בצפת ממלחמת העולם הראשונה עד תום השלטון הבריטי;   הארכיאולוג ערן מאיר ירצה על הגשרים של מחוז צפת; זאב פרל, לשעבר ראש עיריית צפת, ירצה על  צפת במלחמת השחרור; ד”ר מוסטפה עבאסי, מרצה במכללה, ירצה על מערכת יחסים בין יהודים לערבים בצפת בימי המנדט; שמואל הר נוי, מנכ”ל המכללה, יציג את מחקרו על מערכת החינוך העברית בצפת בתקופת מלחמת העולם הראשונה; ומאיר גלזר, שליח ציבור ואמן, אשר ירצה על פיוטים שנכתבו בצפת. הרצאתו תלווה במגוון מנגינות מקרליבך עד לאונרד כהן.

 

גירל פאוור

אחד ההרכבים המעניינים בפסטיבל הוא הרכב הבנות”מזל גירלס”, פרויקט הפקות מיוחד של אמניות המתמחות בנגינה של מוזיקת כלייזמר מסורתית ומוזיקה יהודית. את הלהקה מנהלת באה שרון, יזמית בתחום המוזיקלי בעלת תואר שני בביצוע אינסטרומנטלי של האקדמיה למוזיקה באוניברסיטת תל אביב וכנרת התזמורת הסימפונית ירושלים מעל 30 שנה.

באה, ילידת רומניה, החלה את סיפור האהבה שלה עם הכינור בגיל 4. כשעלתה לארץ בגיל 12,היא הייתה כבר כנרת די טובה והבינה שזהו ייעודה בחיים,  והחליטה שהיא מעוניינת ללמוד אצל “מורת הגאונים” אילונה פהר. “באותה תקופה גרתי בחיפה ואילונה לימדה בחולון”, מספרת באה, “אז החלטתי לעזוב את בית הספר ולנסוע פעם בשבוע לחולון ללמוד כינור. עשיתי בגרות אקסטרנית במקביל ומאוחר יותר סיימתי תואר שני באקדמיה למוזיקה”.

נראה שכבר אז ידעת שזהו ייעודך.

“לגמרי. התקבלתי לתזמורת הסימפונית ירושלים ושם ניגנתי במשך 35 שנה, אבל אף פעם לא התחברתי למוזיקה קלאסית. אני טיפוס צועני יותר, אני אוהבת למרוד ולבטא את עצמי במוזיקה, וכשהייתי בתזמורת נאלצתי להיות מאוד צייתנית. תמיד בער בי הרצון לנגן מוזיקה צוענית, היה לי משעמם בתזמורת. במהלך השנים עבדתי גם בתור כתבת לענייני אמנות בטלוויזיה וגידלתי שני ילדים. בגיל 60 פרשתי מהתזמורת ומאותו יום החלטתי לנגן מוזיקת כליזמר, זה היה החלום”.

איך מוזיקה צוענית וכליזמר דומות?

“הכליזמר מאוד דומה למוזיקה צוענית כי אתה מנגן פשוט ולא מתחכם כמו במוזיקה קלאסית. יש אפשרות קצת לאלתר, יש חופש בנגינה, וזה מה שמשך אותי. לצאת ממוסד קשוח כמו הסימפונית ולנגן מוזיקה כזו- זה היה יותר טוב מללכת לפסיכולוג. זה שחרר אותי, שימח אותי ונתן לי מוטיבציה חדשה”.

מוזיקת כליזמר מזוהה עם היהדות והדת, את קשורה לזה באיזשהו אופן?

“ממש לא. חונכתי במשטר קומוניסטי וגדלתי כאתאיסטית, שום דבר שדומה לדת, אבל כנראה שיש משהו גנטי שעובר בין הדורות שמשך אותי לתרבות הזאת.צריך להיות יהודי בשביל לנגן כליזמר, להרגיש את היהדות בנשמה, לדבר עם צלילי הכינור. בכליזמר מדברים את המנגינות ביידיש, לעשות עם המוזיקה את אותם הדגשים כמו בשפה, וזה דווקא היה לי קל ובא לי בטבעיות”.

איך התחלת לנגן ולהתחבר לסגנון החדש?

“לקחתי כמה שיעורים עם מומחה בתחום על מנת לחזק את השורשים היהודים שלי ולהבין את סגנון החיים הזה. לימדתי שנתיים בצפת בשביל להתקרב ליהדות. התחברתי עם אנשים בעיר, הגעתי לבתי הכנסת, רק בשביל להכיר את התרבות הזו לעומק, בלי שום קשר לדת”.

 

“רציתי להשתגע כבר על המוזיקה”

לאחר שלימדה בצפת, המשיכה באה לכיתות האמן שמתרחשות מדי שנה לאחר שנגמר פסטיבל הכליזמרים, ובהן מתארחים אמנים רבים מן השורה הראשונה. “יותר התעסקתי בהפקה ובייעוץ מוזיקלי. הייתי בקשר עם האמנים שהגיעו ללמד ועם התלמידים שהתעניינו להשתתף. עד היום אני בקשר עם כיתות האמן, ואם יש צורך, מתייעצים איתי”, אומרת באה.

השנה היא תופיע לראשונה בפסטיבל עם להקת הבנות שלה, ה”מזל גירלס”, בהרכב הנוכחי, הכולל את ד”ר אילנה איבצן על האקורדיון (מרצה בכירה בפקולטה לחינוך מוזיקלי, נגנית וסולנית בתזמורת הבוסתנאים) ורותי וגנר על כלי ההקשה (בוגרת האקדמיה למוזיקה ומחול בירושלים שמופיעה בשלל הרכבים), ותארח את אמנית החלילים הבינלאומית, חפציבה זר אביב, לחגיגה נשית תוססת ושמחה.

מה מייחד את מוזיקת הכליזמר?

“הכליזמר המסורתי הוא ניגון על כלי נגינה, כמו שעשו אבותינו בתחילת המאה בכפרים היהודים. כלי הנגינה האופיינים הם כלים אקוסטים כמו כינור, חליל, אקורדיון, קלרינט. שום כלי חשמלי, שהצליל יהיה נאמן למקור. השירה בכליזמר היא באמצעות כלי הנגינה. יש להרכבים מסויימים גם זמרים, ששרים בעיקר ביידיש, אבל זה לא חובה”.

מה גרם לך לעזוב את ההפקה וסוף סוף להופיע בפסטיבל?

“אחרי 4 שנים בהפקה, החלטתי שאני רוצה כבר להשתגע על המוזיקה, להתחיל לנגן, אז ייסדתי להקה של כליזמריות, דבר שהיה קצת חריג בארץ בזמנו”.

איך קיבלו אתכן כלהקה של נשים?

“בלי שום בעיה בכלל. קיבלו אותנו ואפילו אהבו את הרעיון, גם הדתיים. על פי ההלכה, אין איסור על נשים לנגן. בפסטיבל הכליזמרים מופיעות גם נשים, זה כבר לא חדש, והקהל הוא חילוני ודתי. אף אחד לא מתלונן. לחרדים אולי תהיה בעיה עם זה”.

הרבה אומרים שיש אווירה ייחודית בפסטיבל הזה.

“זו חוויה אחרת. יש הרבה אנשים שמגיעים מכל הארץ לראות מופעים על חמש במות ברחבי העיר. כל שעה מתחלף הצוות שמנגן, כך שיש המון הרכבים שמגיעים ורוצים להופיע. האווירה ממש קסומה בפסטיבל”.

 

ההרכב המקורי של ה”מזל גירלס” הוקם לפני 3 שנים על ידי באה. “הקמתי את הלהקה עם בנות צעירות ומוכשרות. הופענו כבר לאחר חצי שנה בפסטיבל הכליזמרים, אבל זה לא היה זה. היה פער גדול בגילאים ובניסיון שלנו וחיפשתי נשים שוות ערך להרכב החדש. נשים שקרובות יותר לגיל שלי וגם דומות לי מבחינת הרמה והניסיון. התחלתי לגשש והקמתי את ההרכב הנוכחי, כאשר לכל אחת מהנגניות יש כבר שם בעולם המוזיקלי. ההרכב הנוכחי בסך הכל קיים כמה חודשים וזאת תהיה ההופעה הראשונה שלנו יחד בפסטיבל. לאחר מכן נתחיל לשווק את עצמנו להופעות בחו”ל. מה שמיוחד זה שכל אחת בהרכב מביאה את הסגנון הייחודי שלה. אני את האהבה שלי למוזיקה צוענית, החלילנית תימניה אז היא מביאה את השורשים שלה, והאקורדיוניסטית היא ד”ר למוזיקולוגיה וגדלה על טהרת המוזיקה הישראלית. המיקס הזה בינינו מעולה והרבה יותר מעניין מהכליזמר המזרח האירופאי”.

 

איך את מרגישה לקראת ההופעה?

“מתרגשת מאוד”.

אני מבינה שלמרות כל שנות ניסיונך, את לא מתכוונת לפרוש בקרוב?

“איזה לפרוש? אני מרגישה שסוף סוף השתחררתי בשביל להתחיל ליהנות מהחיים באמת. הגיל שלי לא משנה, זה עניין של ‘סטייט אוף מיינד’. ההופעות מחזיקות אותי צעירה ומחזירות אותי לצעירותי. התחלתי קריירה חדשה וזה לא קל לפרוץ בשוק בארץ, אבל לא הרפיתי, ומזל, כי אני רואה שצדקתי, העניין מתחיל לתפוס תאוצה”.

Facebook
Google+
Twitter
LinkedIn
סגירת תפריט
דברו איתנו