עימאד יוסף בן ה-50 הוא אזרח מדינת ישראל, אדריכל במקצועו ותושב קריית שמונה בעבר וקיבוץ נאות מרדכי בהווה. עימאד הוא בן לעדה הדרוזית הנשוי לאישה יהודיה ולהם שני ילדים. כמו רבים בחברה הישראלית, קיבל עימאד בהפתעה רבה את גרסתו הנוכחית של חוק הלאום ומאז הוא מביע מחאתו, והפך לפעיל נגד החוק, הן ברשתות החברתיות והן ביציאה להפגנות המגנות את החוק, שלטענתו לקח את מגילת העצמאות שקוראת לשוויון במדינת ישראל וביטל אותה.
מה הוא חוק הלאום?
חוק יסוד ישראל: מדינת הלאום של העם היהודי מעגן את מעמדה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. החוק כולל את עקרון השבות, סמלי המדינה, חגי ישראל והשפה העברית. על אף שחוק הלאום הוא בעיקר הצהרתי, אין בנוסח החוק שום אזכור לערך השוויון ואף מילה על חשיבות השמירה על הדמוקרטיה בישראל. למעשה, החוק מתעלם לחלוטין מהכרזת מגילת העצמאות שקבעה מתן שוויון זכויות לכל אזרחי המדינה; אפילו צמד המילים “יהודית ודמוקרטית” לא מוזכרת.
לטענת עימאד, חוק הלאום חייב להיות כזה שנתגאה בו, ולכן הוא חייב לכלול שוויון לכולם. “חובה לחשב מסלול מחדש ולנסח חוק יסוד לאום שכולנו נרגיש חלק ממנו. כזה שיכבד את כל תושבי המדינה, כולל המיעוטים“.
עימאד גדל במרר שבגליל. עם השנים הרגיש כי מולדתו ונאמנותו היא למדינת ישראל ובהתאם הלך ללמוד בבית הספר לקציני ים בעכו, שם סיים בהצלחה. בצבא שירת בחיל הים ושירת במילואים עד גיל 43. עימאד נשוי מזה 10 שנים לבת משק בנאות מרדכי ולהם 2 ילדים, בני שלוש ושנה. כיום הוא הבעלים של משרד אדריכלים היושב בקריית שמונה. בעבר עבד במועצה האזורית גליל עליון והיה מרצה במכללת תל חי כמספר שנים. שוחחנו עמו על התחושות והדעות לאור חוק הלאום העתיד לבוא.
מה הוא חוק הלאום עבורך?
“חוק הלאום הוא חוק שלא מועיל בשום דבר. יש את מגילת העצמאות שאומרת את הדברים בצורה זהה, רק שהבעיה שלי עם החוק היא מה חסר בחוק. אין בחוק ולו מילה אחת על שיווין. ונכון שראש הממשלה מקדם חוק למען העדה הדרוזית, אבל זה חוק גזעני אחד שבא להחליף חוק גזעני אחר. מגילת העצמאות היא חוק הלאום של מדינת ישראל“.
למה הדרוזים חשים שחוק הלאום פוגע בהם? הרי מדינת ישראל תמיד היתה מדינה יהודית.
“עד היום המסמך שהגדיר את אופיה של המדינה היה מגילת העצמאות, ובה התחייבות מפורשת להענקת שוויון זכויות למיעוטים החיים במדינת ישראל. כאמור, חוק הלאום מתעלם ממגילת העצמאות, לא מתחייב לערכיה, ומצד שני גם לא מגדיר שום מחויבות לשוויון זכויות לכלל המיעוטים החיים בישראל. מה שקרה פה הוא בעצם שבמחי עט או הרמת ידיים בכנסת מחקו את כל מה שעשיתי בימי חיי למען המדינה, אמרו לי ‘רגע, אל תתלהב, אתה לא שווה בן שווים, אתה בסך הכל היית שכיר חרב ותו לא‘. התחושה היא תחושת עלבון, תחושה של יריקה בפרצוף. אני לא נלחמתי בצה”ל כשכיר חרב, אלא נלחמתי למען המדינה שלי ולמען מולדתי“.
יש שאומרים שיש מספיק חוקי יסוד על שיווין ודמוקרטיה והגיע הזמן לדאוג לדמותה היהודית של המדינה.
“ישראל היא מהמדינות היחידות בעולם הדמוקרטי שאין להן חוקה ובה מעוגנות זכויות היסוד של המיעוטים. בבדיקה שערכנו נמצא שבכל מדינה, לרבות מדינות לאום מובהקות, קיים עיגון לזכויות המיעוטים לשוויון מלא. עיגון ההיבט היהודי-לאומי, מבלי לשריין לצידו את ערך השוויון שהוגדר במגילת העצמאות, יוביל להפרת האיזון בין יהודית לדמוקרטית, שלפי חלק גדול מהציבור, מדובר בתהליך שכבר קורה: ממדד הדמוקרטיה לשנת 2017, נמצא כי 46.5% מהישראלים סבורים שהרכיב היהודי במדינה חזק מדי, בעוד שרק 26.5% סבורים שהרכיב הדמוקרטי חזק מדי“.
אתה חבר קיבוץ נאות מרדכי, במה זה שונה מוועדות הקבלה שהיו בזמנו לקיבוצים והיום ליישובים מסוימים?
“בחוק הלאום לא מדובר על ועדות קבלה. בשנת 2011 עבר חוק ועדות הקבלה שמאפשר ליישובים קטנים לקיים ועדות אלו על בסיס ‘התאמה למרקם החברתי של היישוב‘. עם זאת, בחוק נכתב בפירוש שאסור להפלות אדם בשל גזע, לאום, דת וכו’. חוק הלאום קובע נורמה קיצונית בהרבה יותר, המאפשרת באופן מפורש להקים יישוב המבוסס על לאום“.
מה המסר שלך, לסיכום?
“צריך להבין שהעדה הדרוזית הישראלית לא מתגייסת בהתנדבות, היא מגויסת בגיוס חובה כמו כולם. היום אני לא בטוח שילד בן 18 שצריך להתגייס בגיוס חובה מבין בשם מה הוא הולך לצבא, הוא מסתכל על עצמו במראה והוא שואל- מה אני בסך הכל? האם אני הולך להיות שכיר חרב במסגרת חוק דרקוני כזה או שאני הולך להיות שווה בן שווים ומגן על מולדתי. התחושות הן קשות מאוד“.
