משה סטרול מוותיקי העיר קריית שמונה, נשוי, ואבא לארבעה ילדים. משה הגיע לקריית שמונה בשנת 1975 ועבד כחוקר במשטרת ישראל במשך 25 שנה. לאחר שנים במערכת אכיפת החוק במגוון תפקידים לאחרונה סיים משה לעבוד כשומר בית הספר “לב העמק” בקיבוץ נאות מרדכי בפרישה חגיגית במיוחד כשכל ילדי בית הספר וצוות המורים של בית הספר נפרדו ממשה עם  פרחים, חיבוקים ואהבה גדולה.

צילום: איילת שושן.

משה מספר כי הוא יותר היה אבא, וסבא של הילדים, שימש להם אוזן קשבת, ולפעמים גם טיפל בילדים כשהיה צריך. הרבה מעבר לתפקיד שומר בית הספר שהיה מוטל עליו. משה מתגאה כי במהלך השנים ירדה האלימות בבית הספר כמעט לאפס בשיתוף פעולה יחד עם הנהלת בית הספר. משה אומר כי מבחינתו כל יום היה כייף להיות בבית הספר והילדים מדהימים.

משה מספר כי הייתה לו כיתה שהיה מלווה אותם מכיתה א’, “תמיד היה לי סוכריות על מקל ללא סוכר כמובן שלא יקלקלו את השיניים. לפעמים לילדים היה יותר מורכב בבית הספר. הייתי אומר לילדים שאם עד יום חמישי בשבוע הם יתנהגו יפה הם יקבלו את הסוכרייה על מקל, והילדים היו מחכים לזה. משה מספר כי הסוכריות היו כמו סוכריות קסם שהיו עוזרות לו לפתור כל בעיה.

משה אומר כי הוא מעריך מאוד את צוות המורים של בית הספר שמסורים לילדים ואיפשרו לו להיות חלק בלתי נפרד מצוות בית הספר.

גם מענה רפואי לפעמים משה נדרש לתת כשילדים היו נפצעים בבית הספר ומשה היה מעניק להם את הטיפול הראשוני ומספר כי היו לו כל מיני תרגילים לעשות לילדים להראות להם שזה לא כל כך נורא אם נפצעו ויצא להם מעט דם.

סדר היום של משה התחיל בשעות המוקדמות של הבוקר כשהיה מגיע לפני הילדים וצוות בית הספר מחכה בשער בית הספר, מברך כל ילד וילדה לשלום. חלק מהילדים היו עוצרים בכניסה ומשתפים את משה בחוויות שלהם. גם בהפסקות הילדים היו באים למשה ומתעניינים בספרים שהיה קורא ובמהלך יומו.

משה מתכוון להמשיך ולהתנדב בבית הספר במשך פעמיים בשבוע. בנוסף משה מתנדב ביחד עם סיגל שמואלי בסיוע לכל מי שנדרש מול הביטוח הלאומי. משה מתכוון גם ללכת ללמוד במכללה האקדמית “תל חי” קורסים בפילוסופיה ופסיכולוגיה להעשיר את עולמו הפנימי עכשיו בזמן הרב שהתפנה לו.